שנה לאחר שהחיסונים יצרו תקווה לסיום מגיפת הקורונה, המדע שוב מספק תוצאות מעודדות: שתי תרופות אנטי-ויראליות המפחיתות בצורה חדה את סכנות האשפוז והתמותה. אבל מומחים – המאושרים מתרופות אלו – חוששים שההתלהבות תסיח את דעת הקהל ממגבלותיהן ומהצורך למנוע את התחלואה מלכתחילה, כותב וושינגטון פוסט.

אם הרשויות יאשרו כצפוי בשבועות הקרובים את הגלולות של מֶרְק ופייזר, הן יהפכו את התחלואה לפחות מפחידה. הממשל האמריקני כבר הזמין מיליונים מהן. אבל הן אינן צפויות לסיים את הקורונה, אלא להוות תוספת רבת ערך לתחמושת שהעולם יצטרך להמשיך לבנות ולהפעיל בטווח הארוך: חיסונים, חיסוני דחף, יותר תרופות אנטי-ויראליות, נוגדנים שיהונדסו כך שיישארו בגוף יותר זמן ובדיקות מהירות לקטיעת שרשרת ההדבקה.

גלולות ביתיות המונעות תחלואה קשה ואשפוז הן נקודת מפנה, אך אחד הלקחים המרכזיים מן הקורונה הוא שתמיד עלולות לצוץ סכנות חדשות. החיסונים עושים עבודה טובה מכפי שמישהו חשב, אבל עדיין רבים מתים מן הקורונה. בה במידה, התרופות בפני עצמן לא יהיו "כרטיס יציאה מן הכלא". בשלב הראשון הן יהיו זמינות לחולים בסיכון מוגבר בשל גיל או גורמים אחרים. על החולים יהיה לזהות בשלב מוקדם את התסמינים, להיבדק ולהתחיל מיד בטיפול. התרופות טובות אבל לא מושלמות: הן קיצצו בצורה חדה את האשפוז והתמותה, אבל עדיין יהיו מי שיאושפזו וימותו. ומדענים למדו שלא לזלזל בנגיף ויהיה צורך לעקוב אחרי תגובתו לתרופות.

חשוב לבנות ארסנל של תרופות המשתמשות בטכניקות שונות כדי לבלום את הנגיף. סוג אחד של תרופות יכול למנוע מן הנגיף לחדור לתאים, כפי שאמורים הנוגדנים הטבעיים לעשות. סוג אחר יכול להתערב באנזימים בהם משתמש הנגיף כדי לחדור לחלבון. סוג שלישי יעיל נגד האנזימים המשמשים את הנגיף כדי לשכפל את עצמו. כל השלושה יהיו נחוצים, ומומחים אומרים שהמינימום הדרוש הוא שש תרופות – וכמה שיותר, טוב יותר.

הן פייזר והן מרק החלו לייצר את התרופות עוד לפני שקיבלו אישור לשימוש בהן. פייזר מתכננת לייצר 50 מיליון מנות בשנה הבאה, ומרק מבטיחה 10 מיליון מנות עוד השנה. השאלה המעסיקה כעת את המדענים היא כיצד יגיב הנגיף לתרופות אלו כאשר הן ייכנסו לשימוש נרחב. חלקם סבורים, כי העתיד טמון בשילוב של תרופות – במיוחד לסובלים ממערכת חיסונית חלשה, העלולים לחלות במשך שבועות ואפילו חודשים ובכך לאפשר לנגיף לעבור מוטציות.

דרושה שגרה חדשה

כדי להגן על מי שאינם יכולים להתחסן, חברות אחרות – כמו אסטרה-זנקה ואדאג'יו תראפאוטיקס – מנסות לתקוף מכיוון אחר: נוגדנים המיוצרים במעבדה, ומהונדסים כך שיישארו בדם לאורך זמן, בדומה לחיסון. חברת רֶגֶנֵרוֹן, השותפה לפיתוח התרופה של מרק, מסרה לאחרונה, כי קוקטייל הנוגדנים שלה – המאושר כיום לשימוש בידי מי שנדבקו או נחשפו לפני זמן קצר – נותר יעיל נגד הידבקות בשיעור של 80% שמונה חודשים מאוחר יותר, כך שייתכן שהוא יכול לתת תשובה למשוללי חיסון.

לצד הכלים הרפואיים, נשמעת קריאה לשינוי תפיסתי: שגרה חדשה, בה בעלי תסמינים נבדקים מוקדם ככל האפשר, כדי להתחיל את הטיפול התרופתי בתוך שלושה-חמישה ימים אם אכן חלו בקורונה. הם לא יצטרכו ללכת לרופא לשם כך; קיימות ערכות בדיקה ביתיות ויהיה צורך להשתמש בהן.

כאמור, מציין הפוסט, חלק מן המומחים מודאגים. האם יהיו מי שינצלו את קיומן של התרופות כדי להימנע מהתחסנות או מזריקות הדחף? האם המחוסנים יבדקו את עצמם מיד עם גילוי התסמינים הראשונים ויקבלו את התרופות במהירות הנחוצה? רופאים מקווים שהציבור יבין שהדרך הטובה ביותר היא שלא לחלות מלכתחילה – בדיוק כמו בכל מחלה אחרת שיש לה תרופה בדיעבד.

קיומם של הטיפולים עשוי לעורר דיון על הדרך להתייחס למחלה עצמה. עד הקורונה, מי שסבלו מנזלת ושיעול עלו על טיסות והלכו לעבודה ולבית הספר. אם הציבור ידבק בהרגלים ישנים אלו, ייתכן שיהיה קשה לזהות ולטפל בחולי קורונה בשלב מוקדם די הצורך. במצב זה, אולי גם הסביבה תצטרך להתרגל שלא להתעלם מתסמינים שעד כה נחשבו קלים ובלתי מזיקים.