שנה ג' של הקורונה תהיה טובה יותר משנה ב'

במדינות העשירות והמחוסנות היטב, שנה ג' של הקורונה תהיה טובה מאשר שנה ב', ולנגיף תהיה השפעה פחותה בהרבה על הבריאות והפעילויות היום-יומיות. החיסונים החלישו את הקשר בין תחלואה לבין תמותה במדינות כמו בריטניה וישראל. אבל במדינות עניות יותר ומחוסנות פחות, השלכות הנגיף יהיו נרחבות בהרבה. הפער בין המדינות העשירות לעניות יגדל: קרן גייטס מעריכה, כי בשנה הבאה ההכנסה הממוצעת תחזור לקדמותה ב-90% מהמדינות העשירות אבל רק בשליש מהמדינות העניות.

The World Ahead 2022 של אקונומיסט מציין, כי למרות ששיעור ההתחסנות זינק ברבעון האחרון של 2021, מדינות רבות יישארו בתת-התחסנות ברוב השנה הבאה, בשל קשיי הפצה וספקנות כלפי החיסונים. התוצאה תהיה יותר מקרי תחלואה ותמותה במשקים החלשים. בעיית ההגעה ליישובים נידחים תחריף כאשר החיסונים יהיו אמורים להגיע אליהם.

זריקות הדחף יהיו בשימוש נרחב יותר בשנה הבאה, כאשר ברשות המדינות יהיה הידע בנוגע למועד בו הן נחוצות. גם זנים חדשים יצוצו, אך החיסונים הקיימים אמורים להתמודד גם איתם, במיוחד כאשר יינתנו זריקות הדחף. התחסנות הילדים תתרחב גם היא, ובכמה מדינות – החל מגיל שישה חודשים. כאשר ממשלות יתקשו להתגבר על מתנגדי החיסונים, הן יקשו את חייהם של הלא-מחוסנים. החסינות והטיפול עשויים להיות בשנה הבאה נרחבים אם תוריד את הסיכון של זנים חדשים, ובנקודה זו המגיפה תהפוך למחלה במדינות רבות. לצד זאת, יהיה צורך בחיסונים חדשים כדי לקטוע את שרשרת ההדבקה.

מודרנה מפתח תרופה שתתן מענה ליותר מאשר זן אחד של הקורונה, ואף מקווה להגיע לתרופה אשר תעניק הגנה נרחבת מפני סוגים שונים של הנגיף ומפני שפעת בעת ובעונה אחת. פיתוחים אחרים יכללו חיסונים בטכנולוגיית mRNA שניתן יהיה להקפיא וחיסונים שייתנו דרך מדבקות על העור במקום בזריקות. הדרישה לחיסונים החדשניים בטכנולוגיית mRNA תגבר, בשל ההגנה המוגברת שהם מעניקים, ובמקביל יצנח הביקוש לחיסונים אחרים כמו למשל זה מתוצרת סין.

האמצעי המבטיח מכל הוא תרופות אנטי-ויראליות חדשות. פייזר כבר מייצרת כמויות ניכרות של התרופה וממתינה לאישור ה-FDA. הממשל האמריקני ירכוש 1.2 מיליארד כדורים תוצרת מֶרְק אשר כבר הוכיחו את יעילותם בניסויים וממתינים לאישור ה-FDA עוד לפני אלו של פייזר. בקנה מצויות תרופות נוספות, אשר יסייעו להפוך את הקורונה למחלה הניתנת לטיפול – וגם הן יובילו לחששות מפני הפצה בלתי שוויונית אשר תותיר מאחור את המדינות העניות. הסכנה הגדולה ביותר ממשיכה להיות התפתחותו של זן שיהיה עמיד בפני החיסונים; הקורונה עודנה אויב חמקמק.

שימו לב למשרדים ולבתי הקולנוע

כמה מחיי השגרה שלפני הקורונה חזרו לקדמותם עם התקדמות ההתחסנות? אקונומיסט פיתח "מדד נורמליות" כדי לענות על כך. הוא מודד את שינויי התחבורה בשלושה היבטים: טיסות, כבישים ותחבורה ציבורית. עוד הוא מביא בחשבון את זמן הפנאי בבתי קולנוע, אירועי ספורט וזמן מחוץ לבית. לבסוף, הוא כולל את הפעילות המסחרית בהתאם לשהות בחנויות ובמשרדים. כל אלו נמדדו ב-50 מדינות המהוות 75% מאוכלוסיית העולם ו-90% מהתוצר שלו.

במדד זה, 100 נקודות הן רמת הפעילות ערב הקורונה. שלא במפתיע, המדד ירד ל-80 בתחילת מרס 2020 וצנח ל-35 באמצע אפריל. השנה הוא עלה באיטיות אך בהתמדה מ-60 נקודות בינואר ל-79 באמצע אוקטובר, מה שאומר שהעולם עשה בערך שני שלישים מן הדרך להתאוששות מלאה. בחמש מדינות ובראשן דנמרק המדד כיום הוא 95 ומעלה, בעוד ארה"ב ורוב מדינות ארה"ב נמצאות במרכז הטבלה.

אקונומיסט סבור, כי בחינת המדד ב-18 החודשים האחרונים מאפשרת להציע כמה תחזיות לעתיד. מדינות שחיסנו את רוב אזרחיהן הבוגרות יכולות לחזור באיטיות לשגרה והמדד מהן צפוי להגיע ל-90 נקודות. הירידה בהידבקות והעלייה בהתחסנות הם תנאים הכרחיים אך לא מספיקים כדי לחזור בצורה מלאה להתנהגות של ערב הקורונה. בחינה מעמיקה של המדד מסבירה מדוע: הטיסות, בתי הקולנוע ואירועי הספורט הוגבלו בידי ממשלות, בעוד חמשת הרכיבים האחרים מצויים יותר בידי החלטות אישיות או ארגוניות.

במבט עולמי, הפעילות המסחרית כיום גבוהה מאשר ערב הקורונה, והפעילות במרחב הפתוח קרובה גם היא לשגרה מלאה. עם זאת, עבודה מן הבית היא כיום תופעה מקובלת. אפילו אם התחלואה יורדת וההתחסנות עולה, המודל מלמד שתפוסת המשרדים אינה צפויה לעלות בשיעור ניכר, ובבתי הקולנוע מספר הצופים יהיה רק 80% מאשר לפני שנתיים. חלק מן השינויים יהיו תמידיים.