עדיין לא ברור האם טראמפ נמצא על הכוונת של המשרד. גרלנד עצמו הבהיר, כי החוקרים בונים את התיקים מלמטה למעלה ויילכו בעקבות הראיות עד להיכן שהן יובילו אותם, גבוה ככל שיהיה. עד כה, ככל הידוע, מקורביו של טראמפ לא נחקרו. סטנלי ברנד, המייצג כמה מנאשמי 6 בינואר, דווקא משבח את גרלנד על עבודתו בכלל ובנוגע לאותם תיקים בפרט, ובמיוחד על הדרך השקטה בה הוא מתנהל.

ועדת בית הנבחרים החוקרת את 6 בינואר (ואשר מורכבת כמעט בלעדית מדמוקרטים) מסרה לבית המשפט, כי יש ראיות לכאורה לקשירת קשר מצד טראמפ ומקורביו לבצע הונאה בנוגע לבחירות. הודעות כאלו מגבירות את הלחץ על גרלנד, אבל הוא דבק בעמדתו: הכל לפי הראיות. בתדרוך הראשון שלו אשתקד, ביקש גרלנד מן הפרקליטים להסביר מהו קנה המידה לקביעת האישומים בכל תיק. מבקריו טוענים, שמרוב עצים הוא אינו רואה את היער – קשירת קשר להפיל את הממשלה.

המחלוקת סביב טראמפ הסיטה את תשומת הלב מפעולות מרכזיות אחרות של המשרד בשנה האחרונה, מציין הפוסט. גרלנד חיזק את ההגנה על זכויות האזרח כאשר גייס את וניטה גופטה וקריסטן קלארק, המתמחות בתחום זה, והעמיד אותן בראש חטיבות התביעות האזרחיות וזכויות האזרח. הוא הכפיל את מספר העובדים במחלקת זכויות ההצבעה, אשר הגישה תביעות נגד חוקים מפלים לכאורה בג'ורג'יה ובטקסס.

שתיים מההצלחות הגדולות ביותר של המשרד הגיעו בחודש שעבר, כאשר שלושה לבנים שרצחו שחור בג'ורג'יה הורשעו בפשעי שנאה, וכאשר התקבלה תביעה אזרחית נגד שלושה שוטרים במיניאפוליס שהיה מעורבים ברצח ג'ורג' פלויד. בשני המקרים מדובר בהליכים פדרליים נדירים, והם מסמלים את הדרישה ליתר אחריות שהועלתה בשנת 2020 לאחר רצח פלויד. פרופ' כריסטי לופז מאוניברסיטת ג'ורג'טאון, מבכירי משרד המשפטים בממשל אובמה, סבורה שמדובר בנקודת מפנה בדמות אכיפה אזרחית של זכויות האדם.

גרלנד גם ביטל את האיסור מימי טראמפ על הגשת תביעות במטרה לאלץ משטרות עירוניות לבצע רפורמות, ובשנה שעברה הוגשו שלוש כאלה. ועדיין, יש הטוענים שקצב השינויים איטי מדי. קבוצות רבות בתחום זכויות האזרח ביקשו לנהל חקירות פדרליות בנוגע למשטרות בעריהן, ועד כה כל הבקשות נדחו. ג'ונתן סמית, מראשי לשכת עורכי הדין בוושינגטון, אומר שבמשרד יש תרבות ארגונית המונעת פעולות נמרצות יותר.