קטנג'י בראון-ג'קסון - בדרך לשחורה הראשונה בעליון האמריקני

השופטת הפדרלית קטנג'י בראון-ג'קסון תהיה האישה השחורה הראשונה בבית המשפט העליון של ארה"ב - אם הסנאט יאשר את מועמדותה, עליה הודיע (יום ו', 25.2.22) הנשיא ג'ו ביידן. עד כה כיהנו בבית המשפט של ארה"ב ארבע נשים בלבד ושני שחורים בלבד; כל יתר קרוב ל-170 השופטים ב-240 שנותיו היו גברים לבנים.

ביידן הבטיח במסע הבחירות שלו, כי המינוי הראשון שלו לעליון יהיה של אישה שחורה. הוא קיבל הזדמנות לעשות זאת כאשר השופט סטיבן ברייר הודיע בחודש ינואר על כוונתו לפרוש; כהונת שופטי העליון בארה"ב אינה מוגבלת בזמן או בגיל. בראון-ג'קסון היא בת 51, כך שתוכל לכהן 30-25 שנה. המינוי זקוק לרוב רגיל בסנאט, ואם החלוקה תהיה מפלגתית לחלוטין - סגנית הנשיא קאמלה האריס (בעצמה גם האישה הראשונה וגם השחורה הראשון בתפקיד) היא שתכריע לטובת אישור המינוי.

ביידן מינה בשנה שעברה את בראון-ג'קסון לבית המשפט הפדרלי לערעורים של מחוז העיר וושינגטון (במקומו של מריק גרלנד אותו מינה לשר המשפטים). הוא הצליח לקבל תמיכה גם מצד שלושה סנאטורים רפובליקניים - מה שמעלה את האפשרות שגם מינויה לעליון יהיה דו-מפלגתי, גם אם באופן חלקי מאוד. ג'קסון-בראון הייתה שופטת בבית המשפט המחוזי הפדרלי בוושינגטון בשנים 2021-2013, ובבית המשפט לערעורים היא מכהנת רק מחודש יוני אשתקד - כך שמדובר בקידום מהיר במיוחד. עם זאת, היא כיהנה בסך-הכל במערכת השיפוט הפדרלי יותר מכמה מהשופטים הנוכחיים בבית המשפט העליון.

בראון-ג'קסון היא שופטת ליברלית, כמו ברייר אותו היא אמורה להחליף; היא הייתה עוזרת משפטית שלו בשנים 2000-1999. מינויה לא ישנה את יחסי הכוחות בבית המשפט העליון, בו מכהנים שישה שופטים שמרנים (הנשיא ג'ון רוברסט והשופטים קלרנס תומס, סמואל אליטו, ניל גורסוץ', בראט קוואנו ואיימי קוני-בארט - שלושת האחרונים מינויים של הנשיא דונלד טראמפ) מול שלושה ליברלים (ברייר, אלנה קגן וסוניה סוטומאיור). אם המינוי יאושר, יהיו לראשונה ארבע נשים בבית המשפט העליון - כאמור, מתוך חמש שכיהנו בו אי-פעם (הראשונה הייתה סנדרה דיי-או'קונור, מינוי של הנשיא רונלד רייגן). הוא גם יוביל למצב בו כל השופטים אשר מונו בידי נשיאים דמוקרטיים הם נשים.

בראון-ג'קסון אמרה בבית הלבן לצידו של ביידן: "אם יתמזל מזלי ומינויי יאושר, אני מקווה שחיי והקריירה שלי, אהבתי למדינה ולחוקה ומחויבותי לקיים את שלטון החוק ואת העקרונות המקודשים עליהם נבנתה אומה דגולה זו, יעניקו השראה לדורות עתידיים של אמריקנים".

בעוד הדמוקרטים בסנאט שיבחו את המינוי, מחוקקים רפובליקנים מתחו ביקורת על הרקע האקדמי שלה - אוניברסיטת הרווארד, אחד ממוסדות "ליגת הקיסוס" היוקרתית (למרות שגם שני שופטים אשר מונו בידי נשיאים רפובליקנים למדו בה) - ועל פסיקותיה בעבר וטענו שהן ליברליות מדי. מנהיג המיעוט, מיץ' מקונל, אמר שיש לבחון היטב את המינוי והזכיר שהוא לא תמך במינויה לבית המשפט לערעורים. הרפובליקנים היחידים שתמכו בה אשתקד היו סוזן קולינס, ליסה מורקובסקי ולינדזי גראהם; שתי הראשונות תמכו גם בהרשעתו של דונלד טראמפ לאחר אירועי 6 בינואר, בעוד השלישי הוא מבעלי בריתו הבולטים בסנאט של הנשיא לשעבר, ותגובתו הראשונה למינוי הנוכחי מלמדת שהוא כנראה לא יתמוך בה.

פסקה נגד טראמפ: "נשיאים אינם מלכים"

בראון-ג'קסון נולדה בוושינגטון, גדלה במיאמי וכאמור סיימה את אוניברסיטת הרווארד בה למד גם ברייר. הוריה היו מורים בבתי ספר ציבוריים, אחד מדודיה היה מפקד משטרת מיאמי, ואחר - בלש שטיפל בעבירות מין; אחיה הצעיר היה סוכן סמוי של משטרת בולטימור בתחום הסמים. דוד אחר שלה נדון למאסר עולם על סחר בסמים וקיבל חנינה מהנשיא ברק אובמה לצידם של רבים אחרים. אובמה גם היה הראשון שהעניק לבראון-ג'קסון מינוי פדרלי - בוועדה לקציבת עונשים. בעלה, פטריק ג'ונסון, הוא מנתח, דור שישי לבוגרי הרווארד וקרוב משפחה של שופט העליון הנודע אוליבר וונדל הולמס; לזוג שתי בנות. את הקריירה שלה החלה בראון-ג'קסון כסניגורית ציבורית - רקע יוצא דופן לשופטים בבית המשפט העליון, אך כזה שהוא אחת העילות לבחירתו של ביידן בה.

בראון-ג'קסון נחשבה כל העת למועמדת מובילה, ובסופו של דבר העדיף אותה ביידן על פני לאונדרה קרוגר מבית המשפט העליון של קליפורניה ומישל צ'ילדס, שופטת בבית המשפט המחוזי הפדרלי באותה מדינה. ביידן הבטיח עם הודעת הפרישה של ברייר להודיע על המועמדת שלו עד סוף פברואר, ועמד בתאריך היעד למרות המלחמה באוקראינה התופסת את מירב זמנו ותשומת ליבו.

פסקי הדין הבולטים ביותר של בראון-ג'קסון בבית המשפט המחוזי הראו את נטייתה הפוליטית ואת משנתה המשפטית. היא בלמה את כוונתו של ממשל טראמפ להאיץ גירוש אזרחים זרים מארה"ב, לקצץ במענקים למניעת הריונות של בנות עשרה ולמנוע ממי שהיה היועץ המשפטי של הבית הלבן להעיד בקונגרס בנוגע לפרשת טראמפ-רוסיה. "נשיאים אינם מלכים ואין להם נתינים", כתבה בראון-ג'קסון בפסק הדין בנושא זה בשנת 2019, כאשר הורתה לדונלד מק'גאן לציית לצו הקונגרס למרות שטראמפ אסר עליו לעשות זאת.