|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
תקשורת לקויה וחוסר אמון [צילום: סת' ווניג, AP]
|
|
|
|
הקורונה ניפצה את האשליות האמריקניות
|
|
|
|
בארה"ב היו 50 מגיפות נפרדות
|
|
מאמר ב-Foreign Affairs סוקר את הכשלים המהותיים בהתמודדותה של ארה"ב עם הקורונה, מציע לה ללמוד מנסיונן של מדינות אחרות ומצביע על התחומים החיוניים ביותר לתיקון
|
|
לפני הקורונה סברו מומחי בריאות, כי ארה"ב ערוכה היטב להתמודד עם התפרצות רצינית של מחלה. באה הקורונה וגילתה שההפך הוא הנכון. שיעור התמותה בה גבוה ב-63% מאשר בכל מדינה עשירה אחרת. מספר המתים ל-100,000 הוא 295 – לעומת 245 בבריטניה, 152 בגרמניה ו-99 בקנדה. יש לכך סיבות רבות: בעיות תקשורת ודיס-אינפורמציה, פיגור בהתחסנות, תשתית רעועה של בריאות הציבור, חוסר שוויון בבריאות ומצב בריאותי גרוע של האמריקנים.
אף מדינה לא הגיבה לקורונה בצורה מושלמת – מדגישים סיירה מאדאד מאוניברסיטת הרווארד ופרופ' רבקה כץ מאוניברסיטת ג'ורג'טאון במאמר ב-Foreign Affairs. מדינות ה"אפס קורונה" של סין אומנם הובילה לשיעורי תחלואה ותמותה נמוכים, אך במחיר כבד של בידודים, עוד ועוד סגרים ופגיעה קשה בחירויות הפרט; וכעת היא לא עובדת. מדינות שהתמודדו בהצלחה עם הגלים הראשונים, כמו הונג-קונג וקוריאה הדרומית, ניצבות כיום בפני עלייה בתחלואה ובתמותה. ארה"ב יכולה ללמוד מנסיונן של מדינות אחרות, אבל עליה להתמקד בצעדים שיש להם היתכנות פוליטית וחוקית, כולל התמודדות עם דיס-אינפורמציה, הסברה מדעית טובה יותר, הגברת האמון בממשל ושיפור תשתיות הבריאות.
לאורך רוב המגיפה לא ביצעה ארה"ב מספיק בדיקות, ולמרות שכיום כל אמריקני יכול להידבק – באירופה ובאסיה אפשרות זו הייתה קיימת מוקדם בהרבה, כאשר חשיבותן של הבדיקות הובנה כהלכה. הסרת מחסומים של מחיר ונגישות הפכה את בדיקות האנטיגן לשגרתיות כמו משחות שיניים במדינות כמו גרמניה, סלובקיה ובריטניה. התרבות של בדיקות תכופות אפשרה לנדבקים לבודד את עצמם וכך למנוע הדבקה נוספת. אם זה היה המצב בארה"ב, ניתן היה למנוע חלק מ-80 מיליון החולים וקרוב למיליון המתים – טוענים מאדאד וכץ. כעת הבעיה איננה זמינות הבדיקות אלא הבטחת המימון לביצוען.
בחיסונים הובילה ארה"ב על פני רוב העולם, אבל אפילו כיום 18% מהאמריקנים היכולים להתחסן לא קיבלו אפילו זריקה אחת. מסע ההתחסנות נתקל במכשולים דמות חשש כללי מחיסונים, דיס-אינפורמציה ופוליטיזציה של בריאות הציבור. 65% מהאמריקנים קיבלו שתי זריקות ורק 29% קיבלו את השלישית, מה שמציב את ארה"ב במקומות ה-65 וה-70 בעולם (בהתאמה). בעיה מרכזית בהתחסנות היא האמון הנמוך בממשל, לצד העדר לכידות קהילתית.
תקשורת יעילה על מחלה בהתהוות מוסרת את המידע, מגבילה את האמון בממשלה ומאפשרת לציבור להגן על משפחות וקהילות. במקרה של התגובה לקורונה בארה"ב, זה הפך להיות אחד הנושאים הסבוכים והקשים ביותר. מדינות אחרות התמודדו גם הן עם אותה בעיה, אם כי חלקן נהנו מאמון גבוה יותר בממשלות או מהיתרון של נסיון עבר בהתמודדות עם מגיפות. מה שברור הוא החשיבות העצומה של תקשורת כנה ותדירה עם הציבור באמצעות מעבירי מסרים הנהנים מאמון; ניו-זילנד וגרמניה הצליחו בכך במיוחד. בארה"ב, לעומת זאת, רק מעט עובדים בתחום בריאות הציבור קיבלו הכשרה בהעברת המידע ובהתמודדות עם מידע כוזב. כל המדינות חייבות להעמיד את התקשורת במקום גבוה בסדרי העדיפות שלהן כאחד מלקחי הקורונה, מדגישים מאדאד וכץ.
|
|
|
|
|
ההנחיות ניתנו באיחור [צילום: ג'ון מינצ'ילו, AP]
|
|
|
אחד הכשלים הגדולים ביותר של ארה"ב היה ההסתמכות על מידע ממדינות אחרות לצורך קבלת החלטות, כמו למשל המידע הישראלי על זריקות הדחף. העדר שיטה אחידה לאיסוף מידע וניתוחו בזמן אמת הוא אחת הבעיות הגדולות ביותר בהתמודדות האמריקנית עם מגיפות, והבעיה הייתה מוכרת במשך עשרות שנים. לעומת זאת, מדינות בעלות מערכת בריאות ממלכתית, כמו בריטניה, יוצאות נשכרות מהמערכת האחת של איסוף המידע והיכולת לערוך ניסויים קליניים בהיקף נרחב. מדינות אחרות – ובהם דנמרק, ישראל וקוריאה הדרומית – נהנות גם ממערכות מעקב מתוחכמות ודיווחים בזמן אמת. בארה"ב חושבים כעת כיצד לפתור את הבעיה.
ארה"ב לא הצליחה לעמוד בקצב של הנגיף. לעיתים היא הייתה איטית מדי בנקיטת צעדים כמו חובת מסיכות. החובה לעטות אותן בתחבורה הציבורית הפדרלית נכנסה לתוקף רק בפברואר 2021, עם כניסתו של ממשל ביידן וכמעט שנה לאחר פרוץ המגיפה. ל-FDA נדרש זמן רב לאשר מוצרים חיוניים כמו בדיקות ביתיות. לעומת זאת, ארה"ב מיהרה להסיר מגבלות כמו המסיכות. הגישה האמריקנית הבסיסית – מהרמה המקומית לרמה הלאומית – גרמה לכך שהתגובה לקורונה הייתה בלתי מתואמת, למרות מאמציו של הממשל הפדרלי לספק הנחיות. בפועל, בארה"ב היו 50 מגיפות – אחת בכל מדינה.
מדינות שהגיבו במהירות לקורונה – כמו סינגפור, טייוואן והונג-קונג – נהנו מהניסיון שצברו בטיפול במגיפות, כמו הסארס לפני 20 שנה והשפעת העונתית מדי שנה. ניסיון זה יוצר "זיכרון שריר", אותו ניתן היה להפעיל כאשר הקורונה היכתה. אפשר רק לקוות שכעת צברה גם ארה"ב ניסיון כעת, מעירים מאדאד וכץ.
כעת צריך להתכונן לגלים עתידיים ולהמשיך להקדים את הנגיף, הם מדגישים. ממשל ביידן עושה בדיוק את זה, באמצעות התמקדות בארבע מטרות מרכזיות: הגנה מפני הקורונה וטיפול בחולים, הכנה לזנים נוספים, מניעת סגרים והמשך התחסנות העולם. זוהי תוכנית מבטיחה, אך המימון הדרוש הוצא מתקציב הביניים שאישר הקונגרס ולא בטוח שהוא יעבור בנפרד. אם הקונגרס לא יפעל, ההשלכות על בריאות הציבור האמריקני יהיו חמורות – מזהירים מאדאד וכץ.
יש עוד הרבה מה לעשות בארה"ב, כולל רפורמה מקיפה בתשתית בריאות הציבור, יצירת מערכת לשיתוף במידע ושינוי בתגובת הציבור. שינויים אלו יצריכו יצירת תחושה מחודשת של קהילה והשבת האמון בממשל. יהיה צורך גם במחויבות מחודשת כלפי עובדי מערכת הבריאות, שעודם מתאוששים משנתיים של עבודה בלתי פוסקת. כל אלו מחייבים מנהיגות ומשאבים בדרג הפוליטי. הגישה האמריקנית למגיפות היא של פלסטרים; היא חייבת להסתיים עם הקורונה, מסכמים מאדאד וכץ.
|
|
| תאריך:
|
28/03/22
|
|
|
עודכן:
|
28/03/22
|
|
איתמר לוין
|
|
+15,596 בני אדם אובחנו אתמול עם קורונה
|
|
10:19 28/03/22 | מירב ארד |
משרד הבריאות עדכן (יום ב') כי 15,596 בני אדם אובחנו אתמול עם נגיף הקורונה, מתוך 70,641 לגילוי הנגיף. מקדם ההדבקה ממשיך לרדת ועומד היום על 1.28, שיעור הבדיקות החיוביות עומד על 22%. 290 חולים מוגדרים במצב קשה, מתוכם 114 מונשמים. מפרוץ המגפה נפטרו 10,485 חולים בנגיף.
|
|
|
|
|
|
|
+ראש הממשלה והמפכ"ל חיוביים לקורונה
|
|
08:13 28/03/22 | איציק וולף | לרשימה המלאה |
ראש הממשלה בנט מרגיש טוב וממשיך את סדר יומו כמתוכנן מביתו ▪ יקיים דיון הערכת מצב ביטחונית בעקבות הפיגוע בחדרה ▪ גם המפכ"ל אובחן הבוקר חיובי לקורונה וימשיך את סדר יומו מן הבידוד
|
|
|
|
|
|
[צילום: מארק ישראל סאלם, פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
בארה"ב היו 50 מגיפות נפרדות
|
|
ראש הממשלה, נפתלי בנט, נמצא (יום ב', 28.3.22) חיובי לנגיף הקורונה. מלשכת ראש הממשלה נמסר כי בנט חש בטוב וכי ימשיך את סדר יומו כמתוכנן מביתו.
|
|
|
|
|
הקורונה הנחיתה מהלומה כבדה על נסיעות העסקים. ההוצאה העולמית לטיסות, מלונות ושכירת רכב צנחה מ-1.4 טריליון דולר ב-2019 ל-660 מיליארד דולר ב-2020. הסרת המגבלות בחודשים האחרונים אמורה להוביל, אם תימשך, לעלייה חדה השנה ולחזרה ב-2024 לנתונים שלפני המגיפה. זוהי בשורה טובה לחברות התעופה המעניקות שירות מלא, ואשר 30% מהכנסותיהן וחלק גדול עוד יותר מרווחיהן באים מהנוסעים העסקיים, וכך גם לרשתות המלונות העולמיות ששני שלישים מהכנסותיהן מגיעות מהם.
|
|
|
|
|
אנו נפגשים כאן בכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי, אשר הפך זה מכבר למסורת מבורכת ולפלטפורמה לשיח פורה בסוגיות אקטואליות במשפט הציבורי. לצערי, בשנתיים האחרונות לא עלה בידינו להתכנס במתכונת זו עקב התפשטות נגיף הקורונה, ואני שמחה מאוד על חידוש הכנסים השנה.
|
|
|
|
|
"לא כל האמצעים כשרים בדרך למיגור המגפה, ודווקא בעתות שבהן נדרשת גמישות והסתגלות למציאות המשתנה לנגד עינינו, מתחזק הצורך להבטיח כי ההחלטות הקונקרטיות שמתקבלות אינן פוגעות בזכויות הפרט מעבר לנדרש". כך אומרת (יום ה', 24.3.22) נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, בכנס העמותה למשפט ציבורי.
|
|
|
|
|
ראש הממשלה נפתלי בנט כינס (יום ה', 24.2.22) עם שר הבריאות ניצן הורוביץ דיון עם בכירי מערכת הבריאות ומנהלי קופות החולים בעניין מאמץ החיסונים והמשך הטיפול בנגיף הקורונה. בדיון הוחלט לתמרץ ב-100 ש"ח מתחסנים מעל גיל 60, שיקבלו כל אחת מהמנות. כשהתמריץ יינתן לקופת החולים. עוד הוצגה ע"י משרד הבריאות, פיקוד העורף, משרד התחבורה והממונה על ההתגוננות במשרד הביטחון תוכנית מקיפה לטיפול במצב של התפשטות זן קורונה חדש ואלים, אשר כוללת, בין היתר, את סגירת השמיים ומעברי הגבול בכניסה לישראל באופן מהיר, במטרה למנוע את חדירת הזן העתידי לגבולות המדינה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה  ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
|
|
|
|
|
אלי אלון
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
