גרמניה תסתדר בלי גז רוסי?

אנה וויל, מגישת רדיו אהודה, שאלה השבוע (27.3.22) את הקנצלר אולף שולץ על מחקרים ולפיהם הפסקה מיידית של ייבוא הגז מרוסיה תפגע בצורה מתונה בלבד בתוצר הגרמני. שולץ הגיב בחריפות יוצאת דופן מבחינתו: "הם טועים. הזנת מספרים למודלים מתימטיים היא חוסר אחריות". הממשלה טוענת שאמברגו על הגז הרוסי יוביל לעלייה באבטלה, לעוני נרחב ולמיתון. כמה כלכלנים עצמאיים והאופוזיציה טוענים שההשלכות יהיו הרבה פחות חמורות.

התשובה עשויה להתברר בקרוב במציאות, מדווח אקונומיסט. שר הכלכלה, רוברט הייבק, הפעיל (30.3.22) את הצעד הראשון בתוכנית חירום לאספקת גז אם רוסיה תסגור את הברז, לאחר שגרמניה דחתה את דרישתו של ולדימיר פוטין לשלם תמורתו ברובלים. אבל גם אם הגז ימשיך לזרום, כך גם יהיה הוויכוח המוסרי על רכישתו.

גרמניה מייבאת מרוסיה מדי יום גז, נפט ופחם ב-600 מיליון אירו ובכך מסייעת לממן את מכונת המלחמה של פוטין. לדברי שולץ, הפסקת הייבוא תפגע בגרמניה יותר מאשר ברוסיה. המגזר העסקי סבור כמותו ומזהיר מפני צניחה של 6% בתוצר גם אם יימצאו מקורות חילופיים למחצית מן הגז הרוסי. ענקית הכימיקלים BASF אומרת כי אם ייבוא הגז מרוסיה יקטן במחצית, היא תיאלץ לסגור את מפעל הכימיקלים הגדול בעולם בעיר לודווישאפן, המעסיק 40,000 עובדים; מאות אלפי משרות קשורות יהיו בסכנה גם הן.

הערכות פסימיות אלו נסתרות בידי המכון הגרמני למחקר כלכלי, נייר עבודה של כלכלנים גרמנים וזרים שפרסם מכון המחקר IFO וקבוצת המחקר ECONtribute הקשורה לאוניברסיטאות בון וקלן. כל אלו סבורים שהירידה בתוצר תהיה לכל היותר 3% אם ייבוא מוצרי האנרגיה מרוסיה ייפסק לחלוטין. בשנת 2020 ירד התוצר ב-4.5% בגלל הקורונה וגרמניה התמודדה בהצלחה עם ירידה זו. הבעיה העיקרית היא הגז הרוסי, המהווה כמחצית מצריכת הגז הגרמנית; לנפט ולפחם היא תמצא תחליפים בקלות יחסית. לעומת זאת, ייבוא מוגבר ממדינות אחרות ושימוש בתחנות כוח פחמיות וגרעיניות יכסו רק 70% מן המחסור.

השאלה המרכזית היא כיצד תסתדר התעשיה הגרמנית, מסביר אקונומיסט. הכל מסכימים שהחלפה מיידית של הגז לתעשיה היא משימה קשה. אבל הכלכלן בנג'מין מול מציין, כי במהלך מלחמת העולם השנייה הפגינה התעשיה האמריקנית יכולת הסתגלות מרשימה לבעיה דומה. בשנת 1940 דרש הנשיא פרנקלין רוזוולט לייצר 50,000 מטוסי קרב בשנה, לעומת 3,000 בלבד בשנה הקודמת. בסוף המלחמה הייצור הגיע ל-300,000 מטוסים בשנה.

וולפגנג שאובה, לשעבר שר האוצר של גרמניה, אמר לאחרונה שלעיתים אין מנוס מקורבנות משמעותיים כדי להגן על דרך החיים ועל החירויות. הוא הוסיף, שהתארכות המלחמה באוקראינה תזיק גם היא למשקים האירופיים. לואיס גרציאנו, חבר בפרלמנט האירופי התומך באמברגו מיידי ומוחלט על הייבוא מרוסיה, מוסיף: "למלחמה יש הרבה עלויות נסתרות". הוא חושש שאמברגו כזה יוכרז רק לאחר שרוסיה תסלים את אכזריותה וקורא שלא להמתין לכך.