בינה מלאכותית תפחית את תאונות הדרכים?

מדי שנה נהרגים ברחבי העולם 1.25 מיליון בני אדם בתאונות דרכים ו-50 מיליון נפצעים קשה. האם בינה מלאכותית יכולה להוריד משמעותית את מספר הנפגעים? היא כבר מסייעת בבטיחות: יישומונים סלולריים עוקבים אחרי הנהיגה ומתגמלים נהגים זהירים, ומעבירים מידע על מכשולים בין מכוניות. ניו-יורק טיימס שואל האם היא יכולה לעשות יותר.

דייוויד וורד, מומחה בריטי, סבור שיש הרבה יותר מדי התרגשות סביב הקשר בין הבינה המלאכותית לבין הבטיחות בדרכים, ומציע להתמקד בשיפורים נקודתיים ולא לחלום על הבטחות אוטופיות. הוא ועמיתיו מחפשים טכנולוגיות זמינות וזולות, כמו תוכנה המסייעת לנהל את מהירות הרכב ותהיה חובה בכל כלי הרכב החדשים באיחוד האירופי מחודש יולי הקרוב.

חברת Acusensus האוסטרלית מפתחת מצלמות משולבות בבינה מלאכותית כדי לזהות נהיגה מסוכנת שלעיתים קשה לאתר ולאכוף. מצלמות אלו, בניגוד לעין האנושית, אינן מושפעות מתנאי מזג האוויר וממהירות גבוהה, ניתן להתקינן בתשתיות קיימות והן מזהות גם את ההתנהגות בתוך הרכב. הבינה המלאכותית יכולה לקבוע מראש האם נהג מסוים נוהג בצורה מסוכנת. המוצר הראשון של החברה, Heads-Up, מופעל במדינות ניו סאות' וולס וקווינסלנד באוסטרליה, וניסויים בו נערכים במדינות נוספות באוסטרליה ומחוצה לה. את המוצר הבא,
Heads-Up Real Time, מציעה Acusensus לשימוש בארה"ב, והתמונות והמידע שהיא תפיק יישלחו הישר לשוטרי הסיור בסביבה.

"הרעיון הוא לשדרג טכנולוגיה, במקרה הזה – בינה מלאכותית, כדי לסייע לנו להבין טוב יותר מה אנשים עושים מאחורי ההגה ומסכן אותם ואחרים. יש כאן פוטנציאל אמיתי", אומרת פאם שיידל-פישר, המייעצת לארגון קציני הבטיחות בדרכים בארה"ב. היא מסבירה, כי נהגים פועלים בצורה ראויה יותר כאשר הם רואים שוטרים, אי-אפשר להציב שוטר בכל כביש – והטכנולוגיה יכולה להוות תחליף ראוי.

הטכנולוגיה של Acusensus יכולה גם לזהות "נקודות חמות" ולסייע לקבוע היכן להציב שוטרים כדי לשפר את האכיפה, לשפץ את התשתיות או לשנות את החקיקה. בחודשים האחרונים הדגימה החברה את הטכנולוגיות שלה לכמה משטרות מקומיות ומשרדי התחבורה בכמה מדינות בארה"ב. באינדיאינה כבר החל פיילוט של הטכנולוגיה, כדי לראות האם היא יכולה לסייע בפריסת כוחות האכיפה.

טכנולוגיה דומה נבחנת באירופה, מדווח הטיימס. מזכ"ל רשויות התחבורה המטרופוליטניות האירופיות, אלכסנדר סנטקרו, אומר כי איסוף מידע בקנה מידה נרחב עשוי לסייע במניעת התנגשויות ברשתות כבישים – אם כי כרגע יש בידי הרשויות מידע מועט מאוד. בברצלונה נערך לאחרונה ניסוי בשימוש בטכנולוגיה ויזואלית באוטובוסים, למיפוי נקודות לאורך המסלול בו עלולות להתרחש תאונות עם מכוניות והולכי רגל; זוהי כמות המידע בה יכולה בינה מלאכותית להשתמש, מוסיף סנטקרו.

סנטקרו מדגיש, כי חשוב שממשלות יחלקו ביניהן מידע ואף יאפשרו "שוק מידע", משום שזו הדרך הטובה ביותר ליצור מידע איכותי. הוא סבור, כי בסופו של דבר ניתן יהיה להתקרב ל-Vision Zero - תוכנית שהוצגה לראשונה בשבדיה בשנות ה-1990 וכעת מאומצת בידי ערים רבות ברחבי העולם. מטרתה היא למנוע את כל מקרי המוות והפציעות הקשות בכבישים באמצעות יצירת מספר שכבות הגנה, כך שאם אחת מהן תיכשל – תהיה עוד אחת אחריה.

לא כל השכבות הללו מבוססות על למידה ממוחשבת; גם לבני האדם יש תפקיד חשוב ונכון לעכשיו הם עולים על הבינה המלאכותית. נהג יכול להעריך האם הוא עלול לפגוע בהולך רגל; בינה מלאכותית אינה מסוגלת לכך כיום. "לבינה מלאכותית יש יכולת נהדרת להשתפר, אבל תהיה זו טעות קשה אם נחשוב שנוכל לוותר לחלוטין על המימד האנושי", מדגיש סנטקרו. יש גם לזכור, כי יש גם סוגיות של פרטיות וצורך לאזן בינה לבין הבטיחות במרחב הציבורי המשותף של הכבישים.