|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
מטוס דני וספינה שבדית [צילום: פטרוס קרג'יאס, AP]
|
|
|
הגול העצמי של פוטין: שבדיה ופינלנד בדרך לנאט"ו
|
|
ראש ממשלת שבדיה לשעבר, קרל בילדט, מסביר ב-Foreign Affairs כיצד הפלישה לאוקראינה שינתה את מדיניות הביטחון של שתי המדינות וצופה שהן יצטרפו לברית במסלול מהיר כבר בשנה הבאה
|
|
לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה, שאלת ההצטרפות לנאט"ו בקושי עמדה על סדר היום הפוליטי של שבדיה ופינלנד. לשתי המדינות יש היסטוריה ארוכה של ניטראליות צבאית, ולמרות שבעיקרון הן רוצות יותר שיתוף פעולה עם ארה"ב ונאט"ו ופוליטיקאים בשתיהן דיברו על הצטרפות לברית, הנושא לא היה דחוף. הפלישה שינתה הכל. שתי המדינות בוחנות מחדש את מדיניותן, והצטרפות מהירה לנאט"ו נראית כתשובה הטובה ביותר. בשתי המדינות יש רוב ברור למהלך ושתיהן שלחו לאוקראינה כמויות נשק משמעותיות.
ולדימיר פוטין רצה לשנות את המבנה הביטחוני של אירופה – והצליח, אבל לא באופן בו קיווה. ראש ממשלת שבדיה לשעבר וכיום יו"ר המועצה האירופית ליחסי חוץ, קרל בילדט, מסביר זאת ב-Foreign Affairs. הפלישה איחדה את נאט"ו והפכה את התרחבות הברית לאפשרות סבירה יותר. אם אכן שבדיה ופינלנד יצטרפו אליה, הן יביאו איתן יכולת צבאית ממשית אשר תחזק את בטחונה של אירופה הצפונית ותסייע להדוף תוקפנות רוסית נוספת.
הארצות הנורדיות דומות זו לזו מבחינות רבות, אך שונות בנתיב אותו בחרו לאחר מלחמת העולם השנייה, במידה רבה בשל נסיונן באותה מלחמה: דנמרק ונורבגיה נכבשו בידי גרמניה, פינלנד הייתה נתונה למרותה של בריה"מ ושבדיה נותרה ניטראלית. לאחר המלחמה יזמה שבדיה ברית ביטחונית עם דנמרק ונורבגיה, אך נורבגיה העדיפה ברית עם המדינות האנגלו-סקסיות. שבדיה לא הייתה מוכנה לכך, מחשש שהדבר יביא את מוסקבה להדק את שליטתה על פינלנד – והאינטרס השבדי המרכזי היה למנוע זאת; היא בחרה בניטראליות.
הניטראליות לא הובילה להזנחת הצבא. לאורך המלחמה הקרה היה לשבדיה כוח צבאי משמעותי, כולל חיל אוויר שבנקודה מסוימת היה הרביעי בעולם בעוצמתו. המדיניות הרשמית הייתה אי-מעורבות צבאית, אבל בחשאי נערכה שבדיה לסייע למערב במקרה של מלחמה – כותב בילדט, שכאמור היה בעבר ראש ממשלתה.
|
|
שינוי משמעותי ב-2008 ושוב ב-2014
|
|
|
|
|
מלחים שבדים [צילום: טיפ פירצ'ה, AP]
|
|
|
נפילת בריה"מ שינתה בצורה דרמטית את המצב הצבאי בצפון אירופה. פינלנד יכלה להשליך את אחרוני הכבלים של המלחמה הקרה. המדינות הבלטיות – ליטא, לטביה ואסטוניה – התנתקו ממוסקבה. ב-1995 הצטרפו שבדיה ופינלנד לאיחוד האירופי, מהלך שנמנע לפני כן בשל הניטראליות שלהן. אבל הצטרפות לנאט"ו לא עמדה אז על סדר היום; שתי המדינות סברו, לנוכח הרוח שנשבה אז ביבשת, כי יוכלו לפתח קשרי ביטחון עם רוסיה הדמוקרטית.
המצב ברוסיה השתנה משמעותית מאז 2008. פלישתה לגאורגיה באותה שנה הבהירה, כי היא מוכנה להשתמש בכוח צבאי כדי להשיג מטרות מדיניות, וטון רביזיוניסטי מובהק השתלט על השיח שלה. מגמות אלו הסלימו בצורה משמעותית עם סיפוח קרים ב-2014 והמניעה בכוח של הצטרפות אוקראינה לאיחוד האירופי.
הפלישה הנוכחית שוב משנה את התמונה בצורה דרמטית. פוטין יצא למלחמה נגד המערב, קובע בילדט. הוא הבהיר שברצונו להחליף את הסדר הביטחוני הקיים בכזה שיפגע בריבונותן של מדינות אחרות. התוצאה היא בחינה מחדש של המדיניות השבדית והפינית, כולל יחסיהן עם נאט"ו, כי ברור שמשטרו של פוטין אינו מתכוון לוותר על שאיפותיו האימפריאליות. שתי המדינות כבר הודיעו על העלאת תקציב הביטחון בהדרגה ל-2% מהתמ"ג; נורבגיה, דנמרק ושלוש הבלטיות כבר נמצאות שם, פחות או יותר. פינלנד ושבדיה הידקו מאז 2014 את שיתוף הפעולה הצבאי עם ארה"ב, בריטניה ונאט"ו; חילות האוויר של נורבגיה, פינלנד ושבדיה מתאמנים יחד בכל שבוע מזה עשור.
אלא שחיזוק יכולות ההגנה שוב אינו נראה כמספיק, ולכן ההצטרפות לנאט"ו הופכת במהירות לאפשרית. שתי המדינות כבר הזכירו ליתר חברות האיחוד האירופי את סעיף ההגנה ההדדית באמנת האיחוד, הדומה למדי לזה שבאמנת נאט"ו. אבל האיחוד אינו כולל את שתי המעצמות החיוניות ביותר להגנת היבשת – ארה"ב ובריטניה, שהן חברות מרכזיות בנאט"ו. כאשר מדובר בהגנה איזורית, אין תחליף לנאט"ו. זוהי המסקנה הברורה של בחינה עצמאית שבוצעה הן בשטוקהולם והן בהלסינקי.
בילדט צופה, כי שבדיה ופינלנד יבטאו בבירור את רצונן להצטרף לנאט"ו הרבה לפני פסגת מנהיגיו במדריד בסוף יוני. מזכ"ל הברית, ינס שטולטנברג, אמר שההצטרפות תהיה מהירה יחסית לנוכח רמת שיתוף הפעולה הקיים, אבל האישור בידי 30 חברות הברית יקח זמן. שתי המדינות מקוות שאישור זה, במיוחד בסנאט האמריקני, יהיה מהיר ושחברות הברית יעמדו לצידן עוד לפני האישור הסופי הצפוי בשנה הבאה.
|
|
|
|
|
חיילים שבדים [צילום: AP]
|
|
|
המבנה הביטחוני של צפון אירופה ישתנה כאשר שבדיה ופינלנד יצטרפו לנאט"ו. שתיהן יביאו לברית יכולות צבאיות משמעותיות: לפינלנד יש כוח מילואים משמעותי, ולשבדיה יש כוחות אוויר וים חזקים (במיוחד צוללות). ברשותה של שבדיה מטוסי קרב חדישים מדגם "גריפן", אשר יחד עם ה-F35 של נורבגיה, דנמרק ופינלנד יהוו כוח עוצמתי של 250 מטוסים מן השורה הראשונה. אינטגרציה של הגנת האזור תקל את ההגנה על המדינות הבלטיות, מה שיוריד את סכנתו של עימות מזוין. המשמעות החשובה ביותר של ההצטרפות תהיה הגברת כוחה הפוליטי של הברית כעמוד התווך של ההגנה באירופה ובאזור הטרנס-אטלנטי. שתי המדינות יהדקו את שיתוף הפעולה בין האיחוד האירופי לנאט"ו ובכך יסייעו בחלוקת הנטל משני עברי האוקיינוס האטלנטי – יעד חשוב לנוכח הגברת הפעילות האמריקנית במזרח אסיה.
גם כאשר יצטרפו לנאט"ו, שבדיה ופינלנד יקפידו שלא להתגרות ברוסיה שלא לצורך, מציין בילדט – כפי שעושה זאת נורבגיה. הכוחות הרוסיים בחצי-האי קוֹלָה – קרוב מאוד לנורבגיה ופינלנד – חשובים לה מאוד ככוח מהלומה שנייה; ופינלנד סמוכה מאוד לסנט פטרסבורג. לכן, שתי המדינות לא יבקשו נוכחות קבועה של כוחות נאט"ו בתחומיהן, ושתיהן ימשיכו להסתייג מהצבת כוחות גרעיניים בדנמרק ונורבגיה. אך בשורה התחתונה, הצטרפותן לנאט"ו לא רק תגביר את הביטחון באיזורים הנורדיים והבלטיים, אלא גם תחזק את הברית מול התוקפנות הרוסית.
|
|
| תאריך:
|
29/04/22
|
|
|
עודכן:
|
29/04/22
|
|
איתמר לוין
|
|
+פולין העבירה 200 טנקים לאוקראינה
|
|
13:01 29/04/22 | יואב יצחק |
פולין העבירה לצבא אוקראינה יותר מ-200 טנקים. הסיוע ניתן בתיאום עם המדינות החברות בנאט"ו ובתיאום עם הממשל האמריקני, וזאת במטרה מוצהרת: לסייע לאוקראינה להגן על עצמה ולהביס את צבא רוסיה.
|
|
|
|
|
|
|
+סלובקיה העבירה S-300 להגנת אוקראינה
|
|
12:50 29/04/22 | |
סלובקיה העבירה כמה מערכות S-300 לדרום אוקראינה וזאת במסגרת הסיוע מצד מדינות המערב ואירופה להגנת אוקראינה. צבא אוקראינה עושה בהם שימוש ליירוט מטוסי קרב של צבא רוסיה התוקפים את אוקראינה.
|
|
|
|
|
|
|
הגול העצמי של פוטין: שבדיה ופינלנד בדרך לנאט"ו
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
באום
|
29/04/22 19:22
|
|
|
|
2
|
|
יעקב יעקב
|
29/04/22 22:21
|
|
בית הנבחרים בוושינגטון אישר הלילה (יום ו', 29.4.22) ברוב עצום של 417 מול 10 את תוכנית "החכר והשאל" של ארה"ב לצבא אוקראינה, שבמסגרתה יוחכרו לאוקראינה ציוד ומערכות לחימה בשווי 20 מיליארד דולר. כעת נותר רק לנשיא ביידן לחתום על ההחלטה כדי להכניסה לתוקף. אוקראינה תשלם רק עבור השאלת ציוד ומערכות שישרדו את הלחימה. דהיינו - אם 80% ממנו למשל יושמדו בלחימה, זה ייצא מהתקציב האמריקני ואוקראינה לא תשלם.
|
|
|
|
|
משרד החוץ קורא לאזרחי ישראל לעזוב את חבל טרנסיסטריה שבמולדובה. זאת, לנוכח החששות להמשך פלישה רוסית גם למחוז הפרו-רוסי בשטחה של מולדובה הגובלת באוקראינה.
|
|
|
|
|
נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, הכריז (יום ה', 28.4.22) על סיוע בסך של 33 מיליארד דולר לאוקראינה. מדובר בסיוע צבאי, כלכלי והומניטרי ולדברי ביידן, מדובר בצעד קריטי שעל המחוקקים האמריקנים לאשר.
|
|
|
|
|
ארצות הברית טוענת (יום ה', 28.4.22) כי רוסיה מתכננת "לכבות את הדמוקרטיה האוקראינית" בכך שתפרק את הממשלה בקייב ואת הרשויות המקומיות במדינה הכבושה. "יש לנו מידע שרוסיה מתכננת להמשך פלישתה לאוקראינה על-מנת להכניע את הממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי, כולל פיזור כל הממשלים המקומיים באוקראינה", אמר מייקל קרפנטר, שגריר ארה"ב לארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE).
|
|
|
|
|
שיחת העומק השבעה-עשר של הערוץ "לעומק עם אורי מילשטיין" על המלחמה באוקראינה, והפעם עם ד"ר מיכאל ברונשטיין, שעלה מברית המועצות עם תואר שלישי במתמטיקה והשכלה רחבה בהיסטוריה צבאית, בייחוד רוסית, והוא חבר היום ב"פורום לאִזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים", והמומחה הגדול ביותר בעולם היום על "פרשת דרייפוס". אנחנו מנתחים את האפשרות שכישלון המהלכים הצבאיים של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין באוקראינה לא דוחפים אותו להתפשר או להשלים עם העובדה שאין הוא יכול להשיג את מטרותיו, אלא להחריף את מהלכיו הצבאיים גם ביעדים מעבר לאוקראינה וגם באמצעי לחימה לרבות נשק גרעיני. החרפה זאת עלולה להיגרר למלחמת עולם שלישית.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דרור אידר
האנטישמיות הגואה באוניברסיטאות בארה"ב ביחד עם המלחמה המתמשכת, גורמים לפקפוקים בצדקת הדרך  מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
|
|
|
|
|
רון בריימן
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
