מצרים שוקעת עמוק לדיכוי

היה זה מחזה בל ייאמן. בארוחת הבוקר החגיגית לציון סוף רמדאן בחודש אפריל, ביקש לפתע נשיא מצרים, עבד אל-פתאח סיסי, לשוחח עם מתנגדיו הבולטים ביותר. כדי להפגין את רצונו הטוב, הוא החזיר לפעילות את ועדת החנינות הנשיאותית. כמה אלפי אסירים פליליים שוחררו, אך מעט מאוד אסירים פוליטיים. הגנרל בדימוס לא נקט בטון פייסני שכזה מאז הפיל בשנת 2013 את משטר האחים המוסלמים, מציין אקונומיסט. מכל מקום, הדו-שיח הלאומי האמור להתחיל החודש אינו צפוי להפסיק את גלישתה של מצרים לעבר שלטון דיכוי. האחים המוסלמים שמחוץ לחוק לא הוזמנו לשיחות. מפלגות האופוזיציה שכן משתתפות, עושות זאת כדי להביא לשחרור חבריהן הכלואים.

כאשר סיסי עלה לשלטון, הוא היכה קשות את מתנגדיו האיסלאמיסטים ובראשם האחים המוסלמים. בשנים האחרונות הדיכוי רחב יותר – על כל מי שמותח ביקורת על מדיניותו הכלכלית, מתלונן על הטרדות מיניות או מעליב שמרנים. כל אלו מסתכנים בכליאה. משפט הוגן הוא נדיר. כוחות הביטחון אינם נותנים דין וחשבון על פגיעות. בחודש ינואר דלף סרטון המציג תא עינויים בתחנת משטרה בקהיר; במקום לפתוח בחקירה נגד המשטרה, טענה הפרקליטות שהקורבנות חותרים תחת אמינות המשטרה באמצעות סיפור שקרי.

חופש הביטוי נמצא בפיקוח יותר מאשר אי-פעם. לאחר עלייתו לשלטון של סיסי, כוחות הביטחון רכשו כמה ערוצי טלוויזיה מרכזיים. פקידי ממשל מזינים את תוכניות האירוח בתכנים הדרושים ומאשרים תסריטים של אופרות סבון. מבקריו היחידים של סיסי חיים בחו"ל, וכדי להשתיק אותם – שירותי הביטחון עוצרים את קרוביהם. על פעילי זכויות אדם נאסר לצאת מהמדינה ורכושם מוקפא כדי לאמלל את חייהם. מאות אתרי אינטרנט ביקורתיים נחסמים.

למרות הדיבור על פיוס ושחרור סמלי של כמה אסירים פוליטיים, אין האטה בקצב המאסרים – לעיתים של מישהו שסתם לא נראה טוב. בשבועות האחרונים נעצרו אזרחים שמתחו ביקורת על הממשלה בפייסבוק, העלו לטיק-טוק סרטונים של ריקודים במסגד ואפילו קראו להיפגש בחצות בתלבושת באטמן. מספר הכלואים על מחאה בלתי אלימה אינו ניתן לחישוב, אבל אין ספק שמדובר ברבבות – טוען אקונומיסט. מה שכן ידוע הוא, שמספר התיקים החדשים שבטיפול "התביעה העליונה לביטחון המדינה" זינק מ-529 ב-2013 ל-2,800 אשתקד. החשודים מואשמים לרוב בהצטרפות לארגון טרור או בהפצת מידע כוזב – אך "מסיבות של ביטחון המדינה" לא נאמר להם לאיזה ארגון הצטרפו כביכול. בשנה שלאחר ההפיכה הועמדו לדין 45,000 מתנגדי משטר, אך מאז קשה לעקוב אחרי המספרים.