רוסיה הלחוצה הופכת לשותפה הזוטרה של סין

ולדימיר פוטין ושי ג'ינפינג, המנהיגים הסמכותניים של רוסיה וסין, נראים כמי שנדחקים יותר ויותר לאותה פינה. הפלישה לאוקראינה הפכה את פוטין לאישיות בלתי רצויה והובילה לעיצומים חסרי תקדים נגד ארצו, בעוד סין אומנם איננה מצורעת – אך פעולותיה סביב טייוואן, בהונג-קונג ובאוקיינוס השקט מובילות אותה בנתיב של עימות עם ארה"ב ובעלות בריתה.

וושינגטון פוסט מזכיר, כי ערב הפלישה נפגשו פוטין ושי והכריזו על שותפות "חסרת גבולות". כעת ממשלותיהם מהדקות את יחסיהן, ויוצאות במשותף נגד ההגמוניה האמריקנית המאיימת לשיטתן על איזורי ההשפעה שלהן. שגריר סין במוסקבה, ז'אנג האהוי, אפילו האשים בשבוע שעבר את ארה"ב באחריות למלחמה באוקראינה. לפני כן תקף דוברו של פוטין, דמיטרי פסקוב, את ארה"ב על ביקורה של יו"ר בית הנבחרים, ננסי פלוסי, בטייוואן וטען שמדובר בפרובוקציה.

כמה פרשנים מצביעים על האופי שמקבלים יחסי רוסיה-סין. פוטין אולי מונע בידי חלומות על אימפריה רוסית חדשה באירופה, אך בפועל הוא מעניק לסין יותר ויותר יתרונות על ארצו. בימי המלחמה הקרה ראתה מוסקבה את סין כ"בן-דוד עני"; כיום, מבודדת ומוחלשת, היא הופכת לשותפה הזוטרה ביחסים ההדדיים. זה היה הטיעון שהעלה לאחרונה אלכסנדר גָאבּוּאֶב ממכון קרנגי במאמר ב-Foreign Affairs, מציין הפוסט.

המלחמה באוקראינה מפגינה את תלותה הגוברת של רוסיה בסין, אשר הייבוא שלה מרוסיה זינק בחודש מאי ב-80% לעומת אשתקד – בעיקר נפט ומשאבים טבעיים אחרים. ואילו השוק הרוסי עשוי לחוות הצפה של מוצרים וטכנולוגיה סיניים בחודשים ובשנים הבאים. גאבואב אפילו צופה מצב בו המטבע הסיני יהפוך בפועל למטבע העתודות של רוסיה, ובכך תגבר עוד יותר תלותה של מוסקבה בבייג'ינג. חוסר האיזון בין המדינות הולך וגובר, לטובתה של סין. היא מתקרבת לרוסיה בממדי אספקת הנשק למדינות מתפתחות. רוסיה נאלצת למכור נפט בהנחה לסין, שיצרני הרכב שלה הזניקו את המחירים ברוסיה בעשרות אחוזים.

גאבואב גם מסביר מהן המשמעויות הגיאו-פוליטיות של המצב המשתנה: "כדי שסין תישאר מרוצה, למנהיגי רוסיה לא תהיה ברירה אלא להסכים לתנאים נחותים בשיחות מסחריות, לתמוך בעמדות סיניות בפורומים בינלאומיים כמו האו"ם ואפילו להתאים את יחסיה של מוסקבה עם מדינות אחרות כמו וייטנאם והודו". אפילו בתרחיש הבלתי-סביר של נפילת פוטין, קשה לתאר שינוי משמעותי ביחסים. "רוסיה הופכת לגרסה אירו-אסיאתית ענקית של אירן: מבודדת, עם כלכלה קטנה יותר ופחות מתקדמת מבחינה טכנולוגית בשל עוינותה למערב, אך גדולה וחשובה מכדי שניתן יהיה להתעלם ממנה", הוא מסביר. עם סין בתפקיד השותפה החיצונית הגדולה ביותר של רוסיה והשותפה הדיפלומטית העיקרית שלה, "האליטה המזדקנת של הקרמלין, המקובעת באיבתה לוושינגטון, תהיה להוטה עוד יותר להיות המשרתת של סין כאשר זו הופכת ליריבה העיקרית של ארה"ב".

הפוסט מציין, כי כמה פרשנים ניציים במערב טוענים שארה"ב ואירופה התעלמו זמן רב מדי מן האיום הנשקף מהברית האנטי-ליברלית הזו. "עד שחוסר האמון של המערב יתחלף בנחישות להתנגד, הדיקטטורים של סין ורוסיה ימשיכו בתוקפנותם, לתכנן מתקפות נרחבות ולחלום על נצחונות עתידיים", כתב אנדרו מישטה בוול סטריט ז'ורנל.

בתחילת המלחמה באוקראינה קיוו כמה פרשנים מערביים, שסין תצטרף לעיצומים על רוסיה, או לפחות תמעט לסייע לכלכלה הרוסית הכושלת. רק מעטים מקווים כך כיום. "הדרך הטובה ביותר של המערב להתמודד עם הברית הסינית-רוסית היא להכיר בכך שהקשרים הללו חזקים ולחזק את יכולת העמידה שלו עצמו", קובעת יוסטינה צ'ודיק, מומחית פולניה לענייני סין.