גלילאו גליליי הביט ב-1610 דרך הטלסקופ החדש שלו וראה משהו מוזר: כמה עצמים מרחפים מסביב לכוכב צדק ומשנים את מיקומם מדי לילה. גילוי הירחים של צדק היה סדק משמעותי בתפיסה היקום מסתובב סביב כדור-הארץ. הכנסייה הקתולית גינתה את הגילוי, אך הוא היה אבן דרך בהוכחת קיומה של מערכת השמש.
אוניברסיטת מישיגן התגאתה במשך עשרות שנים בכתב-יד הקשור לגילוי זה. בראשו מופיעה טיוטת מכתב בחתימתו של גלילאו המתארת את הטלסקופ החדש שלו, ובתחתיתו – שרטוט המתאר את הירחים של צדק. "פרטיה של התצפית הראשונה המראה עצמים המקיפים גוף שאיננו כדור-הארץ", תיארה אותו האוניברסיטה. זה היה נכון, אם המסמך היה מקורי. אבל לאחר שההיסטוריון ניק וילדינג מאוניברסיטת ג'ורג'יה גילה סימנים לזיוף, אוניברסיטת מישיגן הזמינה בדיקה משלה ואתמול (17.8.22) פרסמה את ממצאיה: זהו זיוף מן המאה ה-20.
וילדינג, הכותב ביוגרפיה של גלילאו, גילה זיופים דומים בעבר והחל לחשוד בכתב-היד של מישיגן כאשר בחן אותו באינטרנט לפני שלושה חודשים. כמה מצורות האותיות ובחירת המילים נראו לו מוזרים, ולמרות שראש המסמך ותחתיתו אמורים היו להיכתב בפער של חודשים – הדיו היה זהה לחלוטין. וילדינג החל לבחון לעומק את המסמך, ומצא שאין אזכורים שלו בארכיונים איטלקיים. הוא הופיע לראשונה במכירה פומבית ב-1934 ונרכש בידי איש עסקים מדטרויט, אשר הוריש אותו לאוניברסיטה עם מותו ב-1938.
וילדינג פנה לאוניברסיטה וביקש יותר מידע על תולדות המסמך וצילום של סימן המים – התו הנראה כאשר מציבים נייר מול האור ומלמד מתי נוצר. פאבלו אלוורז, אוצר בכיר בספרייה, אומר שליבו צנח כאשר ראה את שמו של וילדינג בדוא"ל, בשל המוניטין שלו כחושף זיופים. הוא הוציא את המסמך וצילם את סימן המים: תלתן בעל שלושה עלים והאותיות AS/BMO. תולדות המסמך הדליקו נורות אזהרה: קטלוג המכירה הפומבית טען שהוא אושר בידי הקרדינל פייטרו מאפי, הארכיהגמון של פיזה שמת ב-1931, ואשר השווה את חתימתו של גלילאו לשתיים אחרות שבאוספו. וילדינג גילה, כי הללו ניתנו לו בידי טוֹבְּיָה ניקוֹטְרָה – זייפן ידוע לשמצה שפעל במילאנו.
|
|
|
בית חרושת לזיופים במילאנו
|
|
|
|
המכתב המזויף. בדרך לתערוכה? [צילום: אוניברסיטת מישיגן]
|
|
|
אלוורז העביר את המסמך למעבדת השימור של אוניברסיטת מישיגן, שם מצאה איימי כרייסט שהנייר והדיו מתאימים למאה ה-17 – מה שעורר תקוות מחודשות שהוא מקורי. במקביל עסק וילדינג בפענוח סימן המים, ומצא סימן דומה במוזאון מורגן בניו-יורק – במכתב משנת 1607, זהה כמעט לחלוטין למכתב שמצא בעבר בארכיון איטלקי. הדבר עורר את חשדו והוא פנה למוזאון מורגן.
בחודש יוני קבע וילדינג, כי האותיות BMO מייצגות את העיר האיטלקית בֶּרְגָמוֹ; תימוכין לכך נמצאו בספר על סימני המים באימפריה האוסטרו-הונגרית המצוי הן במישיגן והן במורגן. אלוורז מיהר לפתוח את הספר ומצא שהסימן על "מסמך גלילאו" הופיע לכל המוקדם ב-1770; גלילאו כמובן לא יכול היה להשתמש בנייר שיוצר 150 שנה מאוחר יותר. זו הייתה ההוכחה המוחלטת. למרות שמומחים לגלילאו אישרו בעבר את מקוריות המסמך, אלוורז מרגיש אחראי: בבסיס המדע עומדת התבוננות, והוא כשל מלעשות את שעשה גלילאו עצמו.
הטיימס מדגיש, כי העובדה שמדובר בזיוף אינה פוגעת בגילוי רב-החשיבות עצמו, המתועד היטב. היא כן מוחקת מה שהתיימר להיות טיוטה ראשונה של התיעוד ועדות להתחבטותו של גלילאו בזמן אמת לגבי התגלית. מדענים התקשו להבין מה בדיוק שרטט גלילאו, אך כעת נראה שהקושי נבע מבלבול מצד הזייפן ולא מצידו של גלילאו, שידע היטב מה ראה. "נשארנו עם הסבר פשוט וישיר יותר", אומר וילדינג, "ואין הסחת דעת בדמות הצורך להתמודד עם הסברים שאינם מסתדרים".
אנשי מישיגן שוקלים כעת כיצד להשתמש במסמך לבחינת הדרכים והמניעים שמאחורי זיופים, ואולי אפילו להעמידו במרכז תערוכה וכנס עתידיים. וילדינג מצא, כי ניקוטרה החל לזייף מכתבים וכתבי-יד מוזיקליים כדי לפרנס את שבע הפילגשים שלו. חקירה סביב כתב-יד מזויף של מוצרט הובילה ב-1934 את המשטרה לדירתו במילאנו, שם התגלה מפעל זיופים אשר כלל בין היתר את ליאונרדו דה-וינצ'י וכריסטופר קולומבוס. מומחים מזהירים, כי אין ספק שזיופים נוספים מצויים באוספים אחרים וטרם התגלו.
|
|
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי באתר ביזפורטל. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה.
| תאריך: |
18/08/22
|
|
|
עודכן: |
18/08/22
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
