|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
הכפלה אפשרית של התקציב [צילום: אויגן הושיקו, AP]
|
|
|
יפן מתכננת חיזוק משמעותי בתחום הביטחון
|
|
הפלישה לאוקראינה מובילה לשינויים מחשבתיים, אסטרטגיים וטקטיים – אם כי אקונומיסט טוען שעדיין לא מדובר בחשיבה הרעננה הדרושה לשינוי של ממש
|
|
בחודש שעבר הופיע שר החוץ היפני, היאשי יושימאסה, בבית קפה בטוקיו. הוא ישב על במה ליד קלידים, דגל אוקראינה פרוס על הקיר שמאחוריו, וניגן ושר את "Imagine" של ג'ון לנון – אחד משורות אירועים המלמדים על עומק ההזדהות של יפן עם אוקראינה. רעיונות דמויי-לנון עיצבו את מדיניות ההגנה היפנית מאז תום מלחמת העולם השנייה. היא אומנם בנתה צבא, אבל הפציפיזם נותר כוח פוליטי משמעותי.
ולדימיר פוטין עורר משנתם הרבה בעלי חלומות יפניים, כותב אקונומיסט. הוא הזכיר עד כמה משטרים סמכותניים עלולים להיות מסוכנים. התמרונים שביצעה סין לאחרונה מול טייוואן הזכירו שמשהו דומה עלול לקרות בחלק של העולם בו שוכנת יפן. "אוקראינה היום עלולה להיות מזרח אסיה מחר", שב ואמר ראש הממשלה, קישידה פומיו.
התוצאה היא תנודות פוליטיות. הביטחון זינק במעלה הנושאים המטרידים את הבוחרים ותופס כותרות באופן קבוע. 64% מהיפנים תומכים בהגברת הגנת האיים, הפעם הראשונה מזה קרוב לשני עשורים שהשיעור חצה את רף ה-60%. סקר אחר מצא, כי 72% תומכים בצבא חזק יותר, לעומת 10% בלבד ב-1988. רוב היפנים תומכים ברכישת טילים ארוכי טווח שיוכלו לפגוע במטרות שמעבר לשטחה של מדינתם.
השאלה היא כיצד שינויים אלו בהלך הרוח יבואו לידי ביטוי מעשי. מנהיגיה של יפן אינם מתקרבים להכרזה דומה לזו של הקנצלר אולף שולף על "נקודת מפנה" במדיניות הביטחון הגרמנית. התמונה תתבהר יותר בסוף השנה, כאשר ממשלת יפן תפרסם עידכון למסמכי היסוד בתחום הביטחון: אסטרטגיית הביטחון הלאומי והקווים המנחים לתוכניות ההגנה הלאומיות.
חשיבותם של מסמכים אלו עלתה עוד לפני הפלישה לאוקראינה. אסטרטגיית הביטחון נוסחה לראשונה ב-2013; סין של שי ג'ינפינג הפכה מאז ליותר אסרטיבית ויותר מצוידת, קוריאה הצפונית התקדמה בתוכנית הגרעין, ארה"ב הפכה לפחות אמינה במיוחד בממשל טראמפ. המלחמה באוקראינה הגבירה עוד יותר את המתחים. "החישובים שלנו השתנו בצורה דרמטית. אנחנו חייבים לנוע מהר יותר", אומר אוצוקה טאקו, יו"ר ועדת הביטחון בפרלמנט.
המשמעות היא הגדלת תקציב הביטחון. במשך שנים הגבילה אותו יפן ל-1% מהתמ"ג; כעת מדברת המפלגה הליברל-דמוקרטית השלטת על העלאה בחמש השנים הקרובות כדי ליישר קו עם היעד של נאט"ו – 2%. אחד מבכיריה מזהיר, כי הרמה הנוכחית תגרום לכך שהמערב לא ימהר להיענות לבקשה יפנית לסיוע במקרה של משבר סביב טייוואן. העלאה ל-2% תזניק את תקציב ההגנה היפני מהמקום התשיעי למקום השלישי בעולם (אחרי ארה"ב וסין). באופן רשמי פומיו מדבר רק על "העלאה משמעותית" של התקציב, אבל כבר בשנה הבאה הוא יעלה ב-10% ל-42 מיליארד דולר.
|
|
|
|
|
גם סל הקניות השתנה [צילום: אויגן הושיקו, AP]
|
|
|
מה שיפן קונה חשוב יותר מכמה שהיא מוציאה, מציין אקונומיסט, ותוקפנותו של פוטין שינתה גם את סל הקניות. פקיד לשעבר בתחום הביטחון מדבר על מעבר מהרתעה על הנייר להרתעה ממשית. קובעי המדיניות מבינים שעליהם לשפר את היכולת הקרבית ולהבטיח את קווי האספקה – שני לקחים מרכזיים מהמלחמה באוקראינה. מוקד נוסף הוא באמצעים לעמוד בפני מתקפה, כמו למשל בונקרים מתוגברים בשדות תעופה, וכך גם הלוגיסטיקה – במיוחד באיי נאנסיי, המשתרעים על פני 1,100 ק"צ באוקיינוס השקט.
השקעת-חסר כרונית בהגנה גרמה לכך שליפן יש כיום רשימה ארוכה של צרכים. ניהול העדיפות המתחרות יהיה אתגר. כך למשל, החשש מפני ארסנל הטילים של סין מוביל את יפן לתכנן טילים משלה, בעוד עליה לסגור את הפיגור בתחומים חדשים כמו חלל, סייבר וכלי נשק אוטונומיים. ברמה האסטרטגית, יפן חוששת מפני התייצבות של רוסיה לצידה של סין, מה שמקשה על העברת משאבים מצפון המדינה; כעת יש צורך להגן על המדינה משני העברים, גם מול רוסיה וגם מול סין.
יפן עלולה להתקשות לממן את שאיפותיה, מציין אקונומיסט. בניגוד לגרמניה שניהלה מדיניות פיסקלית ניצית, יפן שקועה בחוב לאומי המגיע ל-200% מהתוצר. אפילו בצבא יש התוהים האם יהיה זה נבון לבקש להשקיע בביטחון, בתקופה בה מתייקר הטיפול בזקנים. היחלשותו של היאן גורמת לכך שייבוא ביטחוני יהיה יקר יותר.
סל קניות עמוס לבדו לא יהפוך את יפן לבטוחה יותר. צבאה זקוק לרפורמות עמוקות יותר. כוחות היבשה, האוויר והים פועלים כזרועות נפרדות לעיתים קרובות מדי. הצטמקות של האוכלוסייה ושוק עבודה הדוק מקשים על הגיוס לכוחות הביטחון. התנגדויות מקומיות מקשות על הצבא למצוא מקומות לאימונים ולבסיסים. ארה"ב רוצה שיפן תשפר את הצורה בה היא מטפלת בחומר רגיש, כך שתוכל לחלוק עימה מודיעין ביתר קלות.
מחשבה מעמיקה מצויה פחות מאשר התלהבות להוציא הרבה כסף. הרעיונות הנדונים כעת הם הסלמה של מגמות קיימות, לא גישה רעננה. הפוליטיקאים עדיין צריכים להמיר את התמיכה הציבורית הגוברת בצבא חזק יותר לשיח נרחב יותר בשאלה מה תהיה המשמעות לאזרחיה של יפן. שינוי משמעותי במדיניות הביטחון של יפן דורש יותר דמיון, מסיים אקונומיסט.
|
|
| תאריך:
|
15/09/22
|
|
|
עודכן:
|
15/09/22
|
|
איתמר לוין
|
|
+פוטין: מבין את חששות סין ביחס לאוקראינה
|
|
21:24 15/09/22 | איציק וולף | לרשימה המלאה |
נשיא רוסיה נפגש עם נשיא סין לראשונה מאז שרוסיה פלשה לאוקראינה ▪ "רוסיה מבינה את הדאגות ואת השאלות שיש לסין ביחס למשבר" ▪ נשיא סין נמנע מאזכור של אוקראינה בהצהרתו הפומבית
|
|
|
|
|
|
פוטין ושי בפגישתם. רוסיה חייבת את השוק הסיני [צילום: אלכסנדר דמיאנצ'וק, ספוטניק דרך AP]
|
|
|
|
|
|
+רק פוטין יודע אם ישתמש בנשק גרעיני
|
|
12:59 15/09/22 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
אקונומיסט מנתח את הסיכויים שהתבוסות הרוסיות באוקראינה יובילו לשימוש בנשק גרעיני טקטי ואת ההשלכות האפשריות של צעד כזה
|
|
|
|
|
|
טנק רוסי נטוש ליד אוזיום, השבוע [צילום: ליאו קוריאה, AP]
|
|
|
|
|
|
+הנשיא הסיני עושה כבוד גדול לקזחים
|
|
12:08 15/09/22 | יאיר נבות | לרשימה המלאה |
בהיבט האזורי, מעמדה של רוסיה נשחק מאוד בשל המלחמה באוקראינה, ויחסיה עם אסטנה הדרדרו לכדי משבר רציני, שכן האחרונה מתנגדת למלחמה והביעה באופן ברור את עמדתה, בשלל צורות. סין, לעומת זאת, הגבירה בשנים האחרונות באופן דרמטי את מעורבותה במתרחש במרכז אסיה, כולל בקזחסטן, והשפעתה גוברת
|
|
|
|
|
|
נשיא קזחסטן קאסם-ג'ומרט טוקאייב, מימין, ונשיא סין שי ג'ינפינג [צילום: שירות העיתונות של נשיא קזחסטן/AP]
|
|
|
|
|
|
יפן מתכננת חיזוק משמעותי בתחום הביטחון
|
|
מפקד צבא ארה"ב באירופה לשעבר, הגנרל בן הודג'ס, קורא (יום ד', 14.9.22) להתחיל להתכונן להתמוטטות רוסיה ממספר סיבות ולפעול לצמצם את ההשלכות הגיאופוליטיות של תהליך זה.
|
|
|
|
|
טאקר קרלסון, שדר פוקס ניוז, מתח ביקורת לפני שבועיים על מדיניותו של הנשיא ג'ו ביידן באוקראינה ובין היתר קבע: "לפי כל מבחן מציאותי, ולדימיר פוטין אינו מפסיד במלחמה באוקראינה אלא מנצח בה". קרסון המשיך וטען, כי ביידן תוך באוקראינה רק משום שהוא רוצה להרוס את המערב. העיתוי היה אומלל, מעיר חתן פרס נובל לכלכלה, פול קרוגמן, בניו-יורק טיימס: לאחר ימים אחדים יצאה אוקראינה למתקפת נגד, הגורמת לרוסים לא רק לסגת אלא גם לנוס בבהלה.
|
|
|
|
|
47 צירי עיריות רוסים חתמו בימים האחרונים, באופן חריג, על עצומה בדרישה להתפטרותו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. יום קודם לכן חתמו 29 צירים, והמחאה התרחבה לאחר שסגנית מחוז סמנובסקי בסנט פטרסבורג, קסניה טורסטרם, פרסמה את העניין בטוויטר. על-פי CNN, מדובר בצירים מ-18 מחוזות מוניציפליים במוסקבה, בסנט פטרסבורג ובקולפינו. "עמיתיי ואני רצינו לתמוך בצירים מסמולנינסקי, שנקראו לאחרונה למשטרה ובקרוב יישפטו", אמרה טורסטרם.
|
|
|
|
|
מדינות G20 רשמו ברבעון השני של השנה ירידה של 0.4% בתוצר, לאחר עלייה של 0.5% ברבעון הראשון ולעומת עלייה של 1.3% ברבעון המקביל אשתקד. כך מוסר (13.9.22) ארגון OECD של המשקים המפותחים. מדינות G20 מהוות 90% מן התוצר העולמי והנתונים הם איתות נוסף על כך שהעולם גולש לעבר האטה ואולי אף לעבר מיתון - הן בשל השלכותיה המתמשכות של הקורונה והן (ובעיקר) בשל המשבר בתחומי האנרגיה והמזון שיצרה הפלישה הרוסית לאוקראינה. נתוניה של רוסיה אינם נכללים בפרסום הנוכחי, וקיימות אינדיקציות שונות לגבי עומק המיתון בו היא שרויה בשל המלחמה והעיצומים המערביים.
|
|
|
|
|
בשנת 1945 הציע שר האוצר האמריקני, הנרי מורגנטאו, לשלול מגרמניה את יכולותיה התעשייתיות ולהפוך אותה למדינה חקלאית, אך בעלות הברית המנצחות דחו רעיון רדיקלי זה. 80 שנה מאוחר יותר, ולדימיר פוטין עשוי להשיג לפחות חלק מתוכנית מורגנטאו. אמברגו הגז שלו פוגע קשות בתעשייתה של הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם שהיא גם היצואנית השלישית בגודלה של טובין; סין, אשר רכשה ממנה אשתקד סחורות ב-100 מיליארד דולר, מצויה בהאטה קשה. התוצאה היא שמודל עסקי לאומי, אשר נבנה בחלקו על גז זול מרודנות אחת וייצוא לרודנות אחרות, ניצב בפני מבחן קשה – מציין אקונומיסט.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דרור אידר
השיח הרגשי על העסקה עם חמאס משחק לידי מנהיגיו, הששים לסכסך בינינו  קובעי המדיניות חייבים להתעלם מהרעש ולהתמקד בעיקר: מניעת תמריץ לאויבינו לשחזר את 7 באוקטובר, כלומר: חיסולם
|
|
|
|
|
מנחם רהט
הגאון היהודי בסדר גודל בלתי נתפס, שזכרו הלך ונשתכח מאז פטירתו, אשר חי ומת תחת מעטה סמיך של מסתורין, חוזר בימים אלה למודעות הציבור בזכות שני מפעלי מחקר וזכרון שנחשפים עכשיו: ספר חדש...
|
|
|
|
|
דן מרגלית
ההפרעות האלה של אנשי המשטרה יובילו במוקדם או במאוחר למלחמה אלימה בין הציבור הדמוקרטי לבינם איני בעד, אבל יודע שזה יגיע, ורק באשמת בנימין נתניהו ואיתמר בן-גביר
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
