אוקראינה היא חזית במלחמות האמריקניות

טאקר קרלסון, שדר פוקס ניוז, מתח ביקורת לפני שבועיים על מדיניותו של הנשיא ג'ו ביידן באוקראינה ובין היתר קבע: "לפי כל מבחן מציאותי, ולדימיר פוטין אינו מפסיד במלחמה באוקראינה אלא מנצח בה". קרסון המשיך וטען, כי ביידן תוך באוקראינה רק משום שהוא רוצה להרוס את המערב. העיתוי היה אומלל, מעיר חתן פרס נובל לכלכלה, פול קרוגמן, בניו-יורק טיימס: לאחר ימים אחדים יצאה אוקראינה למתקפת נגד, הגורמת לרוסים לא רק לסגת אלא גם לנוס בבהלה.

הקריסה הרוסית מאמתת את ההערכות של מומחי הגנה, הטוענים מזה חודשים שהנשק המערבי היטה את הכף לטובת אוקראינה, שצבאו של פוטין סובל ממחסור קשה בכוח אדם ושהוא סובל ממורל ירוד. על-פי ניתוחים אלו, הכוחות הרוסיים עשויים להגיע לנקודת שבירה, אך רק מעטים חושבים שהיא תגיע בקרוב ותהיה כה דרמטית.

קרלסון ואחרים מן הימין המתפקדים כלהקת המעודדות של פוטין אינם היחידים הסובלים מאשליות בדבר "הצלחות רוסיות". אבל מה שמייחד את אנשי MAGA (Make America Great Again) של דונלד טראמפ הוא תפיסת העולם, לפיה בחור קשוח זהה ליעילות. לטענת קרוגמן, מדובר בתפיסה ימנית נרחבת ומן הראוי לשאול מהו מקורה. רפובליקנים רבים מעריצים את פוטין זמן רב, וטראמפ עצמו המשיך לשבח אותו גם לאחר שפלש לאוקראינה. פוטין הוא רודן, אכזר והומופוב עם פולחן אישיות; מה יש לא לאהוב בו?

אולם, מדגיש קרוגמן, יש הבדל בין הערצת ערכיו של ממשל לבין מתן אמון בעוצמתו הצבאית. הוא עצמו מעריך מאוד מדינות כמו דנמרק, אבל אין לו מושג מהי יכולתו של הצבא הדני. אבל בימין ההערכה למשטר סמכותני קשורה בצורה בל-תינתק עם ההערכות לגבי עוצמתו הצבאית. כך למשל, אשתקד השווה הסנאטור טד קרוז בין חייל רוסי קשוח למראה לבין סמלת אמריקנית אותה גידלו שני אימהות – ולא לטובת הצד האמריקני.

בפועל, הצבא האמריקני מגוון מאוד ומכיל מאוד, מעודד חשיבה עצמאית ויוזמה של הקצינים הזוטרים וברמותיו הבכירות הוא אינטלקטואלי למדי. הצבא הרוסי, לעומת זאת, הוא נוקשה, ברוטלי ומושחת וקציניו איומים ונוראים. הנקודה הרחבה יותר היא, שבמלחמות מודרניות לא מנצח מי שנראה קשוח. אומץ – אותו מפגינים האוקראינים בצורה כמעט בל-תיאמן – הוא חיוני; אבל הוא אינו קשור לניפוח חזה. אומץ חייב להיות מלווה בפיקחות וגמישות, תכונות שברור שהחייל הרוסי לא ניחן בהן.

החשיבות של גורמים אלו אמורה להיות ברורה. מלחמה מודרנית היא הכלכלה המודרנית (עם תוספת ברורה של פחד, אבל בכל זאת): ההצלחה תלויה יותר בכישורים, הידע והפתיחות לרעיונות מאשר בשרירים. אבל באתוס של MAGA הכל קשור לדיבור הקשוח ולביזוי המקצוענות. הימין האמריקני היה צריך לראות את פוטין מתחזק באמצעות דחיית הרעיונות הליברליים; הודאה בכשלונו תעמיד בספק את כל הפילוסופיה של MAGA.

התוצאה היא שהמלחמה הזאת, שהיא כמובן בראש ובראשונה על חרותה של אוקראינה, הפכה בצורה מוזרה לחזית במלחמות התרבות והפוליטיקה של ארה"ב. הניחושים על אשר יתרחש ברוסיה אם הפלישה לאוקראינה תסתיים בתבוסה הולכים ומתרבים. צריך גם לתהות כיצד הימין האמריקני יתמודד עם הגילוי שלפעמים הבחורים הקשוחים מפסידים, מסיים קרוגמן.