שר האוצר הבריטי מתעלם מן המומחים

האינפלציה גואה, עלויות האשראי עולות, בריטניה גולשת למיתון – ופוליטיקאים רבים היו מנסים לקבל את מיטב הייעוץ של הכלכלנים במדינה. אבל הפעולה הראשונה של שר האוצר החדש, קוואסי קווארטנג, כאשר נכנס לתפקידו בחודש שעבר הייתה לפטר את הפקיד הבכיר ביותר במשרדו, טום סקולר. כעת משרתו שלו היא המצויה בסכנה, טוען ניו-יורק טיימס, כאשר מומחים קוראים להתפטרותו לאחר שהודעתו ההרסנית על הפחתות מיסים ריסקה את השווקים.

קווארטנג הודיע על הקיצוצים תוך שהוא עוקף את המערכת העצמאית האמורה לבחון את תוכניותיה הכלכליות של הממשלה והתעלמות מן האזהרות. כעת הוא מואשם בנטילת חלק במשבר הכלכלי הגדול ביותר בבריטניה מזה שנים. אבל אפילו לאחר שהליש"ט צנחה לשערה הנמוך ביותר מזה עשרות שנים, הוא דבק בתוכניתו ואף אומר שצעדים נוספים מצויים בקנה. ראש הממשלה, ליז טראס, אמרה השבוע, כי הממשלה הייתה צריכה להכשיר את הקרקע טוב יותר להודעותיה, והודתה שלא התייעצה מראש עם הקבינט; לדבריה, ההחלטה על הפחתת המס לעשירים הייתה של קווארטנג [אך אתמול היא נאלצה להודיע על ביטולה - א.ל].

פרשנים אומרים, כי הטעויות משקפות התמרמרות על הברקזיט, אשר הפך את קווארטנג ודומיו ספקנים לגבי עצותיהם של הממסד הכלכלי והפוליטי. בעת משאל העם ב-2016 התנגדו רוב אנשי העסקים, הבנקאים ועובדי המדינה לפרישה מהאיחוד האירופי – אך כידוע, הפרישה אושרה. מאז טוענים תומכי הברקזיט, כי הממסד מנע אימוץ של צעדים שהיו נחוצים כדי לשגשג מחוץ לאיחוד – דה-רגולציה, הפחתת מיסים ומשיכת משרות והשקעות מן היבשת.

בקמפיין שלה לראשות הממשלה מיקדה טראס את ביקורתה במשרד האוצר, וטענה שהוא מגביל את הצמיחה בדבקותו בכלכלה אורתודוקסית. אליסטר בארט, מחוקק שמרני לשעבר, הסביר לטיימס, כי קווארטנג ועמיתיו מתוסכלים מכך שממשלים שמרניים קודמים לא פעלו כמו "שמרנים אמיתיים" במובן הכלכלי לאחר הברקזיט. כעת הם אוחזים בהגה ומשוכנעים שניתן לבצע את כל מה שדיברו עליו בשנים הקודמות.

קווארטנג – בעל ביטחון עצמי רב, אקדמאי רב-הישגים ובעל הופעות מלוטשות, גם נראה לעיתים מנותק (בהלוויתה של המלכה אליזבת הוא נתפס מחייך, כאשר לא הבחין שהמצלמות מכוונות אליו). ברור שהוא ספקן לגבי החשיבה הכלכלית המקובלת. בשנת 2019 הוא הביע תמיכה בשר לשעבר מייקל גוב, אשר ב-2016 אמר ש"לבריטים נמאס ממומחים". היה בזה משהו, הגיב קווארטנג, והוסיף שיש להתייחס בזהירות להערכותיהם של כלכלנים משום שחלקן חסרות יסוד.