המבחן הסיני ללקחיה של גרמניה מרוסיה

כהוכחה לעמדתם מציינים המתנגדים, כי קוסקו – הלקוח הגדול ביותר של נמל המבורג – איימה להפסיק את פעילותה בו אם הצעתה תידחה. לחברה כבר יש אחזקות בנמלים בהולנד, בלגיה, ספרד ואיטליה, היא מחזיקה בשני שלישים בנמל פיראוס ביוון ואפילו באחזקות בנמלים בארה"ב. קוסקו אומרת שהעסקה טרם אושרה; שולץ, לשעבר ראש עיריית המבורג שיורשו הוא אחד התומכים הקולניים ביותר של העסקה, שומר על שתיקה.

עסקת הנמל היא מבחן למדיניותו של שולץ כלפי סין ולנכונותה של גרמניה לשלם מחיר כלכלי תמורת יותר עצמאות אסטרטגית, מציין הטיימס. במשך עשרות שנים זהותה של גרמניה הייתה של מדינת מייצאת שוחרת שלום, המשגשגת על גז רוסי זול ועל לקוחות בסין. מודל זה הפך אותה למשק החזק והמשקיע ביותר באירופה. אנגלה מרקל ביקרה בסין 12 פעמים ב-16 שנותיה כקנצלר, תמיד מלווה בקבוצות גדולות של אנשי עסקים. הייצוא לסין סייע לחלץ את גרמניה מאבטלה עמוקה בשנים הראשונות של שלטונה ולרכך את מהלומות המשבר הפיננסי מאוחר יותר.

היחסים בין גרמניה לסין היו בשלים לשינוי עוד לפני הפלישה לאוקראינה, שהאיצה את התהליך. ב-2019 הזהירה התאחדות התעשיינים הגרמנית, כי המודל הליברלי של גרמניה נמצא בתחרות גוברת עם המודל הריכוזי של סין וכי על החברות הגרמניות להתגונן מפני הסיניות. המלחמה באוקראינה לימדה את מחיר עשיית העסקים עם מדינות סמכותיות, אומר נשיא ההתאחדות, זיגפריד רוסוורם. גם הגרעון המסחרי הגובר מול סין מדאיג את גרמניה, אשר גילתה שחברות סיניות מייצרות את מה שעבר נהגו לרכוש ממנה.

כל אלו עומדים ברקע הביקורת על מדיניותו הסינית של שולץ, ולא רק בגרמניה. נשיא צרפת, עמנואל מקרון, קרא לו שלא לנסוע לבדו לביייג'ינג אלא כחלק ממשלחת משותפת לשתי המדינות. ראש סוכנות ביון החוץ הגרמנית הזהיר שהמדינה תלויה מדי בסין. שרת החוץ, אנאלה בירבוק ממפלגת הירוקים, התבטאה בציניות כלפי סין ובמיוחד כלפי עסקת קוסקו. בירבוק מתכננת להציג בשנה הבאה אסטרטגיה כלפי סין, ראשונה מסוגה מצד גרמניה. היא צפויה להדגיש את הצורך בהרחקת האינטרסים הכלכליים הגרמניים מסין ולהעבירם לשותפותיה באסיה.

נכון לעכשיו, סין היא שוק מרכזי לחברות גרמניות. פולקסוואן, מרצדס וב.מ.וו מוכרות בה יותר מכוניות מאשר בכל שוק אחר. בחודש שעבר פתחה ענקית הכימיקלים BASF את הראשון מבין כמה עשרות מפעלים שהיא מקימה בסין בהשקעה של 10 מיליארד אירו. בעוד חברות קטנות יותר מצמצמות את פעילותן בסין, קומץ חברות ענק ממשיכות להשקיע בה. כך למשל, אשתקד שילמה ב.מ.וו 3.7 מיליארד אירו תמורת הגדלת חלקה במיזם לייצור מכוניות בסין.

קשה לשכנע אותן לשנות את מדיניותן, במיוחד לנוכח העובדה שעד לא מזמן הייתה זו ממשלת גרמניה עצמה שעודדה אותן לפעול כך. "אנחנו לא יכולים להיות אדישים לחלוטין אם עמוד השדרה של התעשיה הגרמנית משקיע בשוק הסיני ומוכן ליטול סיכונים מסוימים, ולצאת מתוך הנחה שאם חברות אלו ייקלעו לצרות – הן יהיו 'גדולות מדי ליפול'", אומרת פטרה זיגמונד, הממונה על מדיניות אסיה במשרד החוץ ומי שעומדת בראש הצוות הכותב את האסטרטגיה כלפי סין.

הטיימס מצטט פרשנים המסבירים, כי סירובו של שולץ לנקוט קו תקיף יותר כלפי סין משקף את המצב הכלכלי של גרמניה. הקנצלר זהיר מיצירת אווירה של עימות עם סין כאשר ארצו מצויה בדרך למיתון ואירופה כבר לכודה בעימות עם רוסיה. אולם הם גם טוענים, כי גורמים אלו אינם צריכים להשפיע על ההחלטות בנוגע להשקעות אסטרטגיות, כמו זו של קוסקו בנמל המבורג. אין להירתע מאיומים לקחת את העסקים למקום אחר; אירופה צריכה להישאר מאוחדת וגרמניה אינה יכולה להיות הראשונה המפוררת אותה, הם אומרים. הלקח מהיחסים עם רוסיה הוא שכניעה בהווה עולה הרבה יותר בעתיד.