בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
מק'אקרתי עם עיתונאים בשבוע שעבר [צילום: חוזה לואיס מגנה, AP]
|
|
|
הרפובליקנים בקונגרס חוזרים לתקשורת הממסדית
|
לאחר שנים בהן טענו שהרשתות מוטות נגדם, חברי הרוב בבית הנבחרים מופיעים בהן בהיקף ניכר - גם אם זה מרגיז את תומכי טראמפ, מדווח וושינגטון פוסט
|
חברי הסיעה הרפובליקנית בבית הנבחרים פתחו במתקפה תקשורתית – באמצעי התקשורת הממוסדים (mainstream), לאחר שנים בהן טענו שמדובר בתקשורת המוטה נגדם. בכל יום נתון – מצא וושינגטון פוסט – חברי הרוב הטרי שולחים לפחות חצי תריסר מתוכם ללב "שטח האויב": רשתות CNN ו-MSNBC. רוב טרי באחד מבתי הקונגרס תמיד נלהב במיוחד לחשיפה תקשורתית, בדיוק כפי שאירע לדמוקרטים בבית הנבחרים לפני ארבע שנים. אבל השינוי הזה אצל הרפובליקנים בא לאחר קרב ממושך עם התקשורת המסורתית, אותה תקפו ללא הרף בזמן נשיאותו של דונלד טראמפ (ובהנהגתו) וגם אחריה. חלקם החרימו את אותם אמצעי תקשורת והתמקדו בכלי תקשורת אוהדים; אחרים התרחקו מהם משום שלא רצו להתמודד עם ועדת 6 בינואר וגילוייה המרשיעים; והיו שטענו שאותם אמצעי תקשורת החרימו אותם משום שהצביעו נגד אשרור בחירתו של ג'ו ביידן אפילו לאחר ההסתערות על הקפיטול. התוצאה הייתה ברורה: למעט מתנגדיו של טראמפ, הרפובליקנים נעלמו מהתקשורת הממסדית. בתוכניות האירוח המרכזיות של יום ראשון בחמש הרשתות המובילות (ABC, NBC, CBS, CNN ופוקס) הופיעו רפובליקנים מבית הנבחרים 105 פעמים בשנים 2022-2021, אך 45 מהן היו של שני נציגי הסיעה בוועדת 6 בינואר: ליז צ'ייני ואדם קינצינגר. שניהם גם תמכו בהדחתו של טראמפ לאחר ההסתערות ושניהם אינם חברים בקונגרס החדש. 12 הופעות נוספות היו של ארבעה רפובליקנים אחרים שתמכו בהדחתו. יתר 200-ומעלה חברי הסיעה הופיעו רק 50 פעם; כמעט שליש מהן היו של מייקל מק'קאול, כיום יו"ר ועדת החוץ, אשר דיבר על אפגניסטן ואוקראינה. לעומת זאת, בחודש שעבר הופיעו חברי הסיעה 24 פעמים בתוכניות יום ראשון בפני 10 מיליון צופים. את השינוי מוביל היו"ר קווין מק'ארתי. מלבד ראיון תוקפני על 6 בינואר בתוכנית יום ראשון של פוקס באביב 2021, הוא לא הופיע במשך שנתיים באף אחת מהתוכניות המקבילות. לעומת זאת, מק'ארתי התארח פעמים רבות בתוכנית יום ראשון הידידותית של מריה ברטימורו בפוקס, שאחד מצופיה האדוקים הוא דונלד טראמפ. אולם, במהלך המרוץ המתיש לבחירתו ליו"ר בינואר, מק'ארתי הופיע בשידור חי בתקשורת הממסדית. בשבוע שעבר שוחח מק'ארתי 12 דקות עם התקשורת מיד כאשר יצא מפגישה עם ביידן, ובשובו לקפיטול שוחח שוב במשך 35 דקות. מאז נבחר קיים מק'ארתי שש מסיבות עיתונאים, לעומת ארבע במרס-דצמבר אשתקד כאשר היה מנהיג המיעוט.
|
לא מוותרים על התקשורת השמרנית
|
|
|
|
מופיעים אפילו ב-CNN [צילום: מייק סטיוארט, AP]
|
|
אפילו המחוקקים השמרנים ביותר סבורים שזו הגישה הנכונה, מציין הפוסט. צ'יפ רוי, מהקיצוניים בסיעה ומי שנלחם לכל אורך הדרך נגד בחירתו של מק'ארתי, אמר בשבוע שעבר: "המדינה היא במצב הבריא ביותר כאשר יש תקשורת תוססת המעניקה לכל הנבחרים במה, עליה הם יכולים להסביר לציבור האמריקני רעיונות מתחרים. זה נכון לגבי CNN ולגבי פוקס". הוא הפר את הכלל לפיו את יום ראשון הוא מבלה בחיק משפחתו כדי להתראיין לג'ייק טאפר, מגיש בכיר של CNN, ואמר שנהנה לעשות זאת. עם זאת, הרפובליקנים יודעים שזה מרגיז את תומכיו של טראמפ. "אני נתקל כל הזמן באנשים המצויים עדיין בעולם של טראמפ, והם אומרים: למה היית בתוכנית של פאם בראון [ב-CNN] ביום ראשון בערב? למה? למה אתה הולך לתוכנית של צ'אק טוד [ב-NBC]?", אומר הציר ג'יימס קוֹמֶר. "לדעתי חשוב לדבר לכל אמצעי תקשורת מעוניין, אמין וכן", הוא משיב. זה ממש לא אומר שהרפובליקנים נוטשים את התקשורת השמרנית; ממש לא – מדגיש הפוסט. הראיונות הראשונים של מק'ארתי כיו"ר היו עם שון האניטי בפוקס; הוא השתתף בפודקסט עם דונלד טראמפ הבן; ושבועיים לפני שהופיע ב-CBS הוא עשה זאת בתוכנית יום ראשון ידידותית של פוקס. בשיחות פרטיות משווים הרפובליקנים גישה זו לשמירה איזורית בכדורסל: התפרסות המאפשרת לשחק בכל חלקי המגרש. יש גם הכרה בכך שהפופולריות של טראמפ ירדה, מה שמאפשר לרוב הרפובליקני בבית הנבחרים להתמקד בחקיקה ובפיקוח. איש אינו יודע כמה זמן תימשך פתיחת זו, אך נכון לעכשיו – קומר הוא המוביל אותה.
|
|
תאריך:
|
06/02/23
|
|
|
עודכן:
|
06/02/23
|
|
איתמר לוין
|
הרפובליקנים בקונגרס חוזרים לתקשורת הממסדית
|
|
במשך דורות רבים נאמר לסינים, כי העולם שבחוץ הוא מקום בלתי בטוח ומאכזב. האידיאולוגים של המפלגה הקומוניסטית מלמדים, שאת המריבות של זרים יש להבין כתחרויות של כוח ואנוכיות – בעוד סין היא ענק שוחר שלום השואפת רק לעשות טוב. ציניות לגבי העולם משרתת היטב את המפלגה, מציין אקונומיסט. בלעדיה, 4 בפברואר יכול היה להיות יום שנה משמעותי עבור שי ג'ינפינג – שנה לאחר שהכריז על "ידידות ללא גבולות" עם רוסיה ושלושה שבועות לפני פלישתו של ולדימיר פוטין לאוקראינה.
|
|
|
התיישב מאחורי ההגה במכונית חשמלית שיוצרה בדטרויט וסע דרומה. אתה מגיע לאוהיו, בה יוצרה הסוללה שתחת רגליך, כמו גם המוליכים-למחצה המשנים את המהירות – במפעל חדש שהפנטגון הוא בין לקוחותיו הגדולים ביותר. טען מחדש בחשמל המגיע מאחד הכורים החשמליים החדשים של מערב וירג'יניה. בהמשך תגיע לחוות הרוח האין-סופיות של קנזס, השדות הסולאריים רחבי הידיים של אוקלהומה ותסיים את מסעך בתחנת הכוח המימנית שבמפרץ מקסיקו.
|
|
|
נורות, אימון צבאי, מיליארדי אירו במזומן – קשה לעקוב אחרי הסיוע שמגיש האיחוד האירופי לאוקראינה. צמרת האיחוד הגיעה לקייב בסוף השבוע (3.2.23): הנשיאה אורסולה פון-דר-ליין, נשיא מועצת אירופה שארל מישל וכמעט כל חברי הנציבות. אבל עזרה היא דבר אחד, מדגיש אקונומיסט; הצטרפות לאיחוד היא דבר אחר לגמרי. ראש ממשלת אוקראינה, דניס שמייהל, אמר שארצו רוצה להצטרף בתוך שנתיים; זהו חלום באספמיה, אם כי יחסי הצדדים יכולים להשתנות משמעותית בשנים הקרובות.
|
|
|
החברה הגרמנית סימנס AG נמצאת תחת אש לאחר שעלו טענות כי היא הפרה את החוק הגרמני כדי להבטיח חוזה בטורקיה. לפי דיווח של רשת השידור הגרמנית SWR, החברה השוכנת במינכן הפרה את האיסור החוקי על הצטרפות חברות גרמניות לעיצומים או חרמות שהוטלו על-ידי מדינות שלישיות כדי להשיג חוזים ממשלתיים במדינות אלו. האיסור מתיר חריגים רק לצעדים שננקטו על-ידי הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, האיחוד האירופי או מועצת הביטחון של האו"ם.
|
|
|
רבים בבריטניה חשים שהחיים חוזרים לימים הקודרים של שנות ה-1970. המחירים מאמירים ושוברים שיאים, ומדינתם היא היחידה ב-G7 הצפויה לגלוש השנה למיתון. כחצי מיליון עובדים שבתו שלשום (1.2.23), כולל השבתת רוב הרכבות וסגירת אלפי בתי ספר. מחאות העובדים מזכירות את "חורף ההתמרמרות" (winter of discontent) של 1978 – ביטוי מ"ריצ'רד השלישי" של ויליאם שייקספיר, בו השתמש עורך ה"סאן", לארי לאמב, לתיאור התחושות באותה עת – ואשר הוביל את מרגרט תאצ'ר לשלטון ולרפורמות כלכליות שעוררו מחלוקת עזה.
|
|
|
|