החזית הנוספת של פוטין: נגד העיתונות החופשית

המלחמה באוקראינה תיכנס בעוד שבועיים לשנתה השנייה, ובין היתר נמשכות ההשלכות ההרסניות שלה על העיתונות הן ברוסיה והן באוקראינה. וושינגטון פוסט מציין, כי תריסר עיתונאים נהרגו בקרבות ו-150 נעצרו או הועמדו לדין ברוסיה ב"אשמת" דיווחי אמת על המלחמה הבלתי-פופולרית. מגמות אלו יחמירו עוד יותר השנה, כאשר המלחמה מתמשכת ללא סיום נראה לעין.

הכחשת האמת הגלויה לעין כל היא מאפיין מכוער וידוע של משטרים סמכותניים. ולדימיר פוטין הפך לעבירה פלילית את השימוש במילים כמו "מלחמה" ו"פלישה" בהקשר לאוקראינה, ואילו את דיווחי האמת הוא מכנה "פייק ניוז". וזה ממש לא ייחודי לא; שתיים ועוד שתיים שווה חמש – זו הייתה המציאות במקומות רבים עוד לפני שג'ורג' אורוול טבע משפט זה ב"1984". מי שלא חי במדינה כזאת מתקשה להאמין שאומה שלמה עלולה להתיישר עם שקריו של מנהיג, אך זה קרה שוב ושוב. התנכלותו של פוטין לתקשורת העצמאית הוא אחד הדברים הבודדים אצלו שיש לקחת ברצינות, טוען הפוסט. עיתונאים ברוסיה הורעלו, "נפלו" מרבי קומות, או שלעיתים פשוט נעלמו לבלי שוב.

ברשימה ההולכת ומתארכת של זוועות ומחיר אנושי, מלחמתו של פוטין נגד אוקראינה גובה מחיר גבוה במיוחד מהעיתונאים והתקשורת העצמאית באיזור. עיתונאים בשתי המדינות הותקפו שוב ושוב בידי הכוחות והרשויות הרוסיים, עם לפחות 800 מקרים של התקפות פיזיות, צנזורה, הטרדות, מעצרים ועוד. חלק מאנשי התקשורת שנהרגו, נפלו קורבן למתקפות מכוונות של הצבא הרוסי, אשר גם כיוון את האש לעבר משרדים של גופי תקשורת ומגדלי טלוויזיה באוקראינה. ואילו ברוסיה היו מאות מקרים של צנזורה, מאסרים ומגבלות אחרות כתוצאה מהמתקפה הכוללת על אמצעי תקשורת עצמאיים, ועיתונאים רבים נאלצו לצאת לגלות.

פרויקט חופש העיתונות של הפוסט מתעד מאז יום הפלישה, בבסיס נתונים פומבי, את הפגיעות בעיתונאים המסקרים את המלחמה. המאגר כולל התקפות פיזיות, צנזורה, מאסרים, כתבי אישום, הגבלות חוקיות חדשות והגבלת הגישה למידע. הנתונים משקפים את ההיקף והברוטליות של מלחמתו של פוטין נגד התקשורת בשתי המדינות, ואת הסכנות בפניהן ניצבים עיתונאים כה רבים הממשיכים לדווח בצורה עצמאית על המלחמה.

הנתונים מלמדים, כי עיתונאים באוקראינה ספגו את רוב הפגיעות הפיזיות, בעוד עיתונאים ברוסיה סובלים מהטרדות ודיכוי גוברים. באוקראינה תועדו למעלה מ-250 מקרים של איומים ואלימות – רובם פיזיים, מילוליים או מקוונים מצד הכוחות הרוסיים. הללו כוללים למעלה מ-100 מקרים של התקפות פיזיות או איומים ישירים על בטחונם של עיתונאים; כאמור, תריסר עיתונאים נהרגו (עשרה מתוכם תוך כדי עבודתם) ולמעלה מ-30 עיתונאים נפצעו. הפוסט מזכיר, כי התקפה ישירה על עיתונאים בשדה הקרב היא פשע מלחמה. לצד זאת, תועדו 30 התקפות על תשתית עיתונאית ועשרות מתקפות סייבר על גופי תקשורת אוקראיניים. היו גם כמה פגיעות בחופש העיתונות מצד שלטונות אוקראינה, כולל מניעת גישה למידע ונטילת תעודותיהם של עיתונאים זרים, כמו גם חוק חדש העלול לפגוע בחופש העיתונות.

הפוסט תיעד 550 מקרים של פגיעה בחופש העיתונות ברוסיה ואיומים על אנשיה. 300 מתוכם כללו קנסות על עיתונאים ואמצעי תקשורת, מניעת פרסומים וצעדים מינהליים אחרים שנועדו לבלום דיווחים על המלחמה. קרוב ל-150 עיתונאים נעצרו וב-200 מקרים נחסמו אתרי חדשות בידי רגולטור האינטרנט הרוסי. חקיקה דרקונית שנקבעה בתחילת המלחמה מעמידה בסכנת קנס ואף מאסר עיתונאים המשתמשים במילים "מלחמה" או "פלישה" לתיאור מה שפוטין מכנה "מבצע צבאי מיוחד". דיווחי אמת מוגדרים כ"פייק ניוז", שגם הם עבירה פלילית על-פי החוק הרוסי.