האוקראינים תולים את תקוותיהם בכטב"מים

ב-28.2.28 נשמע בשמי רוסיה רעשם של כטב"מים עוינים. סנט פטרסבורג הכריזה על אזור אסור בטיסה ברדיוס של 200 ק"מ מנמלי התעופה שלה. בעיר קרסנודר עלה באש מסוף נפט. כטב"מ אחד הופל במרחק של פחות מ-100 ק"מ ממוסקבה. לא הייתה זו הפעם הראשונה שכטב"מים אוקראיניים חדרו את קווי ההגנה הרוסיים, אך הייתה זו ההתקפה הראשונה מסוגה ובאוקראינה שואלים האם נמצאה הדרך להגיע לליבה של רוסיה גם בלא טילים ארוכי טווח שהמערב מסרב לספק.

אוקראינה משתמשת בכטב"מים לפחות בחמש צורות שונות, מדווח אקונומיסט: מסחריים קטנים, לצילומי וידאו בטווח קצר; מאולתרים, שמטרתם יותר להטריד מאשר להזיק; מתוחכמים יותר, ללוחמה אלקטרונית; גדולים יותר, המיועדים להשמיד כלי רכב משורינים; וכטב"מים תוקפים המסוגלים לשאת פצצות וטילים למרחק מאות ואפילו אלפי ק"מ. ארבעת הראשונים קיימים בצורות רבות ומיוצרים בעיקר בחו"ל, בעוד כטב"מי התקיפה מיוצרים בכמויות קטנות יותר וכמעט אך ורק באוקראינה.

סגן ראש ממשלת אוקראינה, מיכאיל פדורוב בן ה-32, המופקד על תוכנית הכטב"מים והדיגיטל, טוען שנקודת המפנה עשויה להיות קרובה מכפי שחושבים רבים בזכותם של מספר שינויים חשובים. הצבא הקים 60 להקים של כטב"מים, לפחות אחד בכל חטיבה – צורת פעולה ראשונה מסוגה בעולם. תורת הלחימה האוקראינית עודכנה וכוללת כעת קווי הנחיה להפעלת כטב"מים. משרד ההגנה הקים מועצה לתיאום ייצור הכטב"מים, הוסרו מגבלות רגולטוריות על הייבוא והרישוי שלהם והממשלה פועלת ליצירת שיתופי פעולה עם חברות והון בינלאומיים.

מקור בתעשיה הביטחונית אמר לאקונומיסט, כי ברשות הצבא תהיה "יכולת משמעותית והיי-טקיסטית" בשבועות ובחודשים הקרובים. אולם, עדיין מדובר במאבק קשה נגד הרוסים, אשר הכטב"מים תוצרת אירן שהם מפעילים פגעו קשות בערי אוקראינה מאז תחילת החורף. המלחמה הנוכחית גם בוחנת את טכנולוגיית הכטב"ים בצורה חסרת תקדים: במרחב אווירי נרחב ומול מערכות נ"מ מתוחכמות.

הגנת הנ"מ הרוסית מקשה על הכטב"מים האוקראיניים להגיע למרחק של יותר מ-15 מאחורי הקווים הרוסיים. בתחילת המלחמה תלו האוקראינים את תקוותיהם להפעלת הכטב"מים במערכת הלווינים "סטארלינק" של אלון מאסק, שהיקפה מקשה על רוסיה לשבש את פעילותם. אולם, מאסק – החושש מפני המשמעות של השימוש הצבאי במערכת שלו – חסם את השימוש בהם לא רק מעל השטחים האוקראיניים שכבשה רוסיה, אלא גם מעל מים וכאשר המסוף הקרקעי שלהם נע במהירות שמעל 100 קמ"ש. לפיכך האוקראינים משתמשים במערכות תקשורת יקרות יותר. התקרבות הכטב"מ למוסקבה מלמדת שהם מתקרבים לפתרון מעשי.

אולם, מדגיש אקונומיסט, פיתוח הקונספט הוא דבר אחד ואילו השימוש הנרחב בו הוא דבר אחר. תוכנית הכטב"מים התוקפים עודנה רחוקה מכמות הייצור הדרושה כדי להתמודד עם יכולתם ארוכת הטווח של הרוסים. בעיה אחת היא הגישה לנשק משוגר מן האוויר, שכן ארה"ב אינה מוכנה לספק לאוקראינה כלי נשק המסוגלים לפגוע בשטח רוסיה. כטב"מים מאולתרים יכולים להגיע לגבול מסוים, אם כי האוקראינים בהחלט מנסים.

צוואר בקבוק מרכזי נוסף הוא ייצור מנועים, במיוחד מנועי בנזין (בניגוד למנועים חשמליים), הנחוצים להפעלת הכטב"מים התוקפים לטווח ארוך. מספר יצרניהם בעולם הוא מוגבל ואוקראינה מתחרה עליהם מול רוסיה. האחרונה מקדישה משאבים רבים למלחמת התשה במזרח אוקראינה, אך הגנרלים שלה מודאגים מהאפשרות שהמלחמה תגיע למולדת. בשבועות האחרונים הופיעו מערכות נ"מ במוסקבה ומתקני ייצור הכטב"מים באוקראינה נתונים למתקפות. בשורה התחתונה, ההתקדמות בתחום זה היא סיבה מרכזית לכך שאוקראינים כה רבים מאמינים שפריצת דרך לטובת ארצם ניצבת בפתח.