הדלפת הענק של המסמכים מן הפנטגון בשבוע שעבר חשפה כמה עמוק חדר המודיעין האמריקני לרוסיה וליריבים אחרים – אך גם הזכירה שארה"ב מרגלת דרך שגרה אחרי ידידותיה, מה שיוצר סיכונים לשני הצדדים. לא חסרות דוגמאות: המצב הצבאי של אוקראינה, כוונה מצרית לספק טילים לרוסיה, המוסד והרפורמה המשפטית בישראל – מזכיר וושינגטון פוסט.
המסמכים מלמדים, כי גם לאחר המחלוקת שעוררה ההדלפה הנרחבת של אדוארד סנואודן בעשור שעבר, ארה"ב ממשיכה לאסוף מידע על ידידותיה. התפוצה המוזרה שלהם – כנראה בין קבוצות ביישומון הצ'אט Discord – מעידה על האפשרות שמדובר בהליך כאוטי.
חלק מן הגילויים ממש אינם מפתיעים. אין צורך בריגול כדי לדעת שלראש ממשלת הונגריה,
ויקטור אורבן, יש דעה שלילית על נאט"ו למרות שארצו חברה בברית. הטענות בדבר עסקות נשק עם רוסיה נתקלו בשתיקה מצד טורקיה ובהכחשות סלקטיביות מצד מצרים. בכירים באוקראינה הטילו ספק באותנטיות של המסמכים וטענו שיש בהן מידע כוזב, אם כי בשיחות פרטיות מודים פקידים בקייב שהם מציירים תמונה מוכרת.
ממשלת
קוריאה הדרומית טענה שההאשמות כלפיה המופיעים במסמכים אינן אמת וכי חלק מן המידע "עבר טיפול". ואילו המוסד, בהודעה נדירה, הכחיש שהפר את הניטרליות הפוליטית שלו, וכמה אנליסטים תוהים האם ארה"ב לא הגזימה בפרשנות שהעניקה למכתב נגד הרפורמה עליו חתמו כמה מבכירי המוסד לשעבר.
אולם, מדגיש הפוסט, הדיווחים על קוריאה הדרומית וישראל ציינו במפורש "מודיעין קשר". לא ברור האם ארה"ב מרגלת אחרי התקשורת של בכירי המוסד, אך המידע שדלף מעלה אפשרות כזו. בהיבט הקוריאני, יש לאפשרות זו גם משמעות פוליטית. הנשיא יון סוק-יאול החליט אשתקד להעתיק את מקומה של לשכתו, וכעת טוענת האופוזיציה שבכך הגביר את הסיכון להאזנות.
באופן מסורתי אין איסור לרגל במדינות ידידות. יש מדינות – כמו ארה"ב, בריטניה, קנדה, אוסטרליה וניו-זילנד (המכונות "חמש העיניים") – המסכימות בעיקרון להימנע מריגול הדדי. אבל אין הסכמות בינלאומיות ויש רק מעט נורמות בתחום זה. האופי המשתנה של התקשורת הבינלאומית הפך את הסוגיה לבעייתית יותר. האזנות לתקשורת בינלאומית היו משימת ענק ולכן המשאבים הוקדשו בעיקר לאויבות עיקריות. כעת, לאור הדומיננטיות האמריקנית בטכנולוגיה ובתקשורת הדיגיטלית, ניתן לאסוף כמות עצומה של מידע במאמץ מזערי.
|
|
|
|
 שיתף ביישומון "בשביל הכיף" [צילום: ג'ף צ'יו, AP]
|
בשנת 2013 חשף סנואדון, שארה"ב האזינה לטלפון הנייד של הקנצלר אנגלה מרקל ולדוא"ל של נשיא מקסיקו דאז, פליפה קלדרון. מאוחר יותר התברר, כי עשרות מנהיגים זרים היו על הכוונת האמריקנית. התגובות הדיפלומטיות היו נזעמות, הנשיא ברק אובמה התנצל בפני מרקל והבטיח שהדבר לא יישנה, אך כעת נראה שהייתה זו התחייבות אישית ולא ממסדית.
נכון לעכשיו, התגובות בעולם על ההדלפה הנוכחית אינן דומות לאלו שבאו בעקבות מעשיו של סנואדון. אבל יש מסמכים רבים שטרם דווחו, עם גילויים נוספים העשויים לעורר כעס. היקף הדליפה קטן יותר מקודמותיה, אך הפרטים הכלולים בה עלולים להיות מזיקים במיוחד.
הדבר נכון במיוחד לגבי אוקראינה. ההדלפה של מסמכים רבים לגבי מצבה הצבאי ויכולותיה, עלולה לכפות על מפקדיה לשנות את התוכניות למתקפת הנגד המתעכבת ממילא. הדבר יכול לפגוע ביחסים בין וושינגטון לקייב, המצויים ממילא בנקודה משמעותית לאחר שנה של מלחמה ועם שליטה רפובליקנית בבית הנבחרים.
לדברי הפוסט, אפילו לכמה מבעלות בריתה הקרובות ביותר של ארה"ב – שותפותיה ל"חמש העיניים" – יש סיבה לדאגה, למרות שלא היו יעד ישיר לריגול. המסמכים כוללים פרטים רבים על פעולותיה של בריטניה בנושא אוקראינה, כולל תקרית בה מטוס קרב רוסי כמעט הפיל מטוס ביון בריטי – אירוע שלונדון תיארה פומבית בצורה כללית בלבד. רוסיה מצידה נהנית: "ההדלפות די מעניינות", אמר השבוע דובר הקרמלין, והוסיף שהיה ידוע שארה"ב "מרגלת אחרי ראשי מדינות, במיוחד בבירות אירופיות".
לבסוף מציין הפוסט, כי העובדה שההדלפה אינה מעשה ידיה של מדינה זרה אלא של אמריקני - ג'ק טֶשֶרָה - שרצה לשתף את חבריו במידע למען הכיף, מצביעה על בעיה בסיסית יותר באיסוף המודיעין האמריקני. ארה"ב אוספת יותר מדי מידע ומשתפת אותו עם יותר מדי אנשים, וכך אין סיכוי שהכל יישאר בסוד.
|
|
ברק אובמה / Barack Obama
תפוס כינוי יחודי
הבוחר לא העניק רוב לאף גוש, אך גם לא נתן מנדט ברור לממשלת אחדות 
