|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
מטוס סוחוי-35 באוקראינה [צילום: AP]
|
|
|
לא די בכסף לבדו כדי לנצח באוקראינה
|
|
רוסיה יכולה לגייס כסף, אך לא די בכך כדי לייצר את הנשק הדרוש מבחינת כמויות ואיכויות ● פוטין עצמו מכיר בכך שלא ניתן להכביד עוד יותר על המשק ● אקונומיסט על כלכלת רוסיה והמלחמה, חלק שני
|
|
לממשלת רוסיה יש דרכים רבות לממן את עצמה – מדגיש אקונומיסט, במאמר הנרחב על כלכלתה של המדינה לנוכח המלחמה באוקראינה. בידי קרן העושר הממלכתית עדיין יש 150 מיליארד דולר, גם לאחר שאיבדה אשתקד 30 מיליארד דולר. הממשלה גם יכולה להנפיק עוד איגרות חוב. הזינוק במחירים אשתקד מילא את קופותיהן של חברות האנרגיה הרוסיות, שרובן בבעלות המדינה; הממשלה יכולה להטיל עליהן מס יסף, כפי שעשתה אשתקד.
למוסדות הפיננסיים הרוסיים יש די נכסים לכיסוי גרעונות שנתיים של 10 טריליון רובל במשך 25 שנה – והממשלה עשויה לנסות לשים את ידה עליהם. במילים אחרות: הכסף אינו מגבלה משמעותית על המאמץ המלחמתי הרוסי. אקונומיסט מעריך, שהמלחמה עולה לרוסיה 5 טריליון רובל בשנה, שהם 3% מהתוצר – פחות ממה שהוציאה ארה"ב על מלחמת קוריאה.
אבל החלפת נשק פגום ורענון מאגרי התחמושת אינם רק שאלה של כסף. רוסיה איבדה ציוד בהיקף עצום; למשל: ההערכות לגבי הכלים המשוריינים נעות בין 8,000 ל-16,000. היא איבדה גם הרבה מטוסים, כטב"מים ומערכות ארטילריה. פתרון אחד הוא לפנות למלאים, אך הללו ברובם מיושנים ובתחזוקה ירודה. אפשרות אחרת היא להשתמש במערכות שנועדו לייצוא; אשתקד ייצאה רוסיה נשק ב-11 מיליארד דולר בלבד, לעומת 50 מיליארד דולר ב-2021.
רוסיה גם מנסה לייצר יותר נשק. לטענתה, השנה תייצר 1,500 טנקים חדישים; היא מקווה לייצר כטב"מים בהיקף גדול. הממשלה מלווה סכומים ניכרים ליצרני הנשק או מורה לבנקים לעשות זאת. הבעיה היא, שכדי לייצר כלי נשק מתקדמים, רוסיה זקוקה לרכיבים מערביים מתקדמים – החל במנועים וכלה במוליכים-למחצה – שאותה היא מתקשה להשיג בשל העיצומים. אפשר להסב רכיבים משימושים אחרים; בחודש פברואר נפסקה הנפקת דרכונים ביומטריים כדי לחסוך שבבים. גם מכונות כביסה מתקדמות מיובאות במספרים גדולים כדי להוציא מהן שבבים. המודיעין האוקראיני מעריך, כי בדרכים אלו מצליחה רוסיה לייצר מדי חודש 50 טילי שיוט.
אולם, מדגיש אקונומיסט, היקפי הייצור של נשק מתקדם לא מתחיל להתקרב לצרכיה של רוסיה. אוקראינה והמערב סבורים, שרוסיה כילתה את רוב טילי השיוט המתקדמים. הצבא מבקש מספר טנקים גדול פי עשרה מיכולת הייצור. מחסור בתוכנות ובציוד טכני מונע את המראת ייצור הכטב"מים.
מה שחסר לרוסיה באיכות, היא יכולה לנסות להשלים בכמות – על-ידי השמשה מחדש של נשק מהתקופה הסובייטית. היא מחדשת 90 טנקים בחודש באמצעות התקנת מערכות אלקטרוניקה ותקשורת חדשות. רוסיה גם מפעילה טילים ישנים, שהם פחות מדויקים אך גם פחות ניתנים לאיתור ויירוט. היא מבצעת קניבליזציה של מטוסים אזרחיים כדי לתקן מטוסי קרב.
רוסיה גם מקבלת אספקה צבאית מבעלות בריתה. פגזים מגיעים מסין דרך בלארוס. היא קונה כטב"מים אזרחיים מסין ותרמילי פגזים מקוריאה הצפונית. מאירן היא קיבלה אלפי כטב"מים מתאבדים בתמורה ל-60 מטוסי סוחוי-35. בקיצור: רמת הנשק הרוסי יורדת, אך היא מצאה דרכים למנוע את התרוקנות המחסנים.
אתגר אחר הוא למצוא מספיק כוח אדם כדי להמשיך את המלחמה. רבים נהרגו, רבים היגרו. בשנת 2022 ירד ב-1.3 מיליון מספר המועסקים מתחת לגיל 35. מחסור בעובדים הוא נפוץ; הבנק המרכזי מסר בדצמבר, כי מחצית מהחברות שנסקרו דיווחו על קשיים באיוש. על כל מובטל יש 2.5 משרות פנויות והשכר מזנק. המחסור בולט במיוחד במהנדסי תוכנה ובעורכי דין.
המחסור בעובדים מקשה גם על המגויסים. צווי הגיוס נשלחים כעת גם בדוא"ל ובטלפון הנייד, בנוסף לדואר הפיזי, כדי להקשות לטעון שהם לא התקבלו. לרוסיה לא אמורה להיות בעיה למלא את שורות הצבא: לפני המלחמה היו בה 17 מיליון צעירים. אבל יותר אנשים בחזית פירושו פחות אנשים במפעלים ובמשרדים. וככל שהפער גדל בערים כמו מוסקבה וסנט פטרסבורג, גדלים הסיכויים למחאה.
|
|
הכלכלה הרוסית הוכיחה יכולת הסתגלות
|
|
|
|
|
פוטין בבסיס אימונים במערב רוסיה [צילום: AP]
|
|
|
ההישג השלישי של הממשלה היה השמירה על רמת החיים. בשנה שעברה היא הוציאה עוד 3% תוצר על עידוד הכלכלה. לצד הגדלת תקציב הביטחון, ניתנת תמיכה לחברות אזרחיות: מענקים ישירים, הלוואות מסובסדים, השקעות משותפות ועוד. ההוצאה התקציבית בסעיף "משק לאומי" עלתה אשתקד ב-20%, וברבעון הראשון של השנה הנוכחית – ב-45% נוספים לעומת התקופה המקבילה. הבנקים מתבקשים לתת מרווח נשימה לחברות; מספר הקריסות ירד אשתקד לשפל של שבע שנים.
ספרי החשבונות של הממשלה משקפים רק חלק מההוצאה החברתית, מציין אקונומיסט. קרן הפנסיה הממלכתית מחלקת מזומן לפנסיונרים, אימהות, נכים ועוד; כך עושים גם ממשלות המחוזות. תשלומי ההעברה לקהלים החשובים לפוטין – משפחות עם יותר מאשר ילד אחד, השכבות החלשות והזקנים – גדלים.
כל אלו מסבירים מדוע המלחמה לא פגעה משמעותית ברמת החיים, אומר אקונומיסט. מדד המחירים לצרכן אומנם עלה אשתקד ב-12%, בעיקר בשל נפילת שער הרובל באביב; השכר הממוצע בחברות קטנות ובינוניות עלה בצורה מתונה; שווי החסכונות ירד בצורה מתונה; במרס האינפלציה חזרה לשיעור שנתי של 3.5%.
במבט כולל, הכלכלה הרוסית הוכיחה יכולת הסתגלות. התוצר הריאלי ירד אשתקד ב-2%-3% בלבד – רחוק מאוד מהנפילה של 10%-15% שצפו כלכלנים רבים. רוב התחזיות הן שהשנה היא תרשום צמיחה. כל זה מלמד, שפוטין יוכל להמשיך את המלחמה בעתיד הנראה לעין; להרחיב אותה – זה כבר סיפור אחר, קובע אקונומיסט.
בימין הרוסי יש הקוראים לפוטין להגדיל את ההוצאה על המלחמה כאחוז מהתמ"ג, אך קשה לראות כיצד יוכל לעשות זאת ובמקביל לשמור על היציבות הכלכלית ורמת החיים. הבעיה הראשונה תהיה גיוס מהיר של כסף. לא כל נכסיה של קרן העושר הלאומית הם נזילים. הדפסת כסף תאיץ את האינפלציה, תוריד את שווי הרובל ותפגע ברמת החיים שהממשלה עמלה כה קשה לשמר.
העמסת חוב ציבורי ניכר על הבנקים בן-לילה תוביל להשלכות דומות ולעורר ספקות לגבי אופן ניהולה של הכלכלה. העלאות מיסים או שינוי משמעותי בהוצאה הציבורית יפגעו קשות בהכנסה האישית, וכל צעד כזה יכרסם באווירה הכלכלית של רוגע, שליטה ויציבות שפוטין כל כך מתאמץ לשמר. "מובן שהביטחון הלאומי הוא בעדיפות עליונה", אמר לאחרונה, "אבל כאשר פותרים כיום משימות אסטרטגיות, עלינו שלא לחזור על טעויות העבר ולא להרוס את הכלכלה שלנו".
בכל מקרה, לא ברור האם הגדלת ההוצאה תניב את התוצאות הצבאיות הרצויות מבחינת פוטין. כלכלתה של רוסיה הפכה לריכוזית יותר, אך אין המדובר בכלכלה המתוכננת והמפוקחת של העידן הסובייטי. הפיכת בזוקה לטיל מצריכה זמן. עצם המאמץ יכביד עוד יותר על צווארי הבקבוק שכבר מקשים על הייצור הצבאי. הרבה תלוי בהמשך הסיוע של סין, מדינות המפרץ ומדינות אחרות, דרכן זורמים ההון והייבוא הרוסיים – והללו עשויות שלא לתמוך בהסלמת המלחמה. פוטין הצליח לבודד את הכלכלה הרוסית מהשלכותיה הגרועות ביותר של המלחמה – אך זה גם מקשה עליו לנצח בה, מסכם אקונומיסט.
|
|
| תאריך:
|
27/04/23
|
|
|
עודכן:
|
27/04/23
|
|
איתמר לוין
|
|
+נבלני בביהמ"ש: "אישומים אבסורדיים, אני עומד בפני מאסר עולם"
|
|
13:06 27/04/23 | יאיר נבות | לרשימה המלאה |
נבלני ציין שניתן לשפוט אותו בבית דין צבאי נפרד בגין אישומי הטרור, מה שעלול לגזור עליו מאסר עולם בכלא ▪ השופט בתיק סגר את הדיון דקות לאחר פתיחתו ואמר כי התיק כרוך במידע רגיש וכי יש לקיימו בדלתיים סגורות. נבלני אמר כי סגירת הדיון הייתה ניסיון למנוע ממנו היכרות עם המקרה ו"לוודא שאיש לא יגלה על כך".
|
|
|
|
|
|
נבלני בשידור וידאו במוסקבה
[צילום: אלכסנדר זמליאניצ'נקו ג'וניור/AP]
|
|
|
|
|
|
+כלכלת רוסיה לא תעמוד בהסלמה של המלחמה
|
|
08:09 27/04/23 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
העיצומים פגעו ברוסיה הרבה פחות מכפי שקיווה המערב, היא יכולה לעמוד במלחמה ממושכת - אך הסלמת הקרבות היא סיפור אחר לגמרי ▪ אקונומיסט על כלכלת רוסיה והמלחמה, חלק ראשון
|
|
|
|
|
|
"להגן על המולדת", סנט פטרסבורג [צילום: דמיטרי לובצקי, AP]
|
|
|
|
|
|
+תמיכת הישראלים בארה"ב זינקה ב-2022
|
|
08:08 27/04/23 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
גאלופ: התמיכה עלתה ב-15 נקודות ל-65% - אחת העליות החדות לאחד משיעורי התמיכה הגבוהים ביותר ▪ הזינוק נרשם למרות הטענות בימין כאילו ביידן פחות ידידותי מאשר טראמפ
|
|
|
|
|
|
ביידן בביקורו אשתקד בישראל [צילום: סראיה דיאמנט, פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
לא די בכסף לבדו כדי לנצח באוקראינה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
חשדנית
|
27/04/23 22:16
|
|
החדשות הללו רעות, ולחלוטין לא מפתיעות. ביהמ"ש במוסקבה קיים היום דיון בסוגיית החקירה הפלילית החדשה שנפתחה נגד נבלני, שצפוי לעמוד (שוב) למשפט באישומי טרור, לא פחות. נבלני עצמו הופיע בדיון באמצעות שידור ווידאו, ואמר בין השאר: "הם הביאו נגדי אישומים אבסורדיים, לפיהם אני עומד בפני עד 35 שנים". הוא הוסיף עוד שניתן לשפוט אותו בבית דין צבאי נפרד בגין אישומי הטרור, מה שעלול לגזור עליו מאסר עולם בכלא. השופט בתיק סגר את הדיון דקות לאחר פתיחתו ואמר כי התיק כרוך במידע רגיש וכי יש לקיימו בדלתיים סגורות. נבלני אמר כי סגירת הדיון הייתה ניסיון למנוע ממנו היכרות עם המקרה ו"לוודא שאיש לא יגלה על כך". אלא שעם חידוש הדיון הודיע השופט לנבלני ועורכי דינו כי יש להם עשרה ימים לעיין בכמעט 200 מחומרי התיק. מאחורי האישום באשמות טרור עומדת טענת התביעה שלפיה נבלני קשור להתנקשות בבלוגר הצבאי הפרו רוסי ולאדלן טטרסקי בסנט פטרבורג בתחילת החודש.
|
|
|
|
|
מיד לאחר הפלישה לאוקראינה, קיוותה ארה"ב שהעיצומים הכבדים שהוטלו על רוסיה יפגעו בצורה משמעותית במכונת המלחמה שלה. אך בשנה שלאחר מכן, הכלכלה הרוסית התאוששה. קרן המטבע מצפה שהיא תצמח השנה ב-0.7% - כמו צרפת וטוב יותר מאשר המשקים המצטמקים של גרמניה ובריטניה. התקווה שמצב הכלכלה הרוסית יגביל בצורה כלשהי את המלחמה – התבדתה, קובע אקונומיסט.
|
|
|
|
|
תמיכתו של הציבור הישראלי במדיניותה הבינלאומית של ארה"ב זינקה אשתקד ב-15 נקודות והיא עומדת על 65% - אחת הגבוהות בעולם. עלייה זו באה למרות שבימין הישראלי נהוג לטעון, כי הנשיא ג'ו ביידן הרבה פחות ידידותי לישראל מאשר הנשיא דונלד טראמפ; הממצאים שפרסמה השבוע חברת גאלופ מלמדים, כי רוב הציבור הישראלי אינו מסכים עם טענה זו.
|
|
|
|
|
כוחות צבא אוקראינה, הנמצאים בגדה המערבית של נהר הדניפרו מבצעים מתקפות בגדה המזרחית שלו, סמוך לעיר חרסון. זאת, בניסיון לערער את האחיזה של הכוחות הרוסיים באזור. כך דיווח (יום ג', 25.4.23) גורם אוקראיני רשמי לסוכנות הידיעות רויטרס.
|
|
|
|
|
ברב-שיח מומחים שבועי, מפגש מספר 29, על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה - בהשתתפות: אלכס צייטלין, אלכסנדר פפקוב, יואב נצר (בשידור מגרמניה), ומיכאל, בהנחייתי - נדונו, בין היתר הנושאים הבאים: ברוסיה מכינים גיוס כללי חובה, ופאנל דיון על קונספירציות באוקראינה ובמלחמות אחרות - במלחמת העולם הראשונה, באנטישמיות נגד יהודים, ועוד.
|
|
|
|
|
