אם מישהו היה צריך תזכורת למה שמוטל על כף המאזניים בבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2024, הוא קיבל אותה בהופעתו של דונלד טראמפ ב-CNN לפני שבועיים. המועמד הרפובליקני המוביל דבק בשקריו על בחירות 2020 ובגישותיו הקיצוניות לנושאים מרכזיים. עדיין אין זה בטוח שהוא יהיה המועמד, אך אין ספק כיצד ייראה ממשל נוסף שלו – טוען וושינגטון פוסט במאמר המערכת.
אירוע זה מהווה סיבה נוספת להתמקד בנסיונו של ג'ו ביידן להיבחר שוב ובמיוחד בגילו המתקדם: 82 בבחירות הבאות, 86 אם ייבחר וישלים את הקדנציה השנייה. הוא מבקש מהבוחרים לעשות משהו חסר תקדים וניכר שהם אינם שלמים עם כך. 69% מהאמריקנים אומרים שהוא אינו צריך להתמודד שוב, בעיקר בשל גילו.
מהי הדרך הנכונה לחשוב על מצב ייחודי זה? ראשית, סבור הפוסט, יש צורך בפרספקטיבה. "אל תשוו אותי לאלוקים. תשוו אותי לחלופה", נוהג ביידן לומר. יש בזה משהו, במיוחד אם החלופה היא עוד ארבע שנים של טראמפ – הצעיר מביידן בשנתיים בלבד.
עם זאת, יש בסיס הגיוני לחששות בנוגע לגילו של ביידן, ופליטות הפה התכופות שלו אינן עוזרות להרגיע אותן. אין הוכחות גלויות לכך שהן משקפות יותר מאשר מה שקורה בדרך כלל עם ההזדקנות, אבל זו בדיוק הנקודה: סביר להניח שהן יתרבו בשנים הבאות. רופאיו של ביידן אומרים שהוא במצב טוב מבחינה גופנית ונפשית, אך תוחלת החיים של אדם בגילו היא עוד 8.5 שנים – מה שאומר שקיים סיכון ממשי לבעיות בריאותיות חמורות בקדנציה שנייה ואולי אפילו צורך להוציאו לנבצרות לפי התיקון ה-25 לחוקה.
הגיל החציוני של מנהיגי העולם הוא 62. תפקיד נשיא ארה"ב הוא תובעני במיוחד, הרבה יותר מאשר החברות בקונגרס – בו הגיל החציוני הוא 57.9 בבית הנבחרים ו-65.3 בסנאט; ומובן שהמשמעויות כאשר מדובר בנשיא הן נרחבות בהרבה. בקיצור: גילו של ביידן איננו נושא מכריע, אך הוא נושא אמיתי והוא יצטרך להתמודד איתו במישרין, בלא קשר לשאלה מי יהיה המועמד הרפובליקני. הציבור זכאי לקבל פרטים על בריאותו הגופנית והנפשית ועל מה שהוא עושה כדי לשמר אותה. ביידן גם חייב להיות במגע שוטף עם הציבור, במיוחד עם העיתונאים, ולא בזירות הנשלטות בקפידה בידי הבית הלבן.
החדשות הטובות שלאחר תקופה ארוכה של התחמקות מהתקשורת, ביידן ענה על שאלות בכמה הזדמנויות בשבועות האחרונים. במסיבת עיתונאים עם נשיא קוריאה הדרומית בסוף אפריל, הוא התייחס לסוגיית גילו: "אני מכבד את הדאגה. גם אני הייתי מודאג". זו הגישה הנכונה, סבור הפוסט, וכך יוכל ביידן להפנות את תשומת ליבם של הבוחרים לסוגיה החשובה ביותר: הבחירה בינו לבין פופוליזם ימני בסגנון טראמפ.
ביידן וטראמפ הם כמובן אישים ידועים, לגביהם יש לבוחרים דעות מוצקות. במאבק חוזר ביניהם, סוגיית הגיל עשויה לשנות את דעתם של מצביעים מועטים. הגיל המתקדם הוא נטל גם מבחינת טראמפ, הסובל גם מפגמים של אישיות, מזג וקיצוניות – טוען הפוסט. בעולם אידיאלי, המערכת הפוליטית האמריקנית הייתה מאפשרת מעבר דורות של המועמדים לנשיאות. בעולם האמיתי, נראה שעל הבוחרים יהיה לשקול את גילו המתקדם של ביידן כפי שהוא טוען: לא מול החלופה שהיו רוצים אלא מול החלופה שיש.
