החלטתו של הנשיא
ג'ו ביידן בחודש שעבר לספק לאוקראינה מטוסי F16 מהווה חציה של קו אדום נוסף, אשר לדברי הנשיא
ולדימיר פוטין עלול להוביל את ארה"ב ורוסיה לעימות ישיר. קודם לכן סיפקה ארה"ב לאוקראינה טילים, משגרי רקטות, מערכות הגנה נגד טילים, כטב"מים, מסוקים וטנקים – כל אלו בהתעלם מאזהרותיו של פוטין.
פקידים אמריקנים הסבירו לוושינגטון פוסט, כי ההתעלמות מאיומיו של פוטין נובעת מכך שעד כה לא מימש ולו אחד מהם. הבלופים שלו מאפשרים למנהיגי ארה"ב ואירופה להניח במידה סבירה של ביטחון, שהם יכולים להמשיך ולסייע לאוקראינה בלא תוצאות קשות – אבל השאלה עד כמה, היא אחד הספקות המסוכנים ביותר של המלחמה.
בשבוע שעבר ספגה מוסקבה מתקפת כטב"מים, אשר פוליטיקאי רוסי אחד הגדיר כהתקפה הקשה ביותר על הבירה מאז מלחמת העולם השנייה. אוקראינה מכחישה כל מעורבות במתקפות על רוסיה עצמה, וממשל ביידן אומר שהוא אינו מאפשר ואינו מעודד מתקפות כאלה. אבל קייב בהחלט אינה מצטערת על כך שאזרחי רוסיה סופגים משהו ממה שעובר על אזרחי אוקראינה בשנה האחרונה.
פקידים אמריקנים מוסיפים, כי ייתכן שמצבו העגום של הצבא הרוסי הוא הסבר להימנעותו של פוטין מלהכות את המערב. יו"ר המטות המשולבים, הגנרל מארק מיליי, העריך לאחרונה, כי רוסיה ספגה 250,000 הרוגים ופצועים באוקראינה. פוטין החליף אותם בשדה הקרב – באנשי מילואים "הסובלים מפיקוד גרוע, לא מאומנים היטב, בעלי ציוד דל" כלשונו של מיליי. אבידות אלו גם גרמו לפוטין להנמיך את מטרותיו: לא עוד כיבוש קייב והפלת משטרו של
ולדימיר זלנסקי, אלא שליטה בשטחים שכבשה רוסיה.
עם זאת, מדגיש הפוסט, בוושינגטון עדיין חוששים שרוסיה – בעלת מאגר הנשק הגרעיני הגדול ביותר בעולם – תסלים את העימות באוקראינה או במקום אחר. בשנה שעברה הזהירו בכירים במשרד החוץ את מוסקבה מפני שימוש בנשק גרעיני. זלנסקי מצידו טען שהחששות מפני רוסיה גורמים לעיכוב בסיוע לארצו, מאריכים את המלחמה ומעלים את המחיר שהיא משלמת.
הפנטגון נחשב לזהיר יותר מאשר הבית הלבן ומשרד החוץ בנוגע למשלוח נשק מתוחכם נוסף לאוקראינה, אך פקידים בו מכחישים שהחשש מפני הסלמה מול רוסיה מהווה שיקול. משרד ההגנה מתמקד בצרכיה של אוקראינה, אמר לפוסט פקיד בכיר בו. הוא הזכיר, כי הסיוע האמריקני התקדם מאספקת טילי נ"ט דוגמת "ג'אוולין", דרך אספקת קני ארטילריה וכעת כאמור מטוסי F16, וכי לפני ההעברה בפועל של כל מערכת נשק – יש להכשיר את צבא אוקראינה בשימוש בה.
כך למשל, במשך חודשים ביקשה אוקראינה מערכות נ"מ "פטריוט" בשווי מיליארד דולר. פקידים אמריקנים היססו, תוך שהם מסבירים שקיימות בעיות הכשרה, תחזוקה ועלות – אך לבסוף המערכות הועברו בדצמבר שעבר, לאחר מתקפות טילים רוסיות חוזרות ונשנות על תשתיות אוקראיניות אזרחיות. הפקיד הבכיר הכחיש את הטענה, לפיה גופי ממשל אחרים להוטים יותר מאשר הפנטגון לסייע לאוקראינה. "אני חושב שיש לנו הבנה ייחודית לגבי מה אפשרי מבחינה מעשית וכיצד לסייע בצורה הטובה ביותר לצבא אוקראינה", הוסיף.
אין ספק שנכונותו של ממשל ביידן לחצות את הקווים האדומים של פוטין שיפרה את יכולתה של אוקראינה להגן על עצמה ולשחרר מקצת מן השטחים שכבשה רוסיה. מה שנותר לראות הוא האם פוטין ימשיך להרשות למערב להתעלם מאזהרותיו בלא לשאת בתוצאות, מדגיש הפוסט. ברור שיש לו קווים אדומים במיוחד; הסכנה נעוצה בכך שאיש אינו יודע מהם בדיוק.
