ירידה במקרי הרצח בארה"ב מתחילת השנה

כאשר שיעורי הרצח בארה"ב זינקו לפני שלוש שנים, מומחים חששו שהמדינה גולשת בחזרה לעידן האלימות שהחל בשנות ה-1970 ונמשך עד שנות ה-1990. אולם, מוסר ניו-יורק טיימס, הנתונים מהשנה הנוכחית מאפשרים לקוות שהייתה זו עלייה זמנית. מספר מעשי הרצח ירד עד כה ב-12% בערים הגדולות, לאחר שירד בשיעור קטן אשתקד. המספר עודנו גבוה ב-10% לעומת 2019, אך המגמה היא בכיוון הנכון.

הירידות מלמדות, כי לפחות שניים מהגורמים שהובילו לעלייה – הקורונה והנשורת מרצח ג'ורג' פלויד – שבים ומתמתנים. החיים שבו לשגרה וכך גם שיעורי הרצח. נראה שגם שינויי מדיניות מילאו תפקיד, כאשר הערים שוכרות יותר שוטרים ומאמצות שיטות חדשות למאבק באלימות. כל אלו עשויים להוביל לכך שהשנה תירשם אחת הירידות החדות ביותר בשיעורי הרצח מאז החל התיעוד לפני 60 שנה.

הטיימס מנתח את שלושת הגורמים בזה אחר זה. הקורונה השפיעה על שירותים חברתיים שמנעה הסתבכות בצרות, כמו המשטרה, בתי הספר, מקומות העבודה וטיפול בהתמכרויות. כאשר שירותים אלו חזרו לפעול, כך גם חזרה יכולת המניעה שלכם. כמה מומחים מטילים ספק בהסבר הקשור לקורונה, משום שבמדינות אחרות לא היה במהלכה זינוק בשיעורי הרצח, אך הטיימס מסביר שלאמריקנים יש הרבה יותר כלי נשק – מה שהגביר את הסיכון כאשר רוב התושבים היו מוגבלים לבתיהם.

ההסבר השני: הזמן שחלף מאז רצח פלויד בידי משטרת מיניאפוליס ב-2020 הפחית את המתח בין השוטרים לבין הקהילות. לאחר הריגות התופסות כותרות, שוטרים נוטים להימנע מפעולות השומרים על הביטחון, הציבור פחות מוכן לשתף פעולה איתה, יש פחות אמון במערכת המשפט וחלק מהאמריקנים נוטלים את החוק לידיהם. דפוסי פעולה אלו ניכרו גם בעבר, ונראה שהדינמיקה המובילה להתגברות האלימות נמצאת כעת בירידה.

כאמור, ההסבר השלישי הוא מדיניות ממשלתית. ערים רבות השקיעו יותר בשיטור בתקופה האחרונה ובתוכניות אחרות למניעת אלימות. הן השתמשו בסיוע הקורונה כדי להרחיב את שורות רשויות האכיפה, וחלקן קיבלו מימון פדרלי ייעודי לתוכניות קהילתיות נגד אלימות.

מומחים מציינים, שהסברים אלו לא הוכחו, וייתכן שהמחצית השנייה של 2023 תהיה אלימה יותר מאשר המחצית הראשונה. חוסר הוודאות אופייני לדיונים על פשע. שיעורי הפשיעה צנחו מאז שנות ה-1990, אבל עשרות שנים לאחר מכן ולאחר מחקר נרחב, אין קונצנזוס מדוע זה אירע. פשע הוא נושא מורכב ביותר, הכולל סכסוכים אישיים, כלכלה, שירותים סוציאליים, המערכת הפוליטית ועוד. כמה עשורים, שלא לומר פחות משנתיים, הם זמן מועט מכדי להסביר מגמות בצורה החלטית. ועדיין, המספרים השנה ברורים ומדי חודש נחסכים מאות הרוגים.