בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
ברנס. שלושה אתגרים מרכזיים [צילום: קרולין קסטר, AP]
|
|
|
פוטין, סין, האקלים, הטכנולוגיה - ויש עוד
|
איומים על הסדר העולמי, סכנות לאנושות כולה וגם טכנולוגיה עתידנית ● ראש ה-CIA, ויליאם ברנס, על המודיעין בעולם משתנה - חלק ראשון
|
- ראש ה-CIA, ויליאם ברנס, נשא הרצאה ב-1.7.23 בכנס של מכון דיצ'לי שבאוקספורד, העוסק ביחסי בריטניה-ארה"ב. כותרת ההרצאה הייתה: "עולם משתנה ותפקידו של המודיעין". הדברים נאמרו בגוף ראשון וכך הם מובאים כאן, בתרגום התמליל שפרסם ה-CIA.
הגעתי לכאן לראשונה ב-1979, כסטודנט במלגת מרשל באוניברסיטת אוקספורד, ובכיסי די כסף כדי לשכור עניבה שחורה ולקנות כרטיס אוטובוס. אני חייב להודות שאיני זוכר הרבה מן הוועידה, אך היא הותירה עלי רושם עצום בנוגע לעוצמה ולחשיבות של השותפות האנגלו-אמריקנית. עשור מאוחר יותר הייתי דיפלומט מקצועי בשירותו של שר החוץ, ג'יימס בייקר. היה זה רגע נדיר בהיסטוריה. המלחמה הקרה הסתיימה, בריה"מ עמדה לקרוס, גרמניה עמדה להתאחד וסדאם עמד להיות מובס בכוויית. היה זה עולם של עליונות אמריקנית בלתי מעורערת. דומה היה שההיסטוריה מתנהלת בכיווננו, ושהעקרונות שלו מחלחלים לאט אך בביטחון ברחבי העולם לעבר דמוקרטיה ושוק חופשי. העליונות שלנו לאחר המלחמה הקרה מעולם לא אמורה הייתה להיות מצב של קבע. ההיסטוריה ותחרות האידיאלים לא הסתיימו. הגלובליזציה נשאה עימה הבטחה גדולה למין האנושי, כאשר מאות מיליוני בני אדם חולצו מעוני, אך היא יצרה גם לחצי-נגד. בתזכיר מעבר שכתבתי עבור ממשל קלינטון בשלהי 1992 ניסיתי לתאר את האתגרים שלפנינו: "אמנם לראשונה מזה 50 שנה אין לנו יריב עולמי, אך אין ספק שיהיה לנו כזה במקרה של חזרה לסמכותנות ברוסיה או סין עוינת ותוקפנית". ניסיתי, גם אם בצורה לא-מושלמת, להדגיש את הסכנות בפניהן יתייצבו הדמוקרטיות והשווקים החופשיים, בעולם בו המשקים יהיו גלובליים אך "המערכת הפוליטית ביניהם תסבול מסכיזופרניה שתוביל לריבוי קטבים". ניסיתי גם לשרטט את האיומים הגלובליים המשותפים שהציבו שינויי האקלים וחוסר הביטחון הבריאותי ובמיוחד האיידס. האתגר הגיאו-פוליטי המיידי והמשמעותי ביותר לסדר העולמי הוא פלישתו של ולדימיר פוטין לאוקראינה – המלחמה הגדולה ביותר באירופה מאז שווינסטון צ'רצ'יל ישב בחדר השינה שלו, כאן בדיצ'לי, והכתיב מסרים לפרנקלין רוזוולט. את רוב שני העשורים האחרונים ביליתי בניסיון להבין את שילוב הקיטורים, השאפנות וחוסר הביטחון של פוטין ולהתמודד מולם. המאמץ הזה לא רק תרם לי שיער אפור, אלא גם נתן לי מנה של ענווה לגבי היכולת לחזות את פוטין ורוסיה. דבר אחד שלמדתי הוא שתמיד תהיה זאת טעות להמעיט בקיבעון של פוטין לגבי שליטה באוקראינה, שבלעדיה – כך הוא סבור – לא תוכל רוסיה להיות מעצמה גדולה והוא לא יוכל להיות מנהיג גדול. הקיבעון הטראגי הזה כבר המיט על רוסיה בושה וחשף את חולשותיה, ועורר את הנחישות וההחלטיות עוצרות הנשימה של העם האוקראיני. פוטין נוהג לטעון שאוקראינה היא "לא מדינה אמיתית", שהיא חלשה ומפולגת. ובכן, הוא גילה שמדינות אמיתיות משיבות מלחמה שערה. זה מה שאוקראינה עושה באומץ מדהים, כפי שראיתי בביקורי התכופים בקייב במהלך המלחמה. הם לא יירתעו, וכך גם כולנו בתמיכה באוקראינה. מלחמתו של פוטין היא כבר כישלון אסטרטגי לרוסיה: חולשותיו של הצבא נחשפו לעין כל; המשק ניזוק למשך שנים; עתידה כשותפה זוטרה וכמושבה כלכלית של סין נקבע בידי טעויותיו של פוטין; השאפתנות הגסה שלה רק הרחיבה וחיזקה את נאט"ו. בשבת שעברה השתאינו כולנו למראה האתגר הצבאי שהציג יבגני פריגוז'ין בפני פוטין, כאשר הכוחות הפרה-צבאיים של וגנר כבשו לזמן-מה את רוסטוב ונעו שני שלישים מהדרך למוסקבה לפני ששבו על עקבותיהם. כפי שהנשיא ביידן הבהיר, זהו עניין רוסי פנימי, בו לארה"ב אין ולא יהיה חלק. מדהימה העובדה שפריגוז'ין הקדים את פעולותיו בכתב אישום נגד הקרמלין על הפלישה לאוקראינה ועל האופן בו ההנהגה הצבאית מנהלת את המלחמה. הרושם של מילים ומעשים אלו יורגש זמן מה – תזכורת ברורה להשלכות ההרסניות של מלחמתו של פוטין על החברה והמשטר שלו עצמו. תוקפנותה של רוסיה מציבה מבחן עצום. אבל סין היא המדינה היחידה שגם רוצה וגם יכולה לעצב מחדש את הסדר העולמי, עם יכולות כלכלית, דיפלומטית, צבאית וטכנולוגית הולכות וגדלות. המהפך של סין בחמשת העשורים האחרונים היה מדהים, והקרדיט עליו מגיע לתושבי סין. זהו מהפך שארצותינו תומכות בו, משום שסין יציבה, משגשגת ושוחרת שלום טובה לבריטניה וטובה לעולם. לכן, הנושא אינו עלייתה של סין כמות שהיא, אלא הפעולות הנלוות אליה. הנשיא שי ג'ינפינג נכנס לקדנציה השלישית שלו עם יותר כוח מכל מנהיג סיני מאז מאו. במקום להשתמש בכוח הזה כדי לאכוף ולעדכן את המערכת העולמית שאפשרה את עלייתה של סין, הוא רוצה לשכתב אותה. במקצוע המודיעין, אנחנו בוחנים בזהירות מה מנהיגים אומרים, אבל מעניקים תשומת לב מיוחדת למה שהם עושים. במקרה הזה, לא ניתן להתעלם מהדיכוי הגובר של שי מבית והתוקפנות שלו בחו"ל – החל מה"שותפות ללא גבולות" עם פוטין ועד איומיו של השלום והיציבות במיצרי טייוואן. אי-אפשר גם להתעלם מהעובדה שבעידן החדש הנוכחי, התחרות בינינו מתנהלת על-רקע שילוב כלכלי וקשרי מסחר עמוקים. מצב זה שירת היטב את ארצותינו, את משקינו ואת עולמנו – אך הוא יצר גם תלות אסטרטגית, נקודות תורפה קריטיות וסיכונים רציניים לבטחוננו ושגשוגנו.
|
|
|
יונה נושאת ציוד האזנה. מוזיאון ה-CIA [צילום: קווין וולף, AP]
|
|
במחצית היובל שלאחר מכן נשארתי דיפלומט אמריקני גאה ובר-מזל, כאשר שירתתי בעיקר ברוסיה ובמזרח התיכון ובתפקידים בכירים בוושינגטון. כיום, כראש ה-CIA, אני חושש שאני ותיק ומבוגר מכדי להיות עד לעוד רגע היסטורי. העולם הרבה יותר צפוף, מורכב ותחרותי מזה שחוויתי כאשר הייתי דיפלומט צעיר לפני שלושה עשורים. ארה"ב שוב איננה הילד הגדול היחיד בשכונה הגיאו-פוליטית. זהו עולם בו האנושות ניצבים הן בפני סיכונים והן בפני סיכויים. תפקידי הוא לסייע לנשיא ג'ו ביידן ולמקבלי ההחלטות הבכירים להבין ולעצב את העולם המשתנה. אני מבקש להציב בפניכם את הגורמים המרכזיים בנוף החדש שלפנינו ומה זה אומר מבחינת תפקידו של המודיעין. כפי שמזכיר הנשיא ביידן, אנו מצויים בנקודת מפנה. אין ספק שהסתיים העידן שאחרי המלחמה הקרה. תפקידנו הוא לעצב את מה שיבוא בהמשך: להשקיע בחוזקות הבסיסיות שלנו, לפעול למטרות המשותפות עם הרשת-שאין-דומה-לה של בריתות ושותפויות, ולהותיר לדורות הבאים עולם חופשי יותר, פתוח יותר, בטוח יותר ומשגשג יותר. זוהי משימה קשה מאוד. הצלחתנו תהיה תלויה ביכולתנו לנווט בעולם בין שלוש זירות מרכזיות. הראשונה היא התחרות האסטרטגית מצידה של סין העולה והשאפתנית, ומצד רוסיה השבה ומזכירה לנו שמעצמות בשקיעה עלולות להזיק כמו מעצמות בעלייה. השנייה היא הבעיות חסרות הגבולות, כמו משבר האקלים ומגיפות עולמיות, שאף מדינה לבדה אינה יכולה להתמודד עימן ואשר הופכות לחמורות יותר. השלישית היא מהפכה הטכנולוגיה, המשנה את הדרך בה אנו חיים, עובדים, נלחמים ומתחרים, עם הזדמנויות וסכנות שעדיין איננו מבינים במלואן. זירות אלו לעיתים מתנגשות זו בזו, כאשר שיתוף פעולה בבעיות עולמיות משותפות הוא גם חיוני יותר וגם קשה יותר, ונופל לעיתים קורבן לתחרות אסטרטגית. ואילו המהפכה בטכנולוגיה היא גם זירת תחרות עיקרית, וגם תופעה בה שותפות בסיסית היא חיונית כדי לקבוע את חוקי התנועה, למקסם את היתרונות של הטכנולוגיות החדשות ולמעט ככל האפשר את סכנותיהן.
|
קשה לחזות את פוטין ורוסיה
|
|
|
|
סוכני CIA ברוסיה במוזיאון הסוכנות [צילום: קווין וולף, AP]
|
|
האתגר הגיאו-פוליטי המיידי והמשמעותי ביותר לסדר העולמי הוא פלישתו של ולדימיר פוטין לאוקראינה – המלחמה הגדולה ביותר באירופה מאז שווינסטון צ'רצ'יל ישב בחדר השינה שלו, כאן בדיצ'לי, והכתיב מסרים לפרנקלין רוזוולט. את רוב שני העשורים האחרונים ביליתי בניסיון להבין את שילוב הקיטורים, השאפנות וחוסר הביטחון של פוטין ולהתמודד מולם. המאמץ הזה לא רק תרם לי שיער אפור, אלא גם נתן לי מנה של ענווה לגבי היכולת לחזות את פוטין ורוסיה. דבר אחד שלמדתי הוא שתמיד תהיה זאת טעות להמעיט בקיבעון של פוטין לגבי שליטה באוקראינה, שבלעדיה – כך הוא סבור – לא תוכל רוסיה להיות מעצמה גדולה והוא לא יוכל להיות מנהיג גדול. הקיבעון הטראגי הזה כבר המיט על רוסיה בושה וחשף את חולשותיה, ועורר את הנחישות וההחלטיות עוצרות הנשימה של העם האוקראיני. פוטין נוהג לטעון שאוקראינה היא "לא מדינה אמיתית", שהיא חלשה ומפולגת. ובכן, הוא גילה שמדינות אמיתיות משיבות מלחמה שערה. זה מה שאוקראינה עושה באומץ מדהים, כפי שראיתי בביקורי התכופים בקייב במהלך המלחמה. הם לא יירתעו, וכך גם כולנו בתמיכה באוקראינה. מלחמתו של פוטין היא כבר כישלון אסטרטגי לרוסיה: חולשותיו של הצבא נחשפו לעין כל; המשק ניזוק למשך שנים; עתידה כשותפה זוטרה וכמושבה כלכלית של סין נקבע בידי טעויותיו של פוטין; השאפתנות הגסה שלה רק הרחיבה וחיזקה את נאט"ו. בשבת שעברה השתאינו כולנו למראה האתגר הצבאי שהציג יבגני פריגוז'ין בפני פוטין, כאשר הכוחות הפרה-צבאיים של וגנר כבשו לזמן-מה את רוסטוב ונעו שני שלישים מהדרך למוסקבה לפני ששבו על עקבותיהם. כפי שהנשיא ביידן הבהיר, זהו עניין רוסי פנימי, בו לארה"ב אין ולא יהיה חלק. מדהימה העובדה שפריגוז'ין הקדים את פעולותיו בכתב אישום נגד הקרמלין על הפלישה לאוקראינה ועל האופן בו ההנהגה הצבאית מנהלת את המלחמה. הרושם של מילים ומעשים אלו יורגש זמן מה – תזכורת ברורה להשלכות ההרסניות של מלחמתו של פוטין על החברה והמשטר שלו עצמו. תוקפנותה של רוסיה מציבה מבחן עצום. אבל סין היא המדינה היחידה שגם רוצה וגם יכולה לעצב מחדש את הסדר העולמי, עם יכולות כלכלית, דיפלומטית, צבאית וטכנולוגית הולכות וגדלות. המהפך של סין בחמשת העשורים האחרונים היה מדהים, והקרדיט עליו מגיע לתושבי סין. זהו מהפך שארצותינו תומכות בו, משום שסין יציבה, משגשגת ושוחרת שלום טובה לבריטניה וטובה לעולם. לכן, הנושא אינו עלייתה של סין כמות שהיא, אלא הפעולות הנלוות אליה. הנשיא שי ג'ינפינג נכנס לקדנציה השלישית שלו עם יותר כוח מכל מנהיג סיני מאז מאו. במקום להשתמש בכוח הזה כדי לאכוף ולעדכן את המערכת העולמית שאפשרה את עלייתה של סין, הוא רוצה לשכתב אותה. במקצוע המודיעין, אנחנו בוחנים בזהירות מה מנהיגים אומרים, אבל מעניקים תשומת לב מיוחדת למה שהם עושים. במקרה הזה, לא ניתן להתעלם מהדיכוי הגובר של שי מבית והתוקפנות שלו בחו"ל – החל מה"שותפות ללא גבולות" עם פוטין ועד איומיו של השלום והיציבות במיצרי טייוואן. אי-אפשר גם להתעלם מהעובדה שבעידן החדש הנוכחי, התחרות בינינו מתנהלת על-רקע שילוב כלכלי וקשרי מסחר עמוקים. מצב זה שירת היטב את ארצותינו, את משקינו ואת עולמנו – אך הוא יצר גם תלות אסטרטגית, נקודות תורפה קריטיות וסיכונים רציניים לבטחוננו ושגשוגנו.
|
|
תאריך:
|
12/07/23
|
|
|
עודכן:
|
12/07/23
|
|
איתמר לוין
|
+כאשר לא ניתן לראות מעבר לנהר הפוטומק
|
13:15 12/07/23 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
הובלה בטכנולוגיה, שינויי האקלים שכבר כאן, המודיעין המדויק על אוקראינה ▪ ראש ה-CIA, ויליאם ברנס, על המודיעין בעולם משתנה - חלק שני
|
|
|
|
שני תהליכים במקביל [צילום: קרולין קסטר, AP]
|
|
|
|
פוטין, סין, האקלים, הטכנולוגיה - ויש עוד
|
|
שעות לפני פתיחתה של פסגת נאט"ו בוילנה בירת ליטא, שכנתה של רוסיה, ניסתה רוסיה לתקוף שוב את קייב באמצעות כטב"מים אירניים, כמו גם מטרות נוספות בדרום אוקראינה, בהם גם כאלה באזור העיר אודסה, שם פגעו שני כטב"מים באזור הנמל וגרמו לשריפה ללא נפגעים.
|
|
|
טורקיה הסכימה אתמול (10.7.23) לאפשר את קבלתה של שבדיה לנאט"ו – מפנה מפתיע בעמדתה, המאפשר לברית להציג מצג של אחדות ערב הפסגה הקריטית הנפתחת היום (11.7.23) בווילנה. הסכמתה של טורקיה מהווה ניצחון למזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, אשר הסכים אשתקד להישאר בתפקיד זו השנה העשירית בשל המלחמה באוקראינה.
|
|
|
שורשיה של הפלישה הרוסית לאוקראינה נעוצים בפסגת נאט"ו בבוקרשט ב-2008, בה לא הושגה הסכמה פה אחד (כנדרש) על צירופן של אוקראינה וגאורגיה לברית. במקום זאת ניתנה להם התחייבות אמורפית שיצורפו אליה מתישהו בעתיד, מזכיר וושינגטון פוסט ערב פסגת נאט"ו השבוע (12-11.7.23) בווילנה.
|
|
|
היום מציינים 500 ימים מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב 24 בפברואר 2022. הנשיא ולדימיר זלנסקי פרסם הבוקר סרטון שלו מבקר באי הנחשים - אותו אי-קטן לא הרחק מאודסה והגבול עם רומניה, שנכבש על-ידי הצבא הרוסי מיד עם תחילת הפלישה, ושוחרר סופית ב 30 ביוני אשתקד, עם נסיגת הצבא הרוסי משם.
|
|
|
בתחילת חודש מאי קיים שגריר רוסיה בגרמניה מסיבה לציון יום הניצחון במלחמת העולם השנייה. המנהיג האחרון של מזרח גרמניה, אגון פרנץ, הסתחבק עם הקנצלר לשעבר גרהרד שרודר, כיום לוביסט של חברות אנרגיה רוסיה. טינו שרופלה, מנהיג מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) נכח גם הוא, מצויד בעניבה בצבעי הדגל הרוסי.
|
|
|
|