במשך 200 שנה הייתה עיתונות רעה מנת חלקם של ה"לודיטים" – פועלי טקסטיל אנגלים שהתנגדו למיכון הענף, לעיתים תוך ניתוץ המכונות. אבל אפילו אז היו שהיטו להם חסד מסוים. המשורר ג'ורג' ביירון ניצל את נאום הבכורה שלו בבית הלורדים כדי לקרוא לשילוב של "חמלה ותקיפות" ביחס אל האספסוף במקום יד קשה וחסרת פשרות.
ההיסטוריה חוזרת: שוב גורמות התפתחויות טכנולוגיות לחששות לאובדן משרות נרחב. שני סכסוכי עבודה גדולים בארה"ב – האחד בהתהוות והשני כבר בעיצומו – נובעים, לפחות בחלקם, מן המעבר לאנרגיה נקייה ומעלייתה של הבינה המלאכותית, כותב אקונומיסט.
איחוד עובדי הרכב – המייצג את עובדי פורד, ג'נרל מוטורס וסטלנטיס (יצרנית קרייזלר ופיאט) – מאיים בשביתה עם פקיעת ההסכמים הנוכחיים ב-14.9.23. האיגוד דורש העלאת שכר ניכרת, וגם את החלת התנאים הנוכחיים על העובדים בקווי הייצור של המכוניות החשמליות, בהם יש יותר רובוטים ופחות בני אדם. ואילו בהוליווד מנהלים הכותבים והשחקנים מאבק נגד האולפנים על השכר והתנאים בעידן הסטרימינג, בצל השאלה מה יקרה אם בינה מלאכותית תוכל גם לכתוב וגם לשחק.
דור חדש של מנהיגי איגודים עלה על הבמה. שון פיין הוא הראשון מזה 70 שנה שמגיע מחוץ לקליקה השלטת של איחוד עובדי הרכב. הוא נבחר בחודש מרס בידי העובדים, לאחר שערוריית שחיתות ארוכה שהובילה לשינוי בסדרי ההצבעה, והפגין לוחמנות מהרגע הראשון. במקביל, הכותבים והשחקנים שבתו יחדיו לראשונה מזה 60 שנה. יו"ר ארגון השחקנים, פרן דרשר ("נני"), הבהירה שזהו חלק ממאבק עובדים רחב יותר.
מאבקים אלו מתנהלים בצורה חריגה באווירה אוהדת לאיגודים. למעלה ממחצית הסנאטורים הדמוקרטים תומכים בדרישה להשוות את תנאיהם של עובדי המכוניות החשמליות. הנשיא ג'ו ביידן חתם על צו המעלה את שכרם של עובדי הבניין בפרויקטים ממשלתיים. סקר גאלופ מצביע על תמיכה של 71% באיגודים, הגבוהה ביותר מזה 60 שנה. אפילו הרפובליקנים האנטי-איגודיים מנסה למתג מחדש את יחסיהם איתם: הארגון השמרני American Compass קורא להעניק לעובדים השפעה על ניהול העסקים.
|
|
|
עם השינוי הטכנולוגי, לא נגדו
|
|
|
|
הלודיטים. בצד הלא-נכון של ההיסטוריה
|
|
|
כמה חוקרים אומרים שיש ממש בחששותיהם של העובדים מהשלכות הטכנולוגיה. דרון אקמוגולו וסימון ג'ונסון מ-MIT טוענים במחקר מקיף, שהתקדמות טכנולוגית מעלה את רמת החיים רק כאשר היא יוצרת משרות, ולא כאשר היא מסתפקת בהורדת עלויות, וכאשר כוחות נוגדים כמו האיגודים נוטלים חלק בשינוי.
ג'ונסון אמר לאקונומיסט, כי הוא סבור שבענף הרכב תימצא הדרך להבטיח שהמעבר למכוניות חשמליות לא יגרום אובדן משרות נרחב. לפחות תיאורטית, מחירי הרכב החשמלי יירדו ככל שהמכירות יגברו, יותר נהגים יקנו אותו ויהיה צורך בידיים עובדות. אם היצרנים הגדולים יפעלו נכון, הם אפילו עשויים להפוך את מגמת הירידה בייצוא הרכב האמריקני. הסובסידיות הרחבות שמעניק ממשל ביידן לענף מהוות הזדמנות נדירה לתפוס מחדש את ההובלה.
לעומת זאת, תחזיתו של ג'ונסון לגבי הוליווד היא קודרת יותר, והוא משווה את הכותבים והשחקנים ל"לודיטים" שעבודתם אכן התייתרה בשל המיכון. עובדה זו מסבירה מדוע איגודים אלו מבקשים לקבוע מראש תנאים שיגבילו את השימוש בבינה מלאכותית בידי האולפנים. אבל גם כאן לא מדובר במשחק סכום אפס: האצת הכתיבה בעזרת בינה מלאכותית יכולה לגרום לכך שהעלויות יירדו ויותר תכנים ייווצרו.
מעבר לכל אלו, גלי ההרס היצרני יכולים להיבלם רק לזמן מה. אם האיגודים רוצים להבטיח את פרנסתם חבריהם, עליהם לעבוד עם השינוי הטכנולוגי ולא נגדו. זה אומר: שילוב נוסח ביירון של חמלה ותקיפות, כדי להבטיח שהשינוי יגדיל את העוגה עבור כולם. אם לא יעשו זאת, הם עלולים לסיים בצד הלא-נכון של ההיסטוריה – כמו ה"לודיטים".
|
|
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי באתר ביזפורטל. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה.
| תאריך: |
17/08/23
|
|
|
עודכן: |
17/08/23
|
|
|