העצרת הכללית של האו"ם פתחה (19.9.23) את הכינוס השנתי בצל השנה השנייה של המלחמה באוקראינה, שורה של אסונות אקלים וחילוקי דעות עולמיים מעמיקים. כל אלו יקשו על ההתמודדות עם הבעיות הרבות שבפני מנהיגי העולם, צופה ניו-יורק טיימס. המתחים בולטים לנוכח העובדה שג'ו ביידן יהיה היחיד מבין מנהיגי חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון אשר ינאם בעצרת. גם ולדימיר זלנסקי יהיה שם, אם כי המלחמה בארצו אינה הנושא המרכזי כמו בשנה שעברה.
הכינוס השנה תוכנן תוך מבט אל הדרישות הגוברות מצד מדינות הדרום – קבוצה בלתי רשמית של מדינות מתפתחות ותת-מפותחות. הללו מתוסכלות מכך שהעולם מתמקד באוקראינה, בעוד המשברים בהן זוכים לתשומת לב ולמימון מינימליים. במענה לכך נקבעו דיונים בעצרת על שינויי האקלים, הקלות בחובות הלאומיים ודרכים לסייע למדינות שבבעיות להגיע ליעדי השגשוג, הבריאות, הפיתוח, החינוך והשוויון החברתי שהציב האו"ם. מזכיר האו"ם, אנטוניו גוטרס, אומר שהעצרת מתכנסת בזמן שהאנושות ניצבת בפני אתגרים עצומים – ובעוד קשה מאוד לאחד את חברות הארגון.
הנשיאים ולדימיר פוטין ושי ג'ינפינג נעדרים מן העצרת זו השנה השנייה ברציפות; מפתיעה יותר היעדרותם של עמנואל מקרון, רישי סונאק וגם נרנדרה מודי. צרפת טענה, כי מדובר בבעיית לוח זמנים, שכן המלך צ'רלס מבקר בימים אלו בפריז. בריטניה לא הסבירה את פשר היעדרות ראש ממשלתה.
פרשנים אומרים, כי מנהיגים הנעדרים מן העצרת מסתכנים בכך שיחלישו את האו"ם שממילא מתקשה להישאר רלוונטי. הסוכנויות אלו עודן מארגנות סיוע הומניטרי, אך הארגון איבד כמעט לחלוטין את תפקידו כמתווך ומגשר בין מדינות. מועצת הביטחון בולטת בהיעדרה, בשל חילוקי הדעות הקשים בין המדינות בעלות זכות הווטו.
כאמור, המתחים בין העולם המערבי לבין מדינות הדרום היו גורם מרכזי בתכנון דיוני העצרת. פרשנים מסבירים, כי ארה"ב ובעלות בריתה האירופיות מודאגות שמא סין ורוסיה יוציאו את מדינות הדרום מן המרחב המערבי, ולכן הן נחושות להדק את הקשרים עם המדינות המתפתחות. "אם זה היה תלוי בנו, היינו דנים יותר על אוקראינה", אמר לטיימס שגריר האיחוד האירופי לאו"ם, אולוף סקוג. אבל המטרה השנה היא למנוע את העמקת הקרע בין הצפון לדרום, ולשים לב לכך שמבחינת העולם המתפתח – הנושא המרכזי הוא פיתוח.
אוקראינה לא נעלמה מלוח האירועים. זלנסקי ינאם מחר (21.9.23), והיום תדון מועצת הביטחון במלחמה – כאשר ייתכן שזלנסקי יישב לאותו שולחן עם שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, בתנאי ששניהם יישארו באולם להאזין זה לזה. גם שר החוץ האמריקני, אנתוני בלינקן, ישתתף בדיון. זלנסקי ילחץ על המדינות היושבות על הגדר לרדת ממנה ולסייע לארצו, ולדחות את הקריאות להיכנס מיד לשיחות שלום – הנשמעות מצד שמרנים בארה"ב ומכמה ממדינות הדרום.
קריאות אלו קיבלו הדהוד מצידו של גוטרס, אשר הדגיש שוב ושוב שהעימות חייב להסתיים – אם כי תוך שרוסיה מכבדת את אמנת האו"ם והחוק הבינלאומי. המשמעות היא נסיגה רוסית מאוקראינה – אך גוטרס נזהר שלא לומר זאת במפורש בפומבי. בשבוע שעבר הוא אמר לעיתונאים: "פוליטיקה היא פשרה. דיפלומטיה היא פשרה. מנהיגות יעילה היא פשרה".
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
