|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
אפל נקנסה ב-1.8 מיליארד אירו [צילום: ריצ'רד דרו, AP]
|
|
|
חוקים, פסיקה ורגולציה מטלטלים את ענקי ההיי-טק
|
|
חוק השווקים הדיגיטליים נכנס מחר לתוקפו באיחוד האירופי, הממשל האמריקני מפגין שרירים ומאיץ את צעדיו, ומדינות נוספות מגבילות את החברות הגדולות – סוקר ניו-יורק טיימס
|
|
גוגל צריכה לתקן חלק מהצגת תוצאות החיפוש; מנוע החיפוש "בינג" שוב לא יהיה ברירת המחדל של לקוחות Windows של מיקרוסופט; אפל תעניק למשתמשי אייפון ואייפד גישה לחנויות יישומונים מתחרות ומערכות תשלומים. כל זה צריך לקרות עד מחר (7.3.24), בשל כניסתו לתוקף של חוק השווקים הדיגיטליים באיחוד האירופי, הדורש מענקי ההיי-טק לשנות משמעותית את האופן בו חלק ממוצריהם פועלים במטרה לפגוע בתחרות.
זהו רק חלק מגל חדש של חקיקה ורגולציה בפניו ניצבות החברות ברחבי העולם, מציין ניו-יורק טיימס. כמה מהן מפסיקות בארה"ב פעולות המצויות במרכזן של חקירות הגבלים פדרליות. כך למשל, אפל מקלה על משתמשי אנדרואיד להשתמש ב-iMessage. "זוהי נקודת מפנה", אומרת מרגרט וסטייגר, סגנית נשיא האיחוד האירופי, אשר בעשור האחרון ניהלה את הקרבות עם ענקי ההיי-טק. "הרגולציה העצמית הסתיימה".
במשך עשרות שנים קבעו בעצמן אפל, אמגון, גוגל, מיקרוסופט ומטא את הכללים והמגבלות החלים עליהן. כאשר כוחן, עושרן והשפעתן גברו, הן נתקלו במפתיע בפעילות רגולטורית, חקיקתית ומשפטית באירופה, ארה"ב, סין, הודו, קנדה, קוריאה הדרומית ואוסטרליה. גל זה הוביל למהפך. החברות אולצו לשנות את הטכנולוגיה היום-יומית שהן מציעות, והן מבצעות גם שינויים פחות נראים לעין במודלים העסקיים שלהן, בעסקות ובנוהלי חלוקת המידע.
עוצמת השינוי ניכרת במיוחד לגבי אפל. בעבר הכללים של App Store היו אחידים בכל העולם, אבל כעת יש כללים נפרדים לגבי מפתחים בארה"ב, האיחוד האירופי וקוריאה הדרומית בשל חקיקה ופסיקה. היא שינתה את עיצוב המטען של האייפון בשל חקיקה אירופית, כך שבעתיד ניתן יהיה לטעון אותו גם בעזרת מטענים של מכשירים אחרים. והשבוע קנס אותה האיחוד ב-1.8 מיליארד אירו בשל פגיעה בתחרות בתחום המוזיקה.
משמעות ההתאמות היא שחוויית השימוש בטכנולוגיה תהיה שונה משמעותית בהתאם למקום המגורים, מסביר הטיימס. משתמשי אינסטגרם, טיק-טוק וסנאפצ'ט באירופה שמתחת לגיל 18 שוב לא רואים פרסומות המבוססות על המידע האישי שלהם; בשאר העולם הם כן יראו. ענף הטכנולוגיה מתבגר והופך להיות דומה יותר לענף הבנקאות, הרכב והבריאות, כאשר החברות תופרות את מוצריהן בהתאם לחוקים ולרגולציה המקומיים.
עם זאת, מתחרים קטנים יותר כמו ספוטיפיי טוענים שיש צורך בעבודה ממשלתית רבה נוספת ברחבי העולם כדי להתמודד ברצינות עם הכוח העצום של חברות הענק. רבות מהן ממשיכות לדווח על שיאים במכירות וברווחים. שווי השוק של חמשת הענקים הוכפל מאז סוף 2019 ועומד כיום על 10.6 טריליון דולר. אפילו מחוקקים שעמדו מאחורי כמה מהחוקים החדשים אומרים, שאין זה מציאותי להניח שהללו ינשלו חברות כמו גוגל ואפל ממעמדן הדומיננטי, וכי לשם כך יש צורך ביותר תחרות רוחבית ולא רק בשינוי של כמה מוצרים.
|
|
גם חוק השירותים הדיגיטליים
|
|
|
|
|
תיתכן תביעת הגבלים נגד אמזון [צילום: טד שפריי, AP]
|
|
|
חוקים מעטים גרמו לחברות לבצע התאמות כפי שעשה חוק השווקים הדיגיטליים, מציין הטיימס. החוק אושר ב-2022 כדי למנוע מהחברות הגדולות להשתמש בשירותיהן הנרחבים וכיסיהם העמוקים כדי "לשבות" לקוחות ולמחוץ מתחרים. החוק חל על כל דבר החל מהפרסום המקוון ועד ליישומוני מסרונים ושיטות תשלום. מפריו מסתכנים בקנס של עד 20% מהכנסותיהם העולמיות. החברות ניהלו במשך שנה מו"מ עם האיחוד האירופי על השינויים שיבצעו כדי לציית לחוק.
בחודש ינואר הודיעה גוגל שהיא תפחית את הנראוּת של שירותיה-שלה בתוצאות חיפוש ותקשר יותר מתחרים לחיפושים של מסעדות, טיסות וכדומה. החברה גם התחייבה לאפשר למשתמשים האירופים להגביל את הפצת המידע האישי שלהם עם שירותי החיפוש, יוטיוב וכרום. אפל הודיעה החודש, כי משתמשים אירופיים בעלי אייפון חדש, יראו מסך שיאפשר להם לבחור בין דפדפנים במקום ברירת המחדל של Safari, הדפדפן של החברה.
במקביל מורגשות כבר השפעותיו של חוק השירותים הדיגיטליים, שמטרתו להיאבק בתכנים פסולים. המשתמשים באירופה קיבלו כלים חדשים לדווח על תכנים רעילים. גוגל ומטא שוב אינן יכולות לכוון פרסומות בהתבסס על מוצא אתני, עמדות פוליטיות ונטייה מינית. משתמשי טיק-טוק ואינסטגרם יכולים לבחור לראות פוסטים בלא תוכן מומלץ שנבחר על בסיס המידע האישי עליהם.
גישתה התוקפנית של אירופה משוכפלת יותר ויותר מחוצה לה. חוק אוסטרלי משנת 2021 מחייב חברות כמו אלפאבית ומטא לשלם לאמצעי תקשורת מקומיים תמורת תכנים, ולפי ההערכות מאז הן שילמו 100 מיליון דולר. מטא הודיעה בשבוע שעבר שלא תאריך הסכמים אלו, מה שעשוי להוביל להתערבות ממשלתית נוספת. טיק-טוק סגרה את שירות המכירות שלה באינדונזיה לאחר שהממשלה אסרה לבצע עסקות ברשתות החברתיות. הודו ונפאל אסרו לחלוטין את פעילותו של היישומון הסיני.
גם בארה"ב הולכת ומצטברת תנופה. ועדת הסחר הפדרלית הגישה ב-2020 תביעה נגד מטא בטענה שהיא פוגעת במתחרים צעירים, ובשנה שעברה – נגד אמזון בטענה שהיא דורסת מוכרים קטנים. משרד המשפטים הגיש תביעת הגבלים נגד גוגל ועשוי להגיש השנה נגד אפל, תביעות העשויות להסתיים בפסקי דין שיחייבו את החברות לשנות את התנהלותן או אפילו יורו על פיצול חלקי שלהן.
חלק מן החברות מבצעות התאמות עוד לפני התערבות הרגולטורים. אמזון מאפשרת כעת לסוחרים להשתמש בשירותי הפריים שלה מבלי להשתמש בשירותים הלוגיסטיים, מחשש שהממשלה תקבע שהיא פוגעת בתחרות. גוגל מתירה יותר תשלומי מובייל למפתחי יישומונים, ולא רק תמורת היישומונים שלה. גם בית המשפט מרחף מעל: בית המשפט העליון אמור לפסוק בשאלה האם פלורידה וטקסס יכולות לאסור על פייסבוק וטיק-טוק להסיר תכנים פוליטיים מסוימים, או שהסמכות מצויה רק בידי הממשל הפדרלי.
|
|
| תאריך:
|
06/03/24
|
|
|
עודכן:
|
06/03/24
|
|
איתמר לוין
|
|
חוקים, פסיקה ורגולציה מטלטלים את ענקי ההיי-טק
|
|
שיעור ההצבעה בבחירות באירן לפרלמנט ולמועצת המומחים (הבוחרת את המנהיג העליון) היה ככל הנראה הנמוך ביותר בהיסטוריה – 40% לפי הערכות לא רשמיות ו-11% בלבד בטהרן. חרם של האופוזיציה ומורת רוח נרחבת קבעו את מצב הרוח, למרות מאמציו של השלטון התיאוקרטי לעודד את האזרחים להגיע לקלפיות (1.3.24). האירנים אותתו על יאושם מהמצב הכלכלי הקשה, כעסם על דיכוי ההפגנות ב-2022 וחוסר אמונם במשטר שפסל את כל המועמדים למעט הקיצוניים ממחנהו של עלי חמנאי – מסביר וושינגטון פוסט.
|
|
|
|
|
בית המשפט העליון של ארה"ב בלם סופית (4.3.24) את האפשרות שמדינות שונות יפסלו את דונלד טראמפ מהתמודדות לנשיאות, בהתבסס על תיקון 14 לחוקה המונע משרה ציבורית ממי שהיה מעורב בהתקוממות נגד ארה"ב ובכך הפר את שבועת האמונים שלו כלפיה. וושינגטון פוסט מצביע על ארבע נקודות מרכזיות בפסק הדין.
|
|
|
|
|
יועציו של ג'ו ביידן להוטים לקראת הבחירות וסומכים על כך שהמצביעים יתחילו לשים לב לדונלד טראמפ. ואילו טראמפ רוצה להנגיד את עצמו לביידן ובטוח שהמשימה של האחרון קשה יותר: לשכנע את הבוחרים שהם שוגים בדעותיהם על מצבה של המדינה. טראמפ צפוי לרשום ניצחון גדול ב"סופר טיוזדיי" (5.3.24), ביידן ישא את נאום מצב האומה (8.3.24) ושניהם רואים את התקופה הקרובה כקריטית בעיצוב השלבים הראשונים של המרוץ – כותב ניו-יורק טיימס.
|
|
|
|
|
כיצד מאתחלים את השיח העולמי על מדינה הנמצאת בצרות? זוהי המשימה הניצבת בפני הנהגתה של זין, המתכנסת השבוע לאירוע הפוליטי החשוב ביותר של השנה – הקונגרס העממי. זהו אירוע של חותמת גומי, אך הוא מספק מבט נדיר להלך הרוח של ההנהגה. אקונומיסט מציע לשים לב לשלושה נושאים: המאמצים לעצור את הבהלה הכלכלית, האג'נדה הכלכלית ארוכת הטווח של שי ג'ינפינג ומאבקי הכוח בצמרת.
|
|
|
|
|
בשנתיים האחרונות איים ולדימיר פוטין שלוש פעמים להשתמש בנשק גרעיני: בתחילת הפלישה לאוקראינה, כאשר צבאו ספג תבוסות ובשבוע שעבר (29.2.24) כאשר חש שההגנה האוקראינית והנחישות האמריקנית מעורערות. בכל המקרים המטרה הייתה זהה: פוטין יודע שיריביו, בראשותו של ג'ו ביידן, חוששים יותר מכל מפני הסלמה, ודי באזכור היכולת הגרעינית הרוסית כדי למנוע מהם ללחוץ אותו יותר מדי – מנתח ניו-יורק טיימס.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דרור אידר
האנטישמיות הגואה באוניברסיטאות בארה"ב ביחד עם המלחמה המתמשכת, גורמים לפקפוקים בצדקת הדרך  מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
|
|
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
הרב הכריז למעשה, שכל עולם הערכים של האזרחים הלא חרדים הוא חסר משמעות מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
|
|
|
|
|
צבי גיל
במערכה ההיברידית בין ישראל לבין אירן זאת כבר הצליחה בהיבט הפסיכולוגי והכניסה את הציבור הישראלי, שנמצא חצי שנה במתחים, ללחץ נפשי ללא תקדים הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
