הנה עסקה מהסוג המבעית ביותר: תמורת פחות מ-100,000 דולר אפשר להשתמש בבינה מלאכותית כדי ליצור נגיף שיהרוג מיליוני בני אדם. זוהי מסקנתו של ג'ייסון מאתני, נשיא מכון המחקר היוקרתי ראנד. "לא יעלה יותר ליצור נגיף שיחסל מאות מיליונים מאשר נגיף שיחסל מאות אלפים", הוא אומר. לעומת זאת, יעלה מיליארדים לפתח חיסון נגד אותו נגיף.
ניקולס כריסטוף, בעל טור בניו-יורק טיימס, היה הכתב הראשי של העיתון בטוקיו כאשר כת דתית השתמשה בנשק כימי במתקפות טרור והרגה 13 איש ברכבת התחתית בעיר. היום היא הייתה יכולה לפעול בקנה מידה גדול פי כמה, אמר לו מאתני. יחדיו הם השתתפו במפגש השנתי של Aspen Strategy Group שעסק בבינה מלאכותית – וכריסטוף יצא מבוהל. נשק ביולוגי אינו בשימוש נפוץ משום שהוא עלול לפגוע במי שישתמש בו, אך כעת יש סכנה של פיתוח נשק שיוכל לפגוע בצורה ממוקדת (גם אם לא לגמרי מדויקת) בגזעים ובקבוצות אתניות. לחלופין, אם משיגים דוגמת דנ"א אפשר יהיה לכוון נגיף נגד אדם מסוים.
מובן שלבינה המלאכותית יש גם צד מעודד יותר: שיפור בחינוך, הפחתת תאונות הדרכים, מרפא לסרטן ופיתוח תרופות פלא. אחד היתרונות הידועים הוא "קיפול חלבונים" (protein folding) העשוי להוביל להתקדמות מהפכנית בריפוי. עד כה נדרשו למדענים שנים ועשורים כדי לפענח את צורתו של חלבון מסוים, ואז הציגה גוגל את AlphaFold המסוגל לעשות זאת בתוך דקות. "זהו Google Maps לביולוגיה", אומר קנט ווקר, מבכירי החברה. מדענים כבר משתמשים בפיתוח זה כדי לפתח חיסון נגד קדחת, אחת המחלות הקטלניות בתולדות האנושות. לפיכך, לא ברור האם הבינה המלאכותית תחסל אותנו או תחסן אותנו – מציין כריסטוף, העומד על עוד כמה היבטים של המהפכה המתחוללת לנגד עינינו.
מדענים בודקים מזה שנים כיצד הבינה המלאכותית עשויה לשלוט בניהול מלחמות, עד כדי קרבות של רובוטים נגד רובוטים. הללו יהיו חסרי לב, פשוטו כמשמעו, אך לא בהכרח אכזריים: הם לא יאנסו ולא יהיו נתונים להתקפי זעם המשפיעים על חיילים.
אחד מסימני השאלה הגדולים סביב הבינה המלאכותית הוא האם תגרום לאובדן משרות – של נהגי משאיות, עורכי דין ואולי אפילו מפתחי קודים – מה שעלול לגרום לתסיסה חברתית. לפני עשור חששו בוושינגטון שמלחמת הסחר עם סין תעלה במשרות ואולי תוביל להתפרצויות אלימות ולעלייה של פופוליזם ימני; הלוואי שההשלכות הכלכליות של הבינה המלאכותית יטופלו בצורה טובה יותר.
|
ארה"ב חייבת לשמור על ההובלה
|
|
|
|
|
 הטכנולוגיה המהפכנית ביותר מאז הביא פרומתאוס את האש [ציור: היינריך ווגר]
|
|
כריסטוף מודאג משום שב-20 השנים האחרונות ניתן היה לראות כיצד הטכנולוגיה מסוגלת לדכא. הסמארטפונים פוגעים בבריאות הנפשית של צעירים. רודנים מנצלים לטובתם טכנולוגיות חדשות. סין משתמשת בבינה מלאכותית כדי להדק את אחיזתה בתושביה. ה-AI גם יקל על מניפולציות המזכירות את ג'ורג' אורוול. מחקר שפורסם השנה מצא, כי כאשר יש ל-Chat GPT-4 מידע בסיסי על המשתמש, סיכוייו לשכנע אותו גבוהים ב-80% משל בשר ודם.
כל אלו מסבירים מדוע חשוב שארה"ב תשמור על ההובלה בבינה המלאכותית, טוען כריסטוף; היא לא יכולה להסתפק בשוויון מול סין. הנשיא ג'ו ביידן מודע לכך, והמגבלות שהטילה על גישתה של סין לשבבים האמריקנים המתקדמים ביותר יכולות לסייע בשמירת היתרון. הממשל גייס את מיטב הכשרונות מהמגזר הפרטי לבחון את הסוגיה וכדי להכין את הצו הנשיאותי על בטיחות בינה מלאכותית שיפורסם בחודשים הקרובים. בשנים הקרובות יהיה צורך לפתח מערכות שישפרו את הפיקוח.
כריסטוף כבר כתב על צילומי וסרטוני עירום מזויפים תוצרת AI ועל חוסר האחריות של חברות העוסקות ב-deep fake ושל מנועי חיפוש המכוונים תנועה לאתרים כאלה. חברות הטכנולוגיה בורחות מאחריות על חשיפתם של ילדים לתכנים מיניים. כל אלו אינם מעודדים את האמון ביכולתן של החברות לפקח על עצמן.
"מעולם לא היה מצב בו הטכנולוגיה המסוכנת ביותר והמשפיעה ביותר מצויה לחלוטין בידי המגזר הפרטי", אומרת סוזן רייס, שהייתה היועצת לביטחון לאומי בממשל אובמה. "לא ייתכן שחברות הטכנולוגיה בעמק הסיליקון יקבעו ללא הגבלה את גורל בטחוננו הלאומי ואולי את גורל העולם". היא צודקת, מגיב כריסטוף. ניהול ה-AI הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר בעת שהאנושות מסתגלת לטכנולוגיה המהפכנית ביותר מאשר שהביא פרומתאוס את האש.
|
|
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי באתר ביזפורטל. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה.
| תאריך: |
30/07/24
|
|
|
עודכן: |
30/07/24
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
מאיר הר-ציון, ישי צימרמן, חנן סמסון, גיא כוכבא, יצחק בן-עקיבא, יאיר תל צור 
