הנטר ביידן, בנו של הנשיא ג'ו ביידן, הודה (6.9.24) בתשעה סעיפי אישום פדרליים בתחום המס. ההודאה בבית המשפט בלוס אנג'לס באה בלא הסדר טיעון והעונש המירבי על העבירות הוא 17 שנות מאסר וקנס של 1.3 מיליון דולר, אם כי ההגנה תבקש להסתפק בקנס, בעיקר בשל ההודאה ומשום שביידן פרע את חוב המיסים.
השופט מארק סקארסי יגזור את עונשו של ביידן בתיק המס באמצע חודש דצמבר. בכך יסתיימו למעלה מחמש שנות חקירה, אשר נבעו מהשימוש שעשה ביידן בשם משפחתו (כאשר אביו היה סגן הנשיא) כדי להשיג הסכמי ייעוץ בחו"ל בלא לשלם מס. ההודאה באה שלושה חודשים לאחר שביידן הודה בבית המשפט בעיר ולמינסטון שבדלאוור בכך שקיבל רשיון בלא לחשוף שבאותה עת היה מכור לסמים ואלכוהול. העונש המירבי שם הוא 25 שנות מאסר, אם כי ההנחה היא שבית המשפט יסתפק במאסר על תנאי.
הרפובליקנים בקונגרס ניסו לאורך התקופה לקשור את ג'ו ביידן לעבירות של בנו, אך לא העלו שמץ של ראיה לכך. הנשיא הביע תמיכה מלאה בבנו ברמה האנושית, אך הבהיר שלא יחון אותו. דובר הבית הלבן נשאל, בעת הדיון הלילה, לגבי האפשרות של חנינה והשיב: "זה עדיין לא בא' רבתי". תיאורטית, יכול ביידן לחון את הנטר משום שמדובר כאמור בעבירות פדרליות; החוקה והפסיקה אינן מונעות מתן חנינות גם במצב של ניגוד אינטרסים ברור (דונלד טראמפ חנן רבים ממקורביו ודיבר על האפשרות שיחון את עצמו).
"נכנסתי למשפט בדלאוור מבלי להבין את הסבל שהוא יגרום למשפחתי, ולא אעשה זאת שוב", אמר הנטר ביידן בהצהרה שפרסם. הוא האשים את התביעה ב"דה-הומניזציה" שלו והוסיף: "נותרה לי רק דרך אחת. אני לא אגרום למשפחתי כאב נוסף, עוד חדירות לפרטיות ומבוכה מיותרת. אחרי כל מה שעוללתי להם לאורך השנים, אני יכול לחסוך מהם את זה ולכן החלטתי להודות".
בתחילת הדיון ניסה ביידן במפתיע להודות בצורה חד-צדדית במעשים ולא בעבירות, להימנע משלב ההוכחות ולהותיר את העונש בידי סקארסי. זהו הליך המכונה "הודאת אלפורד" (על שם פסיקת בית המשפט העליון שאפשרה אותו) וככלל - התביעה הפדרלית מתנגדת לו. כך היה גם הפעם, וסקארסי קיבל את ההתנגדות - מה שהוביל להודאתו המלאה של ביידן.
לא הוכח כל קשר לנשיא ביידן
סניגוריו של ביידן טוענים, כי התובע המיוחד דייוויד וייס - אשר מונה בזמן ממשל טראמפ וסמכויותיו הורחבו בידי שר המשפטים הנוכחי, מריק גרלנד - סירב לנהל מו"מ ממשי על הסדר טיעון. זאת, לאחר שאשתקד הגיע להסדר מקל שכלל הסכמה על הימנעות ממאסר, אך בית המשפט סירב לאשרו והוא ספג ביקורת קשה; ההגנה טוענת, כי וייס הקשיח את עמדתו כדי להימנע מביקורת דומה.
סגנו של וייס והממונה על תיק המיסים, ליאו וייז, אמר שנדהם מהצעתו המקורית של ביידן לסיים את המשפט על-פי תנאיו, בדיון בו אמור היה סקארסי להתחיל את בחירת המושבעים. הוא דחה בתוקף את טענות ההגנה ליחס בלתי הוגן כלפי ביידן: "הרעיון שהוא הקורבן בהליך הזה הוא פוגעני. לא ביקשנו ליטרת בשר או טיפת דם. הוא קיבל את היחס שמקבל כל אמריקני".
התיקים נגד הנטר ביידן איבדו את משמעותם הלאומית והפוליטית ברגע בו אביו פרש מן המרוץ לנשיאות. כאמור, הרפובליקנים ניסו להשתמש בהם כנשק פוליטי, ובין היתר דיברו על "משפחת הפשע ביידן". הם טענו שהנשיא ידע על מעשיו של בנו ואפילו יצא נשכר מהכנסותיו בחו"ל שלא דווחו לרשויות המיסים, אך כאמור מעולם לא הציגו ראשית הוכחה לכך, וגם החוקרים והתובעים מעולם לא קשרו את הנשיא בצורה כלשהי לתיקים נגד בנו.
התביעה ובתי המשפט בארה"ב מתייחסים בחומרה רבה לעבירות מס, וכמו הפסיקה המנחה בישראל - גם שם מדובר לרוב בעונשי מאסר. ההגנה תבקש להסתפק במאסר על תנאי ובקנס, בטענה שהנטר ביידן שילם את הסכומים עליהם לא דיווח, זוהי הרשעתו הראשונה בעבירות כאלה, הוא נקי מסמים ואלכוהול מזה חמש שנים והודה מיד עם תחילת משפטו.
מקורביו של הנטר אמרו, כי הוא חיפש במשך שבועות רבים דרך להימנע משחזור המבוכה הרבה שנגרמה לו ולמשפחתו במשפט בדלאוור. התביעה זימנה שם לעדות בין היתר את מי שהיו בנות-זוגו - כולל גיסתו, אלמנתו של אחיו המנוח בו ביידן - והבהירה שבדעתה לזמן רבים מאותם עדים גם בלוס אנג'לס. הנטר היה מודאג במיוחד מן האפשרות שבנותיו, נעמי ביידן ומייסי ביידן, יוזמנו גם הן להעיד.
