תעשיית הבינה המלאכותית מפספסת את משמעות התבונה

הפובליציסט גאוטם מוקונדה (Gautam Mukunda) מבלומברג (Bloomberg) קובע כי מובילי פיתוח הבינה המלאכותית לוקים בהבנה בסיסית של מהות האינטליגנציה האנושית. לדבריו, תעשיית הטכנולוגיה מבלבלת בין היכולת לעבד כמויות עצומות של נתונים במהירות, לבין הבנה סיבתית ותבונה של ממש. מוקונדה מזהיר כי פער זה מוביל להבטחות שווא מסוכנות בנוגע לעתיד הפיתוח הטכנולוגי.

המחבר סבור כי מודלי השפה הגדולים הקיימים כיום בשוק הם למעשה מנועי חיזוי סטטיסטיים מתוחכמים, המזהים תבניות טקסטואליות מבלי להבין את משמעותן. "המערכות הללו מייצרות אשליה של חשיבה, אך בפועל אין להן כל תפיסת מציאות או יכולת הסקה לוגית עצמאית", מבהיר מוקונדה. לטענתו, ההנחה שדי בהגדלת כוח החישוב כדי להשיג בינה מלאכותית כללית היא שגויה מיסודה.

מוקונדה מדגיש כי ההתעלמות המוחלטת של מפתחי הטכנולוגיה ממדעי הקוגניציה והמוח מהווה מכשול מרכזי. הוא מציין כי המוח האנושי אינו פועל רק כמערכת לעיבוד נתונים ולשליפת תבניות, אלא נשען על אינטראקציה פיזית, רגשית וסיבתית עם העולם. על-פי הניתוח, הניסיון לשכפל תכונות אלו באמצעות קוד תוכנה אלגוריתמי בלבד מעיד על יהירות טכנולוגית.

המסקנה המרכזית העולה מן המאמר היא כי האיום האמיתי אינו טמון בהשתלטות של מכונות תבוניות על האנושות, אלא בבני אדם המעניקים סמכות מופרזת למערכות שאינן מבינות את פעולותיהן. "אנו מפקידים החלטות הרות גורל בידי תוכנות שאין להן שמץ של מושג מה הן עושות", קובע מוקונדה. לכן, הוא קורא לתעשיה להנמיך ציפיות ולשנות את השיח סביב היכולות האמיתיות.

גאוטם מוקונדה (Gautam Mukunda) פובליציסט, מרצה למנהיגות ומומחה להשפעות טכנולוגיה על החברה והכלכלה.

תמצית מתוך מאמר שפורסם באתר בלומברג.