|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ד"נ 75 / 45 -
אדמונד ו- סעדי ביטון נ' מאיר ו- חנה פרץ
|
פרטי האירוע
הדיון הנוסף נסב על הפירוש שנתן בית המשפט העליון ב- ע"א 75 / 91, 75 / 135 למונח "הפרה יסודית" שברישא של סעיף 6 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה).
טענות העותרים
- לפי סע' 6 - כל מה שקרה למעשה, וככל שהיו תוצאות הפרה בלתי צפויות מראש, רואים את הנפגע כאילו ראה אותן מראש, ולא נותר לנו אלא לשאול, אם הנפגע, כאדם סביר, היה מתקשר באותו חוזה אילו באמת ראה את ההפרה ואת תוצאותיה מראש.
- רק בשלב האחרון, ולא בשלב הראשון, מוחזק הנפגע כאדם סביר.
החלטת בית משפט
השופט ויתקין - המונח "הפרה יסודית" שברישא של סעיף 6 לחוק: "לעניין סימן זה, 'הפרה יסודית' - הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתחשב ליסודית; תניה גורפת בחוזה, העושה הפרות יסודיות ללא הבחנה ביניהן, אין לה תוקף אלא אם הייתה סבירה בעת כריתת החוזה". לפי סעיף 7 שלאותו חוק, אם הייתה הפרה יסודית, זכאי הנפגע לבטל את החוזה; לא הייתה יסודית, זכאי הוא לבטלו רק לאחר שנתן למפר ארכה לקיים את החוזה וזה לא קיימו תוך זמן סביר.
גם כשמעמידים את האדם הסביר בנעלי הנפגע, יש לבחון את ההפרה לגביו ואת תוצאותיה על-פי מעשיו האפשריים של המפר ולא על-פי מעשיו ומחדליו של הנפגע עצמו לאחר ההתקשרות. סעיף 6 מדבר על חזות מראש של ההפרה ותוצאותיה, היינו על ההפרה ותוצאותיה כפי שהן יכולות להראות לאדם הסביר בעת כריתת החוזה, ללמדך, כי מדובר בתוצאות שאותן ניתן לשער באופן סביר על-פי הנתונים הקיימים והידועים בעת כריתת החוזה, ולא יתכן להביא בחשבון את התוצאות שהנן פרי מעשה או מחדל של הנפגע עצמו שלאחר כריתת החוזה.
הדברים המובאים בחשבון בבחינת התוצאה של הפרה אפשרית, כדי שזאת תחשב להפרה יסודית של החוזה, קיומם צריך להיות ידוע או מודע לצד השני. את חובת הנפגע להודיע למפר דברים שבידיעתו הבלעדית אפשר להשתית גם על סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), הדורש מכל צד שינהג בתום לב.
מטרתו של סעיף 6 הוא להבטיח שלא יחמירו נפגעים על קוצו של יוד ושלא יעשו מכל הפרה קלה או בלתי משמעותית אמתלה לביטול חוזה, שחדל להיות לרוחם. על כן דורש סעיף 7 מהנפגע ליתן למפר מקום לתשובה אלא אם כן ניתן לומר על ההפרה שהיא יסודית מעיקרה. היא עשויה להיות כך במפורש או מכללה. במפורש - אם כך קבעו הצדדים בחוזה שביניהם. מכללה - אם כך משתמע מנסיבות העניין. המבחן הוא, אם אדם סביר היה מתקשר בחוזה אילו ראה מראש את ההפרה ואת תוצאותיה.
הקושי מתעורר לגבי תוצאות שהן פועל יוצא מנתונים, שאין המפר יודע אותן ואף אינו מסוגל לדעתן. אלה נתונים בידיעתו הבלעדית של הנפגע, למשל, מכיוון שהן, כמו כאן, פרי מעשיו או מחדליו, ואולי גם מפני שטרם גמלו והתבשלו בעודם בחיק העתיד.
המבחן שבחר בו המחוקק הוא מבחן אובייקטיבי. בדברו בסע' 6 על אדם סביר, ברור שכוונתו הייתה לא רק שזה צריך להיות אדם סביר אשר לא היה מתקשר באותו חוזה, אלא גם שזה צריך להיות אדם סביר שכאילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה. גם הראיה מראש צריכה להיות ראייתו של האדם הסביר. סבורני שבכוונה דיבר המחוקק בסע' 6 על אדם סביר ולא על הנפגע.
כשנפגע והמפר זהים בידיעתם ובצפייתם את כל הנתונים העלולים להשפיע על תוצאות ההפרה, אין נפקא מינה, אם נזהה את הנפגע עם האדם הסביר. אך כשאין הדבר כך, יש צורך להבחין ביניהם ולהתעלם מנתונים שרק הנפגע רק מסוגל לדעתם.
האדם הסביר הוא גם האדם המצוי. יתכן שהוא חכם מהנפגע, אך אין הוא מגיד עתידות או יודע מחשבות, וככל שעינו פקוחה הן כלפי ההווה והן כלפי העתיד, אין הוא איש סודו של הנפגע. תוצאות הנובעות מנתונים מיוחדים, שרק הנפגע יכול לדעתם או לשערם, אינן בגדר ראייתו. הלא הקונספציה של "אדם סביר, טומנת בחובה את הרעיון, שרק התוצאות שהוא יכול היה לראותן מראש, רואים אותן כאילו הוא ראה אותן. בכך שוב הגענו למסקנה שהפרת המשיבים לא הייתה הפרה יסודית ושהעותרים לא היו זכאים לבטל את החוזה בלי לתת להם ארכה נאותה.
השופט ח' כהן - הקושי העיקרי בפירוש ההגדרה של "הפרה יסודית" שבסע' 6 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), אינו זהותו של "האדם הסביר", כי אם משמעות המילה "ותוצאותיה": האם המדובר הוא בתוצאות אשר למעשה נבעו מן ההפרה, או שמא מדובר בתוצאות העשויות לבוא, דרך טבע או באורח סביר, עקב ההפרה?
אין להניח שהתכוון המחוקק לתוצאותיה של הפרה שאדם מן הישוב לא היה יכול או צריך לחזותן מראש. אין כלל לחזות מראש שאיחור של יום יומיים בעשיית התשלום יביא את מוכר הדירה החדשה לידי ביטול המכירה. ביטול שכזה הוא "תוצאה" אשר אינה נובעת, לא בדרך טבע ולא באורח סביר, מן ההפרה שבאיחור בתשלום, ועל כן אינה נכנסת בגדר "תוצאותיה" של ההפרה כמשמעותן בסע' 6 הנ"ל. שונה המצב כשהנפגע בכוח מזהיר את בעל חוזהו בשעת עשיית החוזה מראש כי הפרה פלונית תביא לידי תוצאה פלמונית.
השופט שמגר - לעניין הגדרתה של הפרת חוזה כהפרה יסודית מאבחן המחוקק בסע' 6 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), בין שתיים: הפרה מסתברת והפרה מוסכמת.
ההפרה המסתברת - משמעה הערכה הנעשית על-ידי הערכאה השיפוטית, לאחר מעשה, במגמה לקבוע מה עשויה הייתה להיות עמדתו של אדם סביר, לו ראה את ההפרה ואת תוצאותיה מראש. נערך כאן אפוא מבחן אובייקטיבי בדבר התגובה המשוערת על ההפרה ותוצאותיה, לו היה מדובר על ציפייה מראש ולא על מסקנה לאחר מעשה.
המבחן הוא מבחנו של "אדם סביר", היינו לא של הצדדים אשר למעשה התקשרו בחוזה. סעיף 6 איננו מפנה לתוצאה המוחשית שאירעה במקרה הקונקרטי על כל השתלשלויותיה והסתעפויותיה הסבירות והבלתי סבירות, אלא לתוצאה שהיא תולדה סבירה של ההפרה. בית המשפט איננו בוחן את מידת חומרתן של התוצאות המוחשיות לאחר מעשה, אלא מניח הנחות על יסוד הסתברות סבירה.
הערעור נדחה ולמסקנה זו הגיעו גם הנשיא אגרנט והשופט ברנזון.
נכתב על ידי שגיא בנתאי
|
| תאריך:
|
25/01/2001
|
|
|
עודכן:
|
25/01/2001
|
|
|
|
|
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
