פרטי האירוע
בחוזה שעשה המערער, כקבלן משנה, עם המשיבים הקבלנים הראשיים, נאמר כי "המחיר הינו סופי". המערער הפר את החוזה והוא טען טענת סיכול, שנסיבותיה - עליית המחירים שלאחר מלחמת יום הכיפורים.
טענת המערער
הפרת החוזה מצידו הייתה תוצאה מעליית המחירים שלאחר מלחמת יום הכיפורים, ועלייה זו הייתה תלולה עד כדי נסיבה שהמערער בעת כריתת החוזה לא ידע ולא היה עליו לדעתה.
החלטת בית משפט
השופט כהן - את פרוץ המלחמה איש לא צפה, אך לא כן לגבי עליית המחירים, שבין אם חלה עלייה זו בעקבות המלחמה ובין אם באה עקב גורמים אינפלציוניים אחרים, ניתן היה ועל כן חייבים היו לראותה מראש. הראייה היא כי בעלי החוזה אכן צפו עלייה זו, והם התנו במפורש כי המחיר הוא סופי ואין מוסיפים עליו.
טענת המערער שההפרה לא הייתה יסודית אינה נכונה ואינה מועילה. היא אינה נכונה, שאין לך הפרה יסודית מזו שיש בה התנערות שלמה מקיום החוזה כולו. היא אינה מועילה, שאפילו תמצי לומר שההפרה לא הייתה יסודית, הרי נתנו המשיבים למערער ארכה לקיום החוזה והוא לא קיימו תוך זמן סביר לאחר תום הארכה.
סעיף 11 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א 1970, בא להעניק פיצוי בין אם נגרם נזק ובין אם לא.
הערעור נדחה ולמסקנה זו הגיעו גם השופטים לנדוי ובן-פורת.
[ערך: שגיא בנתאי]
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
