בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ביה"ד הארצי לעבודה קבע מספר כללים הנוגעים להעסקת עובדים באמצעות חברת כוח אדם אשר על פיהם תיבחן השאלה מיהו מעסיקו של העובד - האם הוא קבלן כח האדם או המשתמש בשירותיו
המוסד לביטוח לאומי העסיק עובד במשך שנים רבות באמצעות חברות כוח אדם. בבית הדין האזורי, כמו גם בערעור, השאלה המרכזית שעמדה לדיון היא מיהו הגורם שהיה מעסיקו של העובד: האם היה זה המוסד אשר היה במעמד של משתמש בשרותי כוח אדם, האם הייתה זו המשיבה, חברת כוח האדם, או שמדובר במעסיקים במשותף. ביה"ד הארצי לעבודה קבע כי המוסד לביטוח לאומי הוא המעסיק
|
במשך שנים ארוכות הועסק המשיב כפקיד בסניף המוסד לביטוח לאומי בנצרת, באמצעות מספר חברות כוח אדם, אשר התחלפו מידי פעם, בעקבות זכייתן במכרזים למתן שירותי כוח אדם. לימים, הוציאה נציבות שירות המדינה הודעה בעניין מדיניות העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם בשירות המדינה, לפיה משך זמן העסקת עובדים אלה מוגבל לששה חודשים, עם אפשרות הארכת ההעסקה עד שמונה חודשים בלבד. בעקבות הודעה זו הודיע המוסד לחברת כוח האדם, באמצעותה הועסק המשיב בשנים האחרונות על רצונו להפסיק את קבלת שירותיו של המשיב. על-רקע זה הודיעה המשיבה למשיב על הפסקת עבודתו. המשיב עתר לבית הדין האזורי למתן סעד הצהרתי הקובע כי הוא עובד קבוע של המוסד ואין לפטרו אלא בדרך הקבועה בחוק. המשיב טען כי משך כל תקופת העסקתו במוסד שררו בינו לבין המוסד יחסי עובד-מעביד. כן טען המשיב כי פיטוריו על-ידי המשיבה אינם תקפים שכן אין הוא עובד שלה. בית הדין האזורי בחן את מערכת היחסים שנוצרה בין הצדדים וקבע, על יסוד המבחנים המקובלים בסוגיית זיהוי המעסיק, כי בין המשיב לבין המוסד שררו יחסי עובד - מעביד. עוד קבע בית הדין האזורי כי ראוי שהמשיב יזכה במעמד של קביעות על-פי הקריטריונים שנהגו במהלך תקופת עבודתו במוסד. על פסיקה זו מערער המוסד.
|
ערעור המוסד סב, בעיקרו, על פסיקת בית הדין האזורי המכירה במשיב כעובד המוסד ועל ההכרה בו כעובד קבוע למפרע. בקשר לכך טוען המוסד כי היה מקום לקבוע את המועד שממנו יש לראות את המוסד כמעסיקו של העובד מיום הגשת התביעה. המוסד טוען כי בית הדין האזורי התעלם מההלכה הפסוקה בעניין הקניית מעמד של "עובד קבוע" בשירות המדינה. בעקבות פסק הדין בעניין שוואב, טוען המוסד כי אם ייקבע כי יש להכיר במשיב כעובד המוסד, הרי שלאור ההלכה בעניין שוואב, יש לראות את המוסד כמעסיק במשותף של המשיב עם המשיבה ולחייבו אך ורק בחובות הנובעות מחוזה ההעסקה האישי שבין המשיב למשיבה. המשיב תומך בפסיקת בית הדין האזורי.
|
נקבע - עולם יחסי העבודה מגוון ורב פנים והוא מזמן צורות העסקה מורכבות החורגות מן היחסים הדו צדדיים הקלאסיים של מעסיק ועובד. נקבע - תנאי מוקדם לבחינת השאלה האם נרקמו יחסי עובד-מעביד בין העובד למשתמש בניגוד להסכם המשולש הוא האם, במקרה הנתון, מתקיימים המאפיינים המקובלים לזיהוי המעסיק כפי שנקבעו בפסיקה, כגון כיצד ראו הצדדים את ההסדר, בידי מי הכוח לפטר, מי קיבל את העובד לעבודה ומי קובע את תנאי שכרו. נקבע - כלל הוא שהסדר העסקה של עובד באמצעות חברת כוח אדם חייב לשמור לא רק על שכרו ותנאי עבודתו של העובד אלא גם, ולא פחות חשוב, על מעמדם של הסכמים קיבוציים הנוגעים לדבר ועל מעמדם של ארגוני עובדים.
|
הערעור התקבל חלקית ונקבע כי המשיב הועסק במוסד באמצעות מספר חברות כוח אדם משך למעלה מ-13 שנים. בנסיבות העניין במהלך תקופת העסקתו של המשיב נוצרו יחסי עובד-מעביד בינו לבין המוסד שראשיתם מחודש אפריל 1996 ואילך. מן המועד האמור היה המשיב עובד המוסד אך הוא לא קנה לעצמו מעמד של עובד קבוע. המוסד פיטר את המשיב באמצעות חברת "תגבור" שפעלה לעניין זה, כשליחת המוסד וכידו הארוכה.
|
- בבית הדין הארצי לעבודה - בפני הנשיא סטיב אדלר, השופט עמירם רבינוביץ והשופט שמואל צור - בשם המערער - עו"ד דפנה שמואלביץ ועו"ד מורן זיידי - בשם המשיב 1 - עו"ד יונה סירוטה ועו"ד אורית טורנר - שטרנברג
|
|
|
- עע 410/06 המוסד לביטוח לאומי נ' ראיד פאהום ותגבור- מאגר כוח אדם מקצועי זמני בע"מ (פורסם ב-www.lawdata.co.il )
|
|
תאריך:
|
05/12/2008
|
|
|
עודכן:
|
05/12/2008
|
|
עו"ד נטע רפנר-חי
|
|
לאחר חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, עידכנה הכנסת את כל החוקים הנוגעים למעצרים, חיפושים וכדומה, וזאת כדי להתאימם לרוח חוקי היסוד, ולפיהם, אין שוללים חירותו של אדם אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל ואשר נועד לתכלית ראויה. בעוד שבעבר, בכדי לעצור אדם עד תום ההליכים די היה בכך שמיוחסת לו עבירה חמורה, כיום חומרת העבירה אינה מהווה עילה למעצר עד תום ההליכים, אלא אך ורק מידת מסוכנותו של הנאשם.
|
|
|
בית המשפט העליון דחה את ערעורו של יעקוב חדאד על החלטת לשכת עורכי הדין להשהותו מתפקידו לכשבע שנים מיום גמר ריצוי עונשו.
|
|
|
תקציר העובדות - התובע,יליד 1961, עבד מחודש יוני 2002 כשף-מנהל בחברת פיסת-בר בע"מ; העוסקת בבישול עבור מוסדות דת (קייטרינג). ביום 11.6.02, לאחר שהתובע סיים את עבודת הבישול והמזון הועמס על הרכב שיצא לחלוקתו, התקשר נהג הרכב ואמר כי הרכב נתקע באזור ירוחם. הממונה על התובע ביקש ממנו לנסוע לרכב התקוע ולנסות להתניעו והתובע עשה כדבריו.
|
|
|
ביום האירוע נהג הנתבע, שי בן צבי גלזר, במונית בשדרות שאול המלך בתל - אביב. אותה עת נהג המנוח, אמון מוריס באוטובוס של חברת "דן" אחרי המונית בה נהג הנתבע. מסכת האירועים החלה כשהנתבע עצר את מוניתו בתחנת האוטובוס בשדרות שאול המלך כדי להוריד נוסע ולהסדיר עמו התשלום. אחריו עצרה מונית נוספת. המנוח הגיע לתחנה עם האוטובוס כדי להעלות נוסעים, עמד אחרי שתי המוניות והמתין שתזוזנה כדי להמשיך בנסיעתו. ההמתנה התארכה, המונית שעמדה אחרי הנתבע נסעה אך הנתבע עדיין לא נסע והמנוח צפר לו מספר פעמים שיפנה את מקומו בתחנה. בסופו של דבר עקף המנוח את מונית הנתבע, עקיפה משמאל, אך כפי הנראה תוך סטייה ימינה לכוון המונית. הנתבע נסע בעקבות המנוח והשניים הגיעו לצומת שד' שאול המלך ודרך נמיר. בעת עצירתם ברמזור אדום יצא הנתבע מהמונית, ניגש לחלון הסגור של תא הנהג של האוטובוס וצעק על המנוח בשל כך, שלטענתו, המנוח "חתך אותו" בנסיעתו. המנוח השיב לנתבע בצעקות ולא פתח את החלון.
|
|
|
בעוד שכלל הבסיס בדיני החוזים הוא ש"חוזים יש לקיים" הרי פני הדברים הם שונים כאשר אחד הצדדים לחוזה הוא הרשות השלטונית. הטעם לכך נעוץ בעובדה ש"לרשות השלטונית אין כלום משל עצמה", ואין לה כל אינטרס במובן החוזי של העניין. כשרשות שלטונית מתקשרת בחוזה היא רשאית בנסיבות מסוימות להפר אותו, שכן על הכף לא עומדים רק האינטרסים של הרשות ושל המתקשר, אלא האינטרסים של כלל הציבור, אשר עליהם הרשות השלטונית אמונה. הרשות השלטונית הינה 'נאמנת הציבור' ועל כן על המתקשר בחוזה עם רשות שלטונית להיות מודע לכך שיש צד נוסף לחוזה- הציבור בכללותו. לעיתים האינטרס של אותו ציבור עשוי להפקיע את תוקף החוזה. הכל כפי שהתרחש במקרה שלהלן.
|
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
|
דרור אידר
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|