כביש 531 יוצא לדרך: נשללה אופציית המנהרה

"התנהלות מנהל מקרקעי ישראל, אשר המשיך לקיים משא-ומתן עם המערער אשר פלש שלא כדין למקרקעי המנהל, וזאת לאחר מתן פסק הדין אשר מחייב את הפולש להתפנות, תמוהה". כך קבע (יום ג', 16.6.09) שופט בית המשפט העליון, אליעזר ריבלין, בערעור שהגיש פולש למקרקעין לבית המשפט העליון, ובו הוא מבקש ממנהל מקרקעי ישראל לקיים עימו משא-ומתן על חכירת קרקע, וזאת על אף שניתן נגדו צו פינוי.

הגם שסעיפים 62 - 61 לחוק המעצרים קובעים כי בתום תשעת חודשי מאסר ובלא הכרעה של בית המשפט העליון, ישוחרר עצור ממעצרו, כאשר עסקינן בהסגרה, חל חוק ההסגרה אשר קובע כי ניתן לעצור אדם בלא מגבלת זמן - לצורך הסגרתו למדינה אחרת. התכלית - מניעת משבר ביחסים עם המדינה מבקשת ההסגרה. כך קבע (יום ג', 24.03.09) שופט בית המשפט המחוזי, יורם נועם, בבקשה שהגיש עצור הכלוא בישראל למעלה מתשעה חודשים בלא הכרעה של בית המשפט העליון בעניינו, לשחרורו.

"כפי שכללי הצדק הטבעי מנחים את הרשות לשמוע את עמדתו של הנפגע מהחלטותיה, כך מציאות החיים ומורכבות המוסדות הציבוריים אינם מאפשרים, מבחינה מעשית, מתן זכות שימוע גורפת ומלאה לכל גוף הרואה עצמו ניפגע מהחלטה מינהלית ומבקש להשמיע טענותיו בעניין שכן אין לדבר סוף. מצב משפטי שכזה יצור מערכת חובות בלתי מוגבלת שהרשות עלולה שלא לעמוד בה, והוא עשוי אף לפגוע בגמישות החיונית לרשות בהפעלת סמכויותיה וביכולת תפקודה... ". דברים אלו נאמרו בידי שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל (יום ד', 17.06.09) בעתירה אשר הגישו חברות התקשורת ברק - נטוויז'ן וקווי זהב כנגד משרד התקשורת, לדחייה בכמה שנים טובות, של ההחלטה 'ליטול מהן קידומת אחת'.

תכלית מרשם השיעבודים הינו אפשרות ההסתמכות של צדדים שלישיים אשר נובעת מפומביות המרשם. אי לכך, ההלכה ולפיה, כל עוד לא נרשם השיעבוד הצף לפי סעיף 169(ב) לפקודת החברות, הוא אינו מחייב, סבירה, שכן היא עולה בקנה אחד עם תכליתם של שיעבודים צפים. את הדברים האלו אמרה (יום ב', 15.06.09) נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, בעתירה לדיון נוסף שהגיש כונס הנכסים מטעם בנק הפועלים, אשר הטיל את השיעבוד הצף אשר נסוג מפני שיעבוד קבוע מאוחר יותר, אך ורק משום שלא נרשם.

"יש לקבל את טענת המשטרה שלא ניתן להבהיר במבט צופה פני עתיד כיצד יוגן האסיר עת שחרורו, בעוד ארבע שנים, ושיש להסתפק בהצהרת הכוונות של המשטרה להגן על האסיר בעתיד". דברים אלו נאמרו ע"י השופטת איילה פרוקצ'יה (יום ב', 15.06.09) בעתירה שהגיש אסיר המרצה עונש מאסר, בדרישה שתוצג לו תוכנית מפורטת להגנתו לאחר שחרורו הצפוי מן הכלא, בעוד כשלוש שנים. האסיר, אשר שיתף פעולה עם המשטרה וסייע לה רבות ללכוד פושעים, נרדף בשל כך ע"י אנשי העולם התחתון. בעתירתו הוא מבקש, בנוסף להקדמת שחרורו, גם את הבטחת בטחונו לאחר שחרורו. השופטת פרוקצ'יה, בהצמדה ל'כללי הטקס' של בג"צ קובעת כי: "ככלל, טוענת השופטת, כל עוד האסיר כלוא, אין מקום לדון באבטחתו לאחר שחרורו, שכן זהו דיון מוקדם, שעדיין לא בא עיתו - דיון שעל-פי כללי הבג"צ יש לדחות על הסף", וזאת תוך התעלמות מנסיבותיו המיוחדות של המקרה.