תביעה קורעת לב – הבת המאומצת היא "נזק"!

המבקשת היא אם חד הורית שאימצה ילדה שמקורה באחת ממדינות חבר העמים לשעבר. למרות שהעמותה, שסייעה לה באימוץ הילדה הצהירה כי התינוקת במצב רפואי תקין, ולמרות שהאם המאמצת שכרה את שירותיו של רופא, שאישר את הצהרות העמותה - לאחר האימוץ התברר כי הילדה סובלת מבעיות רפואיות חמורות.

מבדיקה שביצע בתינוקת הפרופסור שאול הראל, מומחה לנוירולוגיה ולהתפתחות הילד, עלו הבעיות הרפואיות הפרעה בשיווי משקל מלווה ברעד וחולשה וקשיים ניכרים במיקוד, קשב וריכוז.

בנוסף הקטינה מטופלת במחלקה האורטופדית בבית החולים "דנה", בחודש מרץ 2008 עברה ניתוח לתיקון הפרעה מבנית באגן, ייתכן שהיא סובלת משיתוק מוחין. היא גם סובלת מקשיים במובנות עקב קשיי הגייה ואיחור שפתי של עד שנה וחצי ואובחנה כסובלת מחירשות עצבית.

אור לבעיותיה הרפואיות, הקטינה מבקרת בגן טיפולי משולב לילדים לקויי שמיעה ומקבלת טיפולים בדיבור, בריפוי ועיסוק ובתנועה.

העותרת תובעת מהמשיבים, שהם העמותה שסייעה לה באימוץ ומשתפי הפעולה עם העמותה - תחת העילה של הצגת מצג שווא - את תשלומי עלויות הטיפול הרפואי של הקטינה בעבר ובעתיד ופיצוי בגין עגמת הנפש שהיא חווה בשל האימוץ שאינו כמשאת ליבה. בנוסף היא תובעת את אותם הסעדים מהרופא שאישר כי התינוקת במצב רפואי תקין.

במסגרת תביעתה הגישה העותרת בקשה כי את שכר טירחת המומחים שהיא תזמן לתת חוות דעת לגבי מצבה הרפואי של הילדה לצורך קביעת הפיצויים יממנו הנתבעים.

לטענת העותרת, אין לה יכולת כלכלית לשלם את שכר טירחת המומחים הרפואיים, ומשכך היא מבקשת כי שכרם יושת על הנתבעים, ש"אשמים", לכאורה, במצב הנתון. את דבריה היא סומכת על האמור בתקנה – 131 א' לתקנות סדר הדין האזרחי, על פיה יכול בית המשפט למנות מומחה רפואי לצורך בירור עניין מסוים ולהשית את שכרו בצורה לא שוויונית על הצדדים.

המשיבים מתנגדים לבקשתה. לדבריהם תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי טענה רפואית יכול בעל דין לטעון רק באם – הוא עצמו – הביא חוות דעת מומחה רפואי, ולא שחוות הדעת תובא ו/או תמומן על-ידי הצד שמנגד.

כמו-כן, טוענים המשיבים שמכיוון שהמבקשת לא ציינה את קשייה הכלכליים בהזדמנות הראשונה בה יכלה טענתה להישמע, שוב אל לה לטעון טענות הקשורות לקשיי כלכלה, אלא תביא או לא חוות דעת רפואית של מומחה, וזאת על חשבונה היא.

לדידם, המשיבים נאותים להביא מומחים מטעמם שיבדקו את הקטינה (ידוע שחוות דעת שמביא בעל דין, נוטה באורח פלא, שמעורר שאלות קשות לגבי אמינות המוסד הרפואי, לטובת הצד המזמין, וכמובן המשלם, את חוות הדעת).

בתגובה לדברי המשיבים, אומרת העותרת, כי היא מוכנה שבית המשפט ימנה מומחים מטעמו, וישית את שכרם על הנתבעים, אך אין היא מוכנה שחוות הדעת הרפואית היחידה שתתקבל בבית המשפט תהיה של המומחים הרפואיים מטעם התביעה. עוד היא אומרת, כי אין לה התנגדות שבנוסף לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט יגישו גם הנתבעים חוות דעת מטעם מומחה שלהם.

בית המשפט הכריע כי יש לפטור את המשיבה מהגשת חוות דעת רפואית, ותחתיה להביא חוות דעת רפואית של מומחה מטעם בית המשפט, ששכרו יושת על המשיבים. בנוסף קובע השופט איתן בורנשטיין, יוכלו הנתבעים להגיש חוות דעת מטעם מומחה שימנו הם.

את החלטתו, שניתן לשמוע את טענות התובעת בענייני רפואה למרות שלא הגישה לבית המשפט חוות דעת רפואית, מנמק השופט בורנשטיין בכך שתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, שקובעת שלא תישמע טענה בעניין רפואי אלא אם כן בעל הטענה סומך את דבריו על מסקנותיו של מומחה רפואי, מאפשרת לבית המשפט לשמוע את טענות בעל הדין, אם מצא בית המשפט לנכון לעשות כן, גם אם הטענה לא נתמכת בחוות דעתו של מומחה רפואי. נמצא שנסתרים דברי הנתבעים שאין כלל לשמוע את טענת התובעת כל עוד לא הביאה חוות דעת מומחה רפואי מטעמה.

בנוסף מביא השופט את לשון תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, המורה, בסעיף א' בו, כי רשאי בית המשפט, אם מינה מומחה רפואי מטעמו לבירור עניין מסוים, להשית את שכרו על אחד הצדדים בלבד. לדבריו, מכיוון שגם מהחומר המצוי כבר בשלב זה מול עיני בית המשפט נראה, לכאורה, כי ישנה אחריות נזיקית של הנתבעים כלפי העותרת, יש מקום להחיל עליהם את הוראות התקנה ולחייבם בכל הוצאות המומחה הרפואי מטעם בית המשפט.

באשר לטענת הנתבעים, שמכיוון שהתובעת לא טענה בדבר קשייה הכלכליים במועד הראשון, בו יכלה לעשות כן, הרי שאין להישמע לדבריה בנושא זה כלל, הכריע השופט כי למרות, שאכן, התרשלה התובעת בעניין זה, עדיין אין הדברים מביאים לידי כך שלא יוכלו להישמע מצד הנתבעת טענות בדבר מצבה הכלכלי.

בית המשפט אישר לנתבעים להביא, גם, חוות דעת של מומחה רפואי מטעמם, בנוסף לחוות דעת המומחה הרפואי מטעם בית המשפט.

הבקשה התקבלה. המשיבים ישאו בהוצאות המומחה הרפואי שימונה מטעם בית המשפט לבירור מצבה הרפואי של הקטינה לצרכי שומת פיצויים.

- בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו
- בפני השופט: איתן בורנשטיין
- בשם המבקשת : עו"ד הדר אורי
- בשם המשיבים : עו"ד לוי שבת