פרטי האירוע
המשיבים היו מעוניינים לרכוש דירה בבניין אשר בנתה המערערת. על מנת לקבל הטבות ברכישת הדירה היה על המערערים לרכוש את הדירה עד תאריך מסוים. באותו תאריך הגיעו המשיבים למשרדי החברה, אך עקב תור ארוך לא הצליחו להשלים את כל התהליך.
בסופו של דבר המערערת נתנה למשיבים תנאים טובים מהתנאים אשר מיועדים לקונים רגילים, אך פחות טובים מהתנאים אשר היו צריכים לקבל מלכתחילה, כל זאת תמורת התחייבות המשיבים כי לא תהיה להם כל דרישה או טענה כלפי המערערת.
טענת המשיבים
החברה נהגה כלפיהם שלא בדרך המקובלת ושלא בתום לב בעת המו"מ לכריתת החוזה שנחתם, וכי הם זכאים עקב כך לנזק הנגרם להם, נזק המתבטא בפער המחירים בין ההצעה דאז להסדר החדש.
החלטת בית משפט
השופטת בן-פורת - ניתן להניח כי המודעה אשר הייתה מופנית לציבור יחד עם הטופס שנמסר למשיבים והעובדה שכבר יוחדה למשיבים הדירה המסוימת מהווים יחדיו הצעה בלתי הדירה.
התוצאה של "אשם בהתקשרות" מצד החברה היא מניעת ביצוען של פעולות ההפקדה והחתימה על טופס, דרישות הכלולות במודעה. כיוון שכך, המסקנה המשפטית היא, שיש לראות את מצב המשיבות, כאילו שתי הפעולות הללו בוצעו על-ידיהן בעוד מועד.
מדובר בחוסר תום לב, שמנע יצירתה של התקשרות, ותגובתו של השופט על כן היא, שרואים את ההצעה כאילו קובלה.
ההתנאה מראש, שפלוני לא יוכל לתבוע את פלמוני על שום מעשה נזיקין שיבצע נגדו, היא בטלה משיקולים שבטובת הציבור או תקנות הציבור.
כדי להשיג את מבוקשם חתמו המשיבים על כתב הוויתור, הם עשו זאת מרצונם החופשי ללא כל כפייה מצד החברה.
הערעור נתקבל.
[ערך: שגיא בנתאי]
