פרטי האירוע
בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פס"ד נקבע כי המערער ישלם סכום בש"ח שווה ערך ל-2,500 דולר עד תאריך מסוים. באותו תאריך הופיע המערער וחישב עם פקידתו של המשיב את הסכום, הוא שילם סכום השווה ל-2,000 דולר. יומיים לאחר מכן, הוא הועמד על טעותו, הוא פנה למשיב על מנת לסלק את החוב, אך זה סירב לקבל והחל בהליכי סילוק מלוא החוב. המערער פנה למחוזי על מנת שיוארך מועד התשלום להסכם הפשרה, אך הוא נדחה ומכאן הערעור הנוסף.
טענות המערער
עקב עבודתו כקבלן בניין צבר חובות לא מעטים, ועל כן נשכך ממנו מהו אותו סכום מדוייק אותו היה עליו לסלק באותו תאריך.
החלטת בית משפט
השופט שמגר - למשיבים לא נגרם כל נזק, הסירוב לקבל את יתרת הסכום, בנסיבות העניין היתה נטולת תום לב. אכיפת החוזה (פירעון מלוא הסכום) היא בלתי צודקת בנסיבות העניין (סעיף 3(4) לחוק החוזים תרופות).
ניתן לקבוע, כי מקום בו לא נפגע איש, ובעיקר לא נפגע כהוא זה מי שחיכה לקיום החיוב החוזי, אלא אירעה טעות שהשלכותיה שוליות ופורמליות, כגון זו שאירעה במקרה דנן, רשאי - אם כי אינו חייב - בית המשפט להפעיל שיקול דעתו וסמכותו הטבועה להושיט סעד.
הערעור נתקבל.
[ערך: שגיא בנתאי]