פרטי האירוע
המערער רכש דירה מהמשיבה. הדירה נתקבלה שישה חודשים לאחר המועד המוסכם, וגם אז מצב הדירה לא היה תקין. המערערים תבעו פיצויים מוסכמים אשר עמדו על 25% משווי הדירה. המשיבים טענו כי במסגרת החוזה היה קיים תנאי - "קיבל הקונה את החזקה בדירה ישמש הדבר ראייה סופית ומכרעת בדבר מילוי כל התחייבויותיה של המשיבה". המערערים טענו כי מדובר בתנאי מקפח על סמך חוק החוזים האחידים, טענה אשר לא נתקבלה והתביעה נדחתה, מכאן הערעור.
החלטת בית משפט
השופט שמגר - הסעיפים הנדונים בחוזה אשר נכרת בין הצדדים הם בגדר תניות פטור שנועדו לשלול חבותה של המשיבה בנסיבות נתונות. במקרה שלפנינו יוצר הסעיף הנדון מחסום החלטי בפני כל תרופה המתייחסת למועד מסירת הדירה ולמצבה של הדירה בעת המסירה.
מקור כוח עיקרי של בית משפט, לצורך ענייננו, נובע כיום מן האמור בסעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), הפוסל חוזה שתוכנו סותר את תקנת הציבור.
לאור אופיים המתואר של חוזי מכר דירות ולאור משמעותו החברתית הכללית של עניין הדיור אין להכיר בתקפותן של תניות כגון זו שהובאה בסעיף 10 לחוזה, החוסמת לחלוטין את דרכו של רוכש הדירה אל התרופות המשפטיות להן הוא נזקק כאשר הקבלן הבונה הפר את התחייבויותיו לפי החוזה.
הסעיף הנדון 10, אין בו כדי לפסול את החוזה כולו, אלא יש בו רק כדי להשליך על תקפה של תניית הפטור. ההתדיינות לפנינו סבה רק עליה ורק לגביה נתגבשה מסקנה כי יש לראותה כבטלה בשל טעמים שבתקנת הציבור.
מאחר והחוזה שלפנינו ניתן להפרדה יש לראות רק את סעיף 10 שבו כבטל בשל טעמים שבתקנת הציבור ואין לראות כך את יתר חלקיו. על כן יש לקבל את הערעור.
השופט אלון - אין אנו רשאים להוסיף על מידת תקנת הציבור - באופן שיהא בה כדי לבטל סעיף מסעיפי החוזה - יותר משגזר המחוקק. ומשום מכך, כל התנאה אחרת שבין הצדדים בעניין עסקה כגון זו שבפנינו - כמובן במידה וחוק החוזים האחידים, לא חל עליה - אין לבטלה משום עקרון תקנת הציבור. רק במקרים חריגים כגון פגיעה מעין נפשית גופנית באחד מצדדי החוזה יהיה החוזה בטל מטעם של תקנת הציבור.
תקנתו של הציבור היא, בראש ובראשונה, שהצדדים יקיימו את ההתחייבויות שנטלו על עצמם מרצונם החופשי והברור, ובמקרה שלפנינו הם עשו זאת לגבי סעיף 10 בחוזה הנדון.
לאור הכנסת עקרון תום הלב במשפט הישראלי, יש לצמצם בצמצום יתר אפשרות ביטולו של חוזה משום שסותר הוא את תקנת הציבור, דבר שיש בו משום פגיעה בעקרון חופש החוזים, כאשר הדבר יכול לבוא על תיקונו ע"י יישום עקרון תום הלב תוך שמירה על תוקפן המשפטי של הוראות החוזה. סעיף 10 יתכן ויש בו משום התנהגות שלא בדרך המקובלת ובחוסר תום לב.
השופט אשר - אין מקום לבטל את סעיף 10 של החוזה מטעמים של תקנת הציבור. המערערים הם אנשים מבוגרים וברי דעת, אשר הסכימו להתקשר עם המשיבה בחוזה, כולל סעיף 10 שבו, ומסתמא ידעו מהם הסיכונים והחובות שהם מקבלים על עצמם.
אכן יש מקום, במקרה דנן, לבחון אם נהגה המשיבה בתום לב בכל הנוגע לביצוע התחייבויותיה וניצול זכויותיה החוזיות.
הערעור התקבל
[ערך: שגיא בנתאי]
