פרטי האירוע
בין משיבה 1 ו-2 לבין המערער נחתם זיכרון דברים. בזיכרון דברים לא נכללו פרטים מהותיים בנוגע לעסקה כגון גודל העסקה, תנאי תשלום וכו'. לאחר כחודש נפגשו הצדדים לצורך חתימת החוזה ואז אירע "פיצוץ". לטענת המערערים זה אירע לאחר שסוכמו תנאי התשלום, אך המשיבים לא היו מעוניינים כי במסגרת החוזה ירשם מלוא סכום הרכישה. לטענת המשיבים הפיצוץ אירע עקב חוסר הסכמה בנוגע לתנאי התשלום.
בית המשפט המחוזי קבע כי התביעה תדחה, כיוון שתנאי סעיף 8 לחוק המקרקעין, לא באו על סיפוקם בזיכרון הדברים. מכאן הערעור.
טענת המערערים
הצדדים הגיעו להסכמות, נחתם כבר זיכרון דברים, אך העסקה בוטלה עקב חוסר תום לב גם אם חסרים פרטים הרי ניתן להשלימם.
החלטת בית משפט
השופטת בן-פורת - עניין מועדי התשלום, להבדיל מהמחיר עצמו, לא נקבע בשלב החתימה על זיכרון הדברים אלא הושאר לדיון ולהסכמה בין הצדדים לשלב מאוחר יותר. תנאי תשלום הינם תנאי חיוני להתגבשות זיכרון דברים ולהשתכללותו לידי חוזה גמור, ובהעדרם אין לפנינו חוזה אלא זיכרון דברים העלמא.
אף משקבע בית המשפט, שהיה בדעת הצדדים לקשור קשר חוזי מחייב, בכך לא סגי, כל זמן שפרט מהותי וחיוני לעסקה לא סוכם ביניהם בשלב זיכרון הדברים. הסכמה לדון ולהסכים בעתיד אין די בה לצאת ידי חובת המסוימות הנדרשת ליצירת חוזה מחייב.
כאשר מדובר בעסקת מכר דירה, אשר בנייתה טרם הושלמה, אין מקום להשלמה של פרטים הנוגעים למועדי התשלום, מכוח חוק או נוהג.
השופט ברק - צד המפוצץ מו"מ עשוי לשאת בתוצאות התנהגותו.
אם גרסת המערערים נכונה אזי יש לראות את החוזה כמשתכלל מכוח ההסכמה שבין הצדדים.
החובה לנהל מו"מ בתום לב עשויה לעתים להתגבר על דרישת ה"כתב", ואם הסיבה לאי מציאותו של הכתב הינה חוסר תום לב במו"מ, עשויות להיות נסיבות, בהן יהא מקום להכיר בקיומו של החוזה גם בלא הכתב.
כאשר שניים מנהלים מו"מ, אך החוזה שביניהם אינו מבשיל, שכן אחד מהם מסרב לשכלל את החוזה ללא טעם סביר, הריהו מנהל מו"מ שלא בתום לב.
דין הערעור להדחות ולמסקנה זו הגיע גם השופט בייסקי.
[ערך: שגיא בנתאי]
