פרטי האירוע
המערערת תבעה מהמשיבה תשלום דמי שימוש ראויים עבור השימוש, שעשה גוף הידוע בשם "משק לשעת חירום" שהמשיבה אחראית לפעולותיו, בהחנותו את מכוניותיו בתקופת מלחמת יום הכיפורים בחניון, שהיה בהחזקת המערערת ובהנהלתה. השימוש האמור בחניון לא פגע במערערת כיוון שבאותה תקופה היה החניון כמעט ריק מחמת השפעת המלחמה. יש לציין כי עקב המצב ביקשה החברה מחברת נתיבי איילון כי תקטין את דמי החכירה לחניון והיא נענתה לכך. בית משפט מחוזי דחה את טענות המערערת וקבע כי היא פוצתה דיו ע"י הקטנת דמי החכירה.
החלטת בית משפט
השופט אור - השאלה המרכזית היא האם עומדת למערערת עילת תביעה להשבה על-פי דיני עשיית עושר ולא במשפט, ואם התשובה היא חיובית אזי נשאלת השאלה האם הפיצוי מחברת נתיבי איילון הוא מספק.
במקרה הנדון מדובר בהשגת גבול. חוזה יכול שיכרת ע"י התנהגות, וכניסתו של אדם עם מכוניתו למגרש חניה, אשר בעליו מציעים לציבור את החניה בו כנגד תשלום, יכולה להתפרש כקיבול של ההצעה לציבור להחנות את הרכב במקום כנגד תשלום.
מהותו של סעד ההשבה בעילת עשיית עושר ולא במשפט היא, כאמור, השבה לתובע של טובת ההנאה ממנה נהנה הנתבע שלא כדין על חשבונו. כשעומדת לתובע האפשרות לתבוע על-פי עילת עשיית עושר ולא במשפט, ועומדת לו בצידה תביעת נזיקין, אין מניעה שיתבע על-פי שתי העילות אלטרנטיבית באותה תביעה, ובלבד שלא יגבה פעמיים בגין אותו מעשה. בענייננו, לא נגרם נזק למערערת, אך העדרו של נזק לתובע אינו שולל תביעה בגין עשיית עושר ולא במשפט, כשהנתבע הפיק רווח מנטילת זכותו של התובע.
הפיצוי שקיבלה המערערת מנתיבי איילון, הוא על-פי החוזה בין השתים כפיצוי על העדר ניצול מקומות החניה בחניון בשל מצב המלחמה, שהיווה כוח עליון. זה לא בא לפצות את המערערת בגין סכומים המגיעים לה מלקוחותיה, או ממי שהסיג גבול.
השופט שמגר - די בכך שנעשה שימוש במקצתו של השטח, שהיה בחזקתה של המערערת, כדי לזכותה בשכר ראוי עבור החניית הרכבים.
השופט בך - כלי הרכב הצבאיים האמורים נכנסו לחניון באופן גלוי, בדרך רגילה וללא גרימת נזק, הרי לא נראה לי, כי מן הדין להגדיר את החנייתם של מספר כלי הרכב הצבאיים באותו מגרש בתור הסגת גבול.
חניון לרכב הינו, מעצם טיבו, מקום מיוחד ויש לראות את בעליו כאילו באים הן בהצעה לציבור להחנות את כלי רכבם באותו מגרש. בהחניית רכב בחניון כזה יש משום קיבול אותה הצעה ע"י התנהגות לפי סעיף 6(א) לחוק החוזים חלק כללי. דומה שניהול חניון לרכב הינו דוגמה אופיינית של "הצעה לציבור" אשר בה גם ההצעה וגם הקיבול מתבצעים בדרך של התנהגות הצדדים.
ברגע שהיחידה הצבאית החנתה את כלי רכבה לתקופות נכרות במגרש חניה פרטי, וזאת מבלי ששלטונות צה"ל הוציאו צו הפקעה או תפיסה ביחס לשטח האמור, הרי נתהוותה גמירת דעת מצד בעלי החניון ומצד הצבא להשלמת חוזה ביניהם בדרך של התנהגות.
דין הערעור להתקבל וזאת בהחלטת שלושת השופטים.
[ערך: שגיא בנתאי]
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
