פרטי האירוע
המערער הבטיח למשיבה לשאתה לאישה. השניים כבר ביצעו את כל ההכנות, כולל הזמנת מקום לארוע. לפני מועד החתונה ביקש המערער מהמשיבה לחתום על הסכם ממון, המשיבה סירבה, נפגעה מכך ואף נאלצה לבצע הפלה טבעית. לחתונה המערער לא הגיע. תביעתה של המשיבה להפרת נישואין נתקבלה, ומכן נסב הערעור, על השאלות האם סירובה של המשיבה על הסכם הממון הצדיק הפרת ההסכם לשאתה לאישה ואם המערער שראי לבטל את החוזה בטענת טעות או הטעיה.
טענת המערער
הטענה המרכזית היא כי המשיבה הטעתה אותו ולכן הוא יכול להפר את הבטחת הנישואין.
החלטת בית משפט
השופט שמגר - לו נודע למבטיח כי הבטחתו ניתנה בעקבות טעות או הטעיה, הרי שלאור סעיפים 14 ו- 15 לחוק החוזים (חלק כללי) יכול הוא לבטל הבטחתו זו במגבלות ובתנאים שנקבעו בחוק, דהיינו תוך זמן סביר לאחר שנודעה לו עילת הביטול. ביטול מאוחר שולל את האפשרות לתבוע פיצויים.
השאלות שיש לשאול הן, האם בהסכם שבין המערער והמשיבה היה תנאי שחייב את המשיבה לחתום על הסכם יחסי ממון, והאם בסירובה לחתום על הסכם זה היא הפרה את החוזה ובכך הקנתה למערער זכות לבטלו, לפי סעיף 7 לחוק החוזים (תרופות).
הערעור נדחה ולנימוקים אלו הגיעו גם השופטים בך ואור.
[ערך: שגיא בנתאי]
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
