פרטי האירוע
המערערים הינם תלמידים בפקולטה למשפטים. תוך כדי לימודיהם הוחלט להאריך את משך הלימודים בשלושה סמסטרים. בית משפט מחוזי דחה את טענת המערערים.
טענת המערערים
עקב יצירת מצב חוזי בין הסטודנטים לבין האוניברסיטה, אין האוניברסיטה רשאית להאריך את משך הלימודים לאחר שאותם שסטודנטים כבר החלו בלימודיהם - האוניברסיטה הפרה תנאי יסודי בחוזה אשר עשתה עימם.
טענת המשיבים
הצהרתו של התלמיד בטפסי הקבלה שהוא "מתחייב לציית לכל התקנות של המוסד, בין הקיימות ובין אלו שתיקבענה במשך כל זמן לימודי בה", חלה גם על קביעת משך הלימודים.
החלטת בית משפט
השופט לנדוי - השאלה היא האם בפועל קבעו הצדדים הסדר חוזי, ואם כן, אילו הם תנאי אותו הסדר.
בעניין טענת המשיבים טוען השופט כי המילה "לציית", הכוונה הייתה לעניינים שבהתנהגות התלמיד, יהא זה בשטח משמעתי או בשטח אקדמי.
לגבי השאלה האם הנושא של משך הלימודים עצמו הוא מן הנושאים החיוניים, שבהם צריך שיקול הדעת להיות שמור בידי הרשויות האקדמיות - התשובה היא חיובית. ישנם עניינים שהם לא שפיטים ע"י בית משפט, כגון העניין הנ"ל הנתון לשיקול דעת האוניברסיטה.
השופט קיסטר - כאשר צעיר נרשם כתלמיד לפקולטה למשפטים, חייב הוא לצפות לכך שעלולים לחול במשך הזמן שינויים שישתקפו הן בחומר הנלמד והן בדרישות אשר בבחינות, ואף בהוספת שעות לימוד על אלו הקיימות.
במידה ואכן נפגעו התלמידים, עליהם לפנות למועצה להשכלה גבוה ולשכנע אותה.
דין הערעור להדחות.
[ערך: שגיא בנתאי]