בן-ארי מיכאל (נולד 12.10.1963), פוליטיקאי ואיש אקדמיה.
מידע אישי כללי
נולד וגדל בשכונת כפר שלם בתל אביב. בן לאם ילידת אירן ואב יליד אפגניסטן. בוגר ישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה. בהיותו נער היה לתומך ופעיל בתנועת כך בראשות הרב מאיר כהנא. התגייס לצה"ל במסגרת מסלול ישיבות ההסדר והחל ללמוד בישיבת ההסדר ימית. שירת כלוחם בחטיבת גולני עד אשר בעקבות פציעה, שובץ מחדש בחיל השריון. כלוחם בשריון נטל חלק בקרבות מלחמת לבנון הראשונה. נמנה על הגרעין המאזרח של היאחזות הנח"ל גדיד בגוש קטיף, אשר היתה ליישוב נווה דקלים. לאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב בירושלים.
ניסיון בעבודה
ב-1987 חבר לרב כהנא בהקמת ישיבת הרעיון היהודי בירושלים ונמנה על תלמידיה הראשונים של הישיבה. בשנים לאחר מכן פנה ללימודים אקדמיים באוניברסיטת בר-אילן והשלים לימודי תואר ראשון בחינוך, תואר שני בתלמוד ותואר דוקטור בלימודי ארץ-ישראל. במאמריו כאיש אקדמיה הרבה לעסוק בחקר הר הבית ובית המקדש. הקים את מכון "מורשת הר הבית" ואת המדרשה לידע המקדש.
לפרנסתו עבד כרב בזרם החינוך הממלכתי-דתי: שימש כרב בית הספר הממלכתי-דתי על שם ברוך דובדבני בירושלים וכרב התיכון הדתי על שם פירסט בבית שמש. לאחר מכן עבר לעבוד כמורה לתנ"ך ומילא תפקיד זה בישיבת "דרכי נועם" בפתח תקווה, בישיבת בני עקיבא בגבעת שמואל ובתיכון הממלכתי-דתי "במעלה" בפתח תקווה. כמו כן שימש כמרצה בשלוחת מכללת "מורשת יעקב" ברמת גן.
פעילות פוליטית
ב-1994 הוכרזה תנועת כך כארגון טרור בישראל, בשנים לאחר מכן השתלב בפעילותם של מספר תנועות פוליטיות המזוהות עם צידה הימני קיצוני של המפה הפוליטית. בבחירות לכנסת ה-16 (2003) שובץ ברשימת מפלגת חרות. בבחירות לא עברה הרשימה את אחוז החסימה. בבחירות לכנסת ה-17 (2006) שובץ ברשימת מפלגת "חזית יהודית לאומית", גם במקרה זה לא עברה הרשימה את אחוז החסימה.
לקראת הבחירות לכנסת ה-18 חברה מפלגת "חזית יהודית לאומית" למפלגת "ארץ ישראל שלנו" וזו הצטרפה לרשימת "האיחוד הלאומי". שובץ במקום הרביעי ברשימת "האיחוד הלאומי". בבחירות לכנסת ה-18 (2009) זכתה רשימת "האיחוד הלאומי" ב-4 מנדטים והוא הושבע כחבר כנסת. בכנסת ה-18 כיהן כחבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט. כחבר כנסת סירבו שלטונות ארצות הברית להעניק לו ויזה ולאפשר את כניסתו למדינה, זאת בשל חברותו בעבר בתנועת כך (המוגדרת כארגון טרור גם בארצות הברית). במהלך כהונתו בכנסת הרבה להתבטא נגד אוכלוסיית מהגרי העבודה והפליטים וקרא לגירושם המיידי מישראל. כמו כן הביע תמיכה בביצוע טרנספר לערביי ישראל וכן בסירוב פקודה במקרים של פינוי ישובים יהודים.
לקראת תום כהונת הכנסת ה-18, פרש ממפלגת "ארץ ישראל שלנו", חבר לברוך מרזל והשניים הקימו מחדש את מפלגת "חזית יהודית לאומית". במקביל פרש מסיעת "האיחוד הלאומי" והצטרף לאריה אלדד בהקמת סיעה חדשה בכנסת בשם - "עוצמה לישראל".
בבחירות לכנסת ה-19 (2013) שובץ במקום השני ברשימת "עוצמה לישראל". בבחירות לא עברה הרשימה את אחוז החסימה. בתום כהונתו כחבר כנסת החל לשמש כמרצה באוניברסיטת אריאל ובמספר מכללות דתיות. כמו כן החל ב-2013 בהגשת תוכנית רדיו שבועית, לצד איתמר בן גביר, בתחנת גלי ישראל.
