פנינה תמנו-שטה נולדה: 1 בנובמבר 1981), פוליטיקאית, אשת תקשורת ופעילה חברתית ישראלית.
פרטים אישיים
נשואה לציון, לזוג שני ילדים. תושבת פתח תקווה.
מידע אישי כללי
נולדה בכפר במחוז גונדר באתיופיה. אחת משבעת ילדיהם של מזל־טדלה ומנשה וורקו יניודג'. נכדתו של קס שאטו מהרט, אחד ממנהיגיה הרוחניים של קהילת יהודי אתיופיה. בגיל 3 עלתה עם משפחתה לישראל במסגרת מבצע משה. לאחר ההגעה לישראל שוכנה המשפחה במרכז קליטה בפרדס חנה וכעבור כ-4 שנים עברה לדיור קבע בפתח תקווה. את לימודיה עשתה באולפנה "צפירה", במסגרת תוכנית לימודים ייעודית למחוננים בני העדה האתיופית. לאחר מכן עברה ללימודים בתנאי פנימייה במכללת אורט בירושלים. את שירותה הצבאי עשתה בתפקיד סמלת מבצעים בפיקוד העורף.
ב-2002 החלה בלימודי משפטים בקריה האקדמית אונו. כסטודנטית עסקה בפעילות חברתית וציבורית, במסגרת זו שימשה כמדריכת נוער והקימה מועדון לנוער בסיכון וכן מועדון לנשים, שניהם בפתח תקווה. כמו כן היתה שותפה למספר מאבקים שניהלו בני העדה האתיופית בנוגע ליחס המדינה כלפיהם, בהם פרשת השמדת מנות הדם אשר נתרמו על ידי בני העדה.
פרטי השכלה
בעלת תואר ראשון במשפטים מהקריה האקדמית אונו, בעלת תואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת תל אביב.
ניסיון בעבודה
ב-2004 נבחרה לתפקיד סגנית יושבת-ראש איגוד הסטודנטים של יוצאי אתיופיה, כמו כן שימשה כרכזת אזור דרום במיזם חינוכי במכון ויצמן וכן היתה פעילה בעמותה בשם "עולים ביחד", אשר נועדה לייצר מעגל תמיכה וסיוע הדדי לאקדמאים בני העדה האתיופית.
ב-2005 הצטרפה לפאנל מגישי תוכנית האקטואליה בערוץ הראשון "שישי בחמש". ב-2006 מונתה לנציגת ציבור במועצת העיתונות בישראל, באותה שנה הקימה מטה מאבק שנועד לרכז את הפעולה נגד יחס מפלה לישראלים יוצאי אתיופיה.
ב-2007, לאחר שהשלימה תקופת התמחות במשרד מיתר ליקוורניק ושות', הוסמכה כעורכת דין והחלה לעבוד במחלקה המשפטית בבנק דיסקונט למשכנתאות. כעבור זמן קצר עזבה את עבודתה בבנק ושבה לתחום התקשורת ככתבת לענייני משפט של הערוץ הראשון.
פעילות פוליטית
לקראת הבחירות לכנסת ה-19, הצטרפה למפלגת יש עתיד ושובצה במקום ה-14 ברשימה. בבחירות זכתה יש עתיד ב-19 מנדטים ותמנו-שטה הושבעה כחברת כנסת ובכך היתה לאישה הראשונה מן העדה האתיופית לכהן בכנסת. במהלך כהונת הכנסת ה-19 שימשה כחברה בועדות: ועדת הכנסת, ועדת הפנים והגנת הסביבה, הוועדה לענייני ביקורת המדינה והוועדה המיוחדת לזכויות הילד.
בראשית כהונתה כחברת כנסת ביקשה לתרום דם במסגרת מבצע התרמת דם שערך מגן דוד אדום במשכן. בהתאם לנוהל שנקבע על ידי משרד הבריאות בנוגע לתרומות של בני העדה האתיופית, הודיעו לה אנשי מד"א כי הם אינם יכולים לקבל את תרומתה או לחילופין כי באפשרותה לתרום דם וזה יוקפא ויבדק. פרסום האירוע עורר הד ציבורי נרחב ובעקבותיו הורה מנכ"ל הכנסת לצוות מד"א לצאת מן המשכן.
בבחירות לכנסת ה-20 שובצה במקום ה-13 ברשימת יש עתיד, מיקום שהתברר כלא ריאלי. לאחר הבחירות משהסתיימה כהונתה כחברת כנסת, הקימה משרד ייעוץ לענייני אחריות תאגידית ובמסגרת זו שימשה כמנהלת החטיבה החברתית של לשכת עורכי הדין וכן כיהנה כדירקטורית חיצונית במספר חברות. כמו כן שבה ללימודים אקדמיים והשלימה תואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב. במקביל לפעילויות אלו עסקה בהגשת תוכנית רדיו שבועית ברשת ב' והשתתפה כחברת פאנל בתוכנית "שיחת היום" בערוץ 2.
כחברת כנסת לשעבר מונתה למספר תפקידים ציבוריים: חברה במועצה הלאומית לכלכלה, יושבת-ראש ממלאת מקום בוועדת משנה של המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה), חברה בחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית, נציגה בוועדת השרים לקידום שילובם של אזרחי ישראל ממוצא אתיופי, חברה בוועדה ציבורית מיוחדת של רשות החברות הממשלתיות אשר עסקה בייצוג אוכלוסיות מוחלשות בהנהלתן של החברות הממשלתיות ועוד.
לצד תפקידיה הרשמיים המשיכה לקחת חלק במאבקם של בני הקהילה האתיופית, במרכזו עמדה הטענה כי בני הקהילה זוכים ליחס מפלה מצד מערכת אכיפת החוק ובפרט מצד משטרת ישראל. במאי 2015 הגיע המאבק לשיא בהפגנה בכיכר רבין בתל אביב, בה נכחה, אשר כללה מעשי אלימות.
בפברואר 2018, בעקבות התפטרותו מהכנסת של יעקב פרי, שבה לכהן כחברת כנסת. בכנסת ה-20 שימשה כחברה בועדת הכנסת ובוועדה המיוחדת לזכויות הילד.
