בזכות ממשלת אחדות לאומית!

הבחירות נסתיימו. על העם לחזור עכשיו לחיים האמיתיים והלא פשוטים המצפים למדינה. בביטחון, בכלכלה, ביחסי החוץ ובשאר תחומי החיים התחזית קשה ודורשת גיוס הכוחות הטובים ביותר כדי להתמודד איתה. תמכתי ב"כולנו" של כחלון מתוך אמונה באיש ובדרכו אולם גם מתוך אמונה,שהתממשה, שיהווה לשון מאזניים בין גושי השמאל והימין. תקוותי הייתה שמתוך דאגה כנה לעתיד המדינה יוכל כחלון לגשר בין המחנות הציוניים הלא קיצוניים למען הקמת ממשלת אחדות לאומית. האמנתי שהדרישה לכך הייתה צריכה להתעורר כבר לפני הבחירות, אולי על בסיס קריאתה של רחלי פרנקל לאחר רצח בנה, כדי שממשלה כזאת תקום מתוך אמונה שהאחדות תהיה התשובה של העם היושב בציון לאתגרי העתיד ולא מתוך כורחבלית ברירה. שום מפלגה לא הצהירה או פעלה בכיוון מתוך חשש, שקריאה לממשלת אחדות לאומית תהווה הודעה מראש בכישלון.

ממשלת אחדות לאומית רחבה, רצוי ללא החרדים ואולי גם ללא ישראל ביתנו תוכל למנוע סחטנות, אולם בעיקר תוכל לקבל החלטות חשובות עליהן יש קונצנזוס בציבור כמו: שינוי שיטת הממשל, שוויון בנטל, החלטות ביחס לעתיד יחסינו עם שכנינו הפלשתינים ובתקווה גם לפתיחת דף חדש ביחסים עם האוכלוסייה הערבית במדינה. לסיכום, אני קורא לנשיא המדינה - רובי ריבלין ולמשה כחלון, להתגייס לשכנוע בנימין נתניהו ויצחק הרצוג להיפגש דחוף לדיון אמיתי ורציני, עד שייצא "עשן לבן", ביחס להקמת ממשלת אחדות לאומית.

אני קורא לבנימין נתניהו לא להיתפס לאופוריה, כביכול בעקבות ניצחונו, להודות בטעויותיו ולחשוב רק על מה טוב למדינה. ליצחק הרצוג אני קורא להשלים עם העובדות שנקבעו בשטח ולהסכים לשמש בממשלה כזאת כסגן ראש הממשלה ואולי שר החוץ.