הגיגים אחרי הבחירות

הפתעה!

בוחרי הליכוד הלכו לישון ביום שלישי בחשש, וקמו בבוקר מאושרים. יש תקדים של מי שהוכתר בסקרים לראש ממשלה, והתברר כבלון נפוח.

ניצחון נתניהו בבחירות - למרות המיליונים של מיליונרים ידועים ושל מיליונרים אלמוניים ולמרות הון עתק, שהשקיעה מחלקת המדינה בהפלתו - הנו סטירת-לחי למתיימרים להיות שמאל במדינה, וחשבו שאפשר להציב בראש רשימת העבודה, שהתחפשה בציניות ל"מחנה ציוני", צמד מוטות מטאטא חבוטים. העם כמעט קנה את השטויות. עובדה - יאיר לפיד וחבר גמדיו הצליחו לגרוף הפעם יותר מעשרה מנדטים.

הבחירות חשפו שני היבטים חמוּרים בפני מי שטרם שם לב אליהם:

• אין במדינה תקשורת (כולל לא התקשורת הממלכתית), אלא תועמלנים, שמתחפשים לעיתונאים, ובחוצפתם דרסו את האמת ברגליהם. התקשורת הישראלית מעלה בחובתה לדווח ולבקר. במקום זאת התמסרה כבר כמה שנים במרץ רב לרצח-אופי של נתניהו, ולא בחלה בשום תכסיס ובשום שקר, כדי להשיג את מטרתה. בגלל רצח-האופי, עסקה מערכת הבחירות בטפל ובשולי ובסיכומו של דבר הייתה מערכת אישית לחלוטין. אני צופה, כי עתה תצא התקשורת הקלוקלת שלנו למסע נקמה בנתניהו על שהעז לנצח, למרות רצונה. וכרגיל, זה יהיה קרב ללא כללים וללא חוקי כבוד, שירבו בו המכות מתחת לחגורה.

• מערכת הבחירות אוששה את טענותיי רבות-השנים נגד הגנרלים שלנו, שמשלבים פוליטיקה, חוסר-מקצועיות מדהימה וטיפשות בוטה. לטענתי, הדבר ניכר גם במלחמות ישראל ובניהול השוטף של מערכת ביטחוננו הכושלת ולא רק בפרשנויות מופרכות שגנרלים בדימוס פולטים מדי פעם, כדי לזהם את האטמוספרה.

אחרי מערכת הבחירות מחריפה תקפותו של הפתגם הקוריאני הוותיק, שחיברתי לפני כמה עשרות שנים, "תדע כל אֵם עברייה, כי הפקירה את חיי בניה ואת חיי יקיריה בידי מפקדים בלתי-ראויים בעליל, ותירא מאוד".

חישובים אלקטרואליים

כבר בתחילת המאה העשרים התריעו שני חוקרים איטלקיים חשובים במדעי המדינה, כי בחירות אינן בעיה של אידיאולוגיה (מצע), אלא של ארגון; ומי שיתארגן טוב יותר ומוקדם יותר, ויעמדו לרשותו המשאבים הנחוצים - ינצח.

בבחירות הללו הוכח - כמו בבחירות 1992 - שהמנצח הוא מי שיש לצדו גוש גדול יותר. בכך נכזבה תוחלתו של ראובן ריבלין, בעל התפקיד המיותר ביותר במדינה, לקבוע את עתיד המדינה, ולהיפטר מנתניהו, שנואו.

הקולות, שאבדו לגוש הימין בהצבעה לאלי ישי, דומים לקולות, שאיבד הימין בהצבעה ל"התחייה", שלא עברה את אחוז החסימה ב-1992, והעלתה לשלטון את ממשלת אסון אוסלו של יצחק רבין. אלא שהפעם לא היו חיוניים.

בחירות 2017

כשהמפלגה המנצחת - הליכוד - קיבלה בקושי רבע מקולות המצביעים, הרכבת הקואליציה ושמירתה הופכת לאמנות צרופה.

כך, אי-אפשר לשמור על ממשלת בת-קיימא, וכדאי להתכונן למערכת הבחירות באה בעוד בערך שנתיים, לתפארת מדינת ישראל.

השאלה - מה בינתיים יוכלו להגשים ולתקן? והרשימה ארוכה ודחופה. להזכירכם, מערכת הבחירות הייתה על שטויות של מני נפתלי ועל בקבוקים ולא בעניינים מהותיים.

פספסתי

ביום ראשון כמו בכל מערכת בחירות העליתי על הכתב את תחזיתי. בדיעבד, קיבלתי ציון כמעט נכשל. הפן החיובי היחיד בתחזיתי היה ניצחון גוש הימין. נתתי לליכוד 20 מנדטים ולבית היהודי 12. לליברמן 7, לש"ס 6, לאלי ישי 4 ולכחלון 6. בצד השני נתתי 24 לבוזי'י-ציפי, 12 לערבים, 4 למר"צ ו-12 ללפיד.