הגיגים תקפ"ו

ניצני שוויון מגדרי?

אחת ההתפתחויות המפתיעות בתחום מעורבותן של נשים בזירת העשייה של ארגונים אסלמיסטיים שונים, הוא האופן שבו ארגוני הג'יהאד אפשרו כניסת נשים לתפקידים שונים, לרבות תפקידי לחימה וביצוע פיגועי טרור - כתבו קרן שיין דסקל וד"ר איתן עזאני מהמכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור (ICT) במרכז הבינתחומי הרצליה.

מספרן של נשים בארגוני ג'יהאד גדל בהדרגה מאז שנת 1976. בשנים 2010-1985 ביצעו מחבלות יותר מ-275 פיגועי התאבדות, כרבע מסך הפיגועים, בשם ארגונים שונים ברחבי העולם. הנשים הללו הרגו מאות גברים, נשים וילדים, ופצעו אלפי אנשים נוספים. למרות שהאיסלאם הקלאסי מתייחס בשלילה להשתתפות נשים בג'יהאד, ברור כי האיסלאם הרדיקלי מבטא שינוי בגישה זו ומנסה להצדיק את נוכחותן הגוברת של נשים בג'יהאד. לראייה, קיימות כמה 'פאתוות' (פסקי הלכה איסלאמיים), המאפשרות שילוב נשים בג'יהאד ואת פעילות נשים כמחבלות מתאבדות.

משמעות הג'יהאד ה"נשי" הקלאסי הנה, בין היתר, תחומי פעולה הנתפסים "רכים" - כגון גיוס כספים, אינדוקטרינציה והסתה באמצעות חינוך וכמובן ניהול ביתה הפרטי של כל אישה וחינוך בעלה וילדיה לדרך הג'יהאד.

גידול במספרן של נשים בזירת הג'יהאד הגלובאלי יכול להיתפס כאינדיקציה לקִדמה במדינה ואף לקיום ערכים שוויוניים, המיוחסים על-ידי המערב למתורבתות ולמודרניזציה. מנגד, תחום הג'יהאד נתפס על-ידי המערב כמבטא אדיקות ושמרנות דתית. המאמר בוחן האם שילוב גובר של נשים בארגונים ובעשייה של הג'יהאד הגלובלי מצביע על תהליכי הטמעת ערכים של קִדמה, של מודרניזציה ושל פמיניזם, או שמא מבטא ניצול מגמות אלו לצורכי הארגון. האם שילוב הנשים הללו עתיד לחולל שינוי בעולם האיסלאם הרדיקלי או שמא דווקא תורם להנצחת הסטראוטיפים הקיימים ולשימור מעמד הנשים בחברה.

כדי לאפשר את בחינת המניעים השונים באופן מדויק, המאמר אימץ גישה רוחבית, טראנס-לאומית, המאפשרת ראייה מעמיקה וניטראלית, שאינה בוחנת את מצב הנשים, הארגונים והסביבות התרבותיות בניסיון למקמן על ציר, שנע בין אדיקות דתית ושמרנות לערכי קִדמה, מודרניזציה ופמיניזם, כאשר שני הקצוות בהכרח מנוגדים זה לזה. המאמר בוחן את התופעה כמטריצה גמישה יותר, המאפשרת למקם כל סביבה, ארגון, או אישה בנקודה מסוימת על ציר שמרנות ואדיקות דתית, וללא תלות במיקום הזה, למקמם על ציר נוסף של רמת קִדמה, של מודרניזציה ושל פמיניזם מתוך הבנה, שיש מצבים שהללו אינם עומדים בסתירה מוחלטת.

השערורייה הסתיימה

החלטת אריה דרעי, שר הפנים, להגביל את התשלומים לזמרים בגין הופעתם בבימות בידור ביום העצמאות, הייתה בעִתה, למרות שהיא מאוחרת מדי. עם כל ההערכה לזמרים, התשלומים האסטרונומיים יצאו מגדר שליטה, והנם שערורייה.

שברו את הפרוטוקול

מאז ומתמיד היה טקס הדלקת המשואות כבול בפרוטוקול הדוק. והנה בהדלקת המשואות ביום העצמאות שברו שניים את המסגרת: מוריס קאהן, המממן את מיזם החללית 'בראשית', ומרי נחמיאס, ניצולת שואה בת 93, אם לשמונה ילדים, שהייתה אומנה ל-52 ילדים נוספים.

איני יודע מה חשבו מארגני הטקס, אך הקהל והציבור אהבו את דברי קאהן ונחמיאס.

לשמור בסוד

אילן העביר לי צילום של הזמנה של מִנהלת העם למושב הכרזת העצמאות ביום שישי, 14 במאי 1948, בשעה ארבע במוזאון בשדרות רוטשילד 16 בתל אביב.

ההזמנה, המודפסת במכונת כתיבה, נמסרה על-ידי התאגדות העיתונאים לאחד מעובדי סוכנות הידיעות 'פאלקור' (סוכנות הידיעות של הסוכנות היהודית, שהוקמה בדצמבר 1934, ופעלה עד אוקטובר 1948, שבו הוכנסה תחת משרד החוץ, ונעלמה).

המוזמנים נקראו לבוא בבגדי חג כהים לאולם בשעה 3.30, והתבקשו "לשמור בסוד את תוכן ההזמנה ואת מועד כינוס המועצה".