בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
האם הגדלת ההוצאה הציבורית פוגעת בצמיחה הכלכלית
|
במקום שכלכלנים יסייעו לעיצוב מדיניות בתחומים שבהם יש הסכמה רחבה במחקר קבוצה של כלכלנים מכובדים מסתפקת בקריאה לממשלה להכביד את נטל המס ולצמצם פערים, תוך הטעיית הציבור שאין לנטל המס פגיעה בצמיחה הכלכלית
|
פרופ' יוסי זעירא [צילום: יוטיוב]
|
|
|
|
|
כלכלנים רבים בארץ קוראים לממשלה להעלות את נטל המס במטרה להגדיל את ההוצאה ולצמצם את הפערים. אני לא מדבר כאן על הגדלה במיסוי או קיצוץ בהוצאה בהקשר של הגירעון החמור הנוכחי. הטיעון של אותם כלכלנים, למשל קרנית פלוג כשהייתה נגידת בנק ישראל, שיש להעלות את ההוצאה הציבורית בישראל. שהמגזר הציבורי סבל מ"דיאטה" מופרזת, והממשלה שולטת בחלק קטן מידי של התוצר. אין לי ויכוח עם טענות נורמטיביות. אני סבור שמוטב דווקא ממשלה קטנה יותר שמשאירה למשקי הבית ולמגזר הפרטי משאבים רבים יותר, אבל מי שנורא חשוב לו השוויון, אז בסדר, זכותו כמובן להעדיף ממשלה גדולה, שאולי פוגעת ברווחת הציבור, אבל השוויון... הבעיה היא עם ההצהרות הפוזיטיביות. אותם כלכלנים, למשל פרופסור יוסי זעירא בעימות מולי לפני יומיים (ראו סרטון) - טוענים שהעלאת נטל המס והוצאות הממשלה לא יפגעו בצמיחה הכלכלית. למעשה בעימות מולי זו הייתה טענתו המרכזית (וכמעט היחידה - כי לגבי רוב הסוגיות העומדות על הפרק הוא סירב להביע עמדה). זעירא מבסס את טענתו על אנקדוטות, המחקר הכלכלי מראה שזעירא טועה - כפי הנראה לגודל הממשלה השפעה שלילית על הצמיחה. כמובן גם אם קשה להוכיח שיש השפעה שלילית, הטענה של זעירא שאין השפעה היא פשוט חסרת בסיס סביר (ציטוט של המחקר בהמשך). הוויכוח סביב השאלה הזו אינו חדש, ואני משתומם שזעירא עדיין חוזר על ההצהרה המטעה שניתן (ולדעתו אף רצוי) להגדיל את הממשלה והדבר לא יפגע בצמיחה. מוזמנים לקרוא טור שפרסמתי ב כלכליסט לפני כשנה וחצי שמבקר את הטענות של זעירא, טענות שהוא טען בראיון שנעשה אתו באותו העיתון: עומר מואב, "האם מיסוי פוגע בצמיחה כלכלית", באתר כלכליסט, 16 למרס 2018. בתגובה לטור שלי זעירא טוען, אף הוא בטור בכלכליסט: שהגדלת נטל המס צפויה לפגוע בצמיחה, אבל מול הפגיעה בצמיחה, בזכות המיסוי, הממשלה יכולה להגדיל את ההוצאה ולהוצאה הציבורית השפעה חיובית על הצמיחה. שתי ההשפעות, על-פי זעירא, מבטלות זו את זו: הממשלה יודעת לתרגם מיסים להוצאה יעילה שתורמת לצמיחה דרך טיפול ב"כשלי שוק בתחומים כמו חינוך, בריאות, רווחה, דיור ותחבורה הציבורית. צמצום כשלי השוק משפיע חיובית על היעילות הכלכלית והתוצר. מדובר בטענה תמוהה משתי סיבות: ראשית היא תלויה ביעילות המגזר הציבורי ושנית כלל לא ברור איך הוצאה על רווחה בריאות ודיור (מוצדקת ככל שתהיה) מועילה לצמיחה. זעירא, מתקבל הרושם, מבין שהטיעון שלו ספקולטיבי, וכנראה בזכות הביקורת שלי כבר טוען בטורו בכלכליסט טענות זהירות בהרבה (מהטענות שלו בראיון המקורי שגרם לי לכתוב טור תגובה): שתי ההשפעות הללו מנוגדות ולא ברור איזו גוברת אם לא ברור, אז מניין הקביעה הפסקנית בראיון, שבתחום שבין 35% ל-55% אין למיסוי ולהוצאה השפעה על הצמיחה? ולגבי הבסיס האמפירי, כך טוען זעירא: העובדה שהתוצאות כל כך לא מובהקות מחזקת את ההשערה ששתי ההשפעות המנוגדות מקזזות זו את זו. אכן השערה ולא יותר, ובמחילה, בהכירי את יעילות המגזר הציבורי בישראל, ההשערה שנזקי המיסוי יעלו על תועלת ההוצאה, סבירה יותר. כל זה היה כבר לפני שנה וחצי. לפני יומיים חזר זעירא - בעימות מולי - לטעון שלגודל הממשלה אין השפעה על הצמיחה הכלכלית. מאמר שסוקר את המחקר הכלכלי סביב שאלה זו, שפורסם בשנת 2011 בכתב העת Journal of Economic Surveys מסכם כך: The literature on the relationship between the size of government and economic growth is full of seemingly contradictory findings. This conflict is largely explained by variations in definitions and the countries studied. An alternative approach - of limiting the focus to studies of the relationship in rich countries, measuring government size as total taxes or total expenditure relative to GDP and relying on panel data estimations with variation over time - reveals a more consistent picture. The most recent studies find a significant negative correlation: an increase in government size by 10 percentage points is associated with a 0.5% to 1% lower annual growth rate כל זה כמובן מאוד מתסכל. במקום שכלכלנים יסייעו לעיצוב מדיניות בתחומים שבהם יש הסכמה רחבה במחקר, למשל מסחר בינלאומי חופשי, למשל שיפור ביעילות הממשלה, למשל התנגדות לפיקוח שכר דירה, ועוד ועוד, קבוצה של כלכלנים מכובדים מסתפקת בקריאה לממשלה להכביד את נטל המס ולצמצם פערים, תוך הטעיית הציבור שאין לנטל המס פגיעה בצמיחה הכלכלית. [ פורסם בבלוג של עומר מואב]
|
תאריך:
|
02/07/2019
|
|
|
עודכן:
|
02/07/2019
|
|
עומר מואב
|
האם הגדלת ההוצאה הציבורית פוגעת בצמיחה הכלכלית
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מורי
|
3/07/19 21:57
|
|
במוסף הארץ הביאו את סיפורן של משפחות ישראליות שהקימו חוות חקלאיות בפורטוגל, לאחר שנואשו לממש חלומם זה בישראל. לקשיי הקיום של חוות מרעה בשטח הפתוח יש קשר סיבתי לשריפות הענק הפורצות מדי קיץ ביערות. רשות שמורות הטבע מודעת לצורך בעידוד המרעה בחורש וביער, אך מתקשה מול רשויות התכנון ורשות מקרקעי ישראל ביצירת מתכונת חוזית מוסכמת לקיום חוות מרעה כאלו. ביקרתי באוסטרליה בחוות הפזורות לאורך הכבישים. גם שם נדרשים להתמודד עם איום השריפות בקיץ היבש, אך לפריסת החוות בלב המרחב הפתוח נועד שם תפקיד במניעת שריפות ענק. כל חוואי אחראי, בחלקה הקטנה שלו, להגנת היער. נתאר, למשל, כי ביער בן שמן היו פרוסות כמה חוות מרעה - הן בוודאי היו תורמות להגנה מפני השריפות.
|
|
|
עורכת הדין לאה צמל קשרה את חייה באויבי ישראל ובעוכריה. היא מגינה על אסירים ביטחוניים וייצגה את הבוגד והמרגל אהוד אדיב. אך היא לא חרגה ממסגרת החוק, וזו זכותה. אגן על זכות זו גם בהיותה נתעבת בעיניי.
|
|
|
מלחמת ההתשה בגבול רצועת עזה נמשכת, המדיניות הביטחונית הישראלית מקבלת בשנה האחרונה ציון גרוע, במבחן התוצאה ההרתעה של ישראל נשחקה ואין מדיניות ברורה של הכרעה. בסוף השבוע שעבר גברו ההערכות ברצועת עזה כי ייתכן שישראל תפתח בקרוב בפעולה צבאית רחבה נגד הארגונים הפלשתינים בעזה מסיבות פוליטיות של ראש הממשלה בנימין נתניהו שמעוניין בדחיית הבחירות הצפויות בספטמבר למועד בלתי ידוע נוכח בעיותיו המשפטיות והפוליטיות.
|
|
|
"בעשור האחרון משנת 2009 ועד שנת 2018 חלה ירידה של 34.6% בפשיעה בישראל" האמנם??
|
|
|
הוועידה הכלכלית בבחריין הסתיימה ואט אט מתגלים פרטים על התנהגותה של הרש"פ והעומד בראשה במהלך הוועידה ומאחורי הקלעים. יו"ר הרש"פ מנסה להציג בפני הפלשתינים תמונה מעוותת של ניצחון ומתגאה בכך שהרש"פ הצליחה להביא לכך שמדינות ערב השתתפו בדרג זוטר בלבד בוועידה ובכך שהרש"פ עמדה איתן ואמרה "לא" לממשל טראמפ.
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
יתכן כי בימים אלה אתם נושכים את השפתיים ומשלימים עם החלטות הנראות לכם בלתי נכונות לא, זה כבר לא זה, הממשלה בדרך להחלטות פליליות
|
|
|
ציפי לידר
מי אמר שחומש ויקרא הוא טכני בלבד? שיקום! החומש עשיר במסרים מרתקים, מפתיעים, מעניינים ומרעננים הידעתם ששמירה בתורה היא גם ציפייה? ומה הקשר לפרשתנו? על כל אלה ועוד במאמר שלפניכם
|
|
|
יצחק בריק
כניסה לרפיח תביא להרס מוחלט של יחסינו עם מדינות העולם ועם מדינות ערביות שאיתן יש לנו יחסי שלום, ויהיו לכך השלכות קשות מאוד. כניסה לרפיח גם לא תשאיר אף לא חטוף אחד בחיים, ויהיו הרבה...
|
|
|
איתן לסרי
יש לשמור על עקרון ההדדיות בתגובות כדי שהצד השני המבין היטב את כללי המזרח התיכון ויבין גם שיש כאן מדינה ריבונית מפותחת וחזקה בכל ההיבטים היכולה להגיב בהתאם ולהשיב לו כגמולו
|
|
|
איתן קלינסקי
אנחנו נראים מאוד לא טוב בעולם, נראים מכוערים מבחינה מוסרית, כששר בממשלת ישראל, האחראי על הביטחון הלאומי, מביע תמיהה, מדוע אנחנו לוקחים הרבה שבויים פלשתינים ואיננו הורגים אותם
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|