דרכה "החברתית" של יחימוביץ

צבי זרחיה, "פרישת יחימוביץ': מכה למחנה החברתי בכנסת", באתר כלכליסט, 17 ליולי 2019

והפעם בפינתנו פרשנים כלכליים שמעציבים אותי (מאוד): צבי זרחיה, כלכליסט, מתאבל על פרישתה של יחימוביץ'.

זרחיה כותב, בין היתר: "גל פרישות הח"כים החברתיים וירידת קרנן של מפלגות אלה [השמאל] צריכים להיות תמרור אזהרה למי שבראש מעייניו עומדת הדאגה לצמצום פערים, חלוקה שוויונית של המשאבים הציבוריים והטיפול ביוקר המחיה".

לטעון שיחימוביץ' פעלה לצמצום פערים זה מאוד ספקולטיבי, במקרה הטוב ושגוי במקרה הסביר. מי שמתייצב לצד ארגוני העובדים החזקים, לא פועל לצמצום פערים, גם אם חוקק את חוק שכר הבכירים, חוק זניח לחלוטין בהשפעתו על הפערים (ומזיק בהיבטים אחרים), וגם אם התייצב לצד עובדי קבלן אבל במקביל תמך וקידם חקיקה שמכבידה מאוד על מעסיקים ובכך את השיטה שמעודדת העסקה דרך קבלן.

לטעון שיחימוביץ' טיפלה ביוקר המחיה זה כבר נכון, אם הכוונה היא שהיא תרמה ליוקר המחיה. כמי שעומדת בחזית נגד יבוא חופשי היא בוודאי תורמת ליוקר המחיה. כמי שעומדת בחזית המאבקים למען ארגוני העובדים וההסתדרות, שמגלגלים את עלויות השכר וחוסר היעילות למחירי מוצרים ושירותים, היא בוודאי תורמת ליוקר המחיה. כמי שמכבידה על מעסיקים ומדכאת את הרצון להשקיע וליזום היא בוודאי תורמת ליוקר המחיה.

וחלוקה שוויונית של המשאבים הציבוריים? ברצינות? רכבת ישראל, חברת חשמל, נמלי הים והאוויר, ועוד משאבים ציבוריים רבים, שבשיטת יחימוביץ' ממשלות ישראל העבירו לשליטתם הבלעדית של קבוצות עובדים, ללא כל תמורה, עובדים שמתנהגים כמו ארגוני פשע, וסוחטים את הציבור עם היד על השאלטר.

צבי זרחיה, ממליץ לך להתאבל על כך שדרכה של יחימוביץ' - הסוציאל פופוליזם - דווקא חדרה לכל חלקי המערכת הפוליטית. ימין ושמאל, מפלגות גדולות או קטנות, כולם היום "חברתיים". הכוחות הליברליים שבאמת פועלים למען הרווחה של האזרח הפשוט הם הנעדרים מהכנסת והממשלה. על לכתם בטרם עת כדאי להתאבל.

[פורסם בבלוג האישי של עומר מואב]