אחדות בדמוקרטיות אחרות

בשיאו של משבר לאומי, כאשר רצתה בריטניה להקים ממשלת אחדות לאומית, החליטו השמרנים - מפלגת הרוב - להעמיד בראשה את הלורד האליפקס. השותפים-בכוח, הלייבור, סירבו. הם תבעו שהשמרנים יעמידו בראש הממשלה המאוחדת את וינסטון ספנסר צ'רצ'יל. כך היה. שכן מפלגות אחראיות נוהגות בהתאם.

השמרנים הסכימו, למזלה של האנושות, וצ'רצ'יל הנהיג את ארצו במלחמת העולם השנייה. שימו לב: לא מפלגתו של צ'רצ'יל העמידה אותו בראש הממשלה החשובה בתולדות אנגליה אלא דווקא השותפים לאחדות, שברוב השנים הם כמובן היריבים, כנהוג אם-הפרלמנטים.

אבל במדינות של פולחן אישיות סטאליניסטי לעזאזל עם דעת השותפים. פולחן האישיות גובר על הכל. האם הליכוד מוכן להוביל את עם ישראל לקלפי בפעם השלישית תוך שנה רק כדי ששרה תמשיך לאכול גלידה ירוקה בבית ברחוב בלפור ולא הגברת סער או הגברת כץ או הגברת ארדן? "משוגעים, רדו מהגג" - זעק במקרים כאלה שר האוצר מכפר ורבורג יגאל הורוביץ. באמת השתגעו.

ליכודניקים חשובים ויקרים, תתעשתו. אנא השתחררו מפולחן האישיות שפקד אתכם. אתם מפלגה חשובה. יש לכם אישי ציבור ראויים. איני ממליץ לכם את מי להעדיף על פני ביבי. אבל ניאחז לצורך הדיון בסער, שכבר הביע נכונות להתמודד עם ביבי בפריימריז.

אז עצמו רגע עיניים ותשתחררו מביבי שמהלך עליכם קסם (או אימים, או שניהם) ותשאלו את עצמכם: סער או קלפי? כץ או קלפי? ארדן או קלפי? השלטון ממתין לכם לשנתיים הקרובות. אתם יכולים לקבלו "כאסוף ביצים עזובות", לשון הנביא. הוא נמצא על הסף הכניסה למצודת זאב שלכם. הרימו אותו, ושחררו את האומה מביבי. מפני שאפילו אם אתם חושבים באמת ובתמים שביבי הוא "צמח צדיק" (כינוי למשיח) - לא כדאי להעמיד בראש האומה מישהו שמיעוט כה גדול מסרב לקבלו. וזה עוד לפני שאנו יודעים כמה ממש יש בכתבי האישום. ממש גדול או קטן או בכלל לא.

[פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית]